סימן קל"ט, ס"ק ד'

גדר אויר שסופו לנוח בקנין חצר

רש"י הסביר את קושית הגמרא "והא לא מינטר" שזה אויר שאין סופו לנוח. באופן פשוט נראה להסביר שזה חיסרון בחצר המשתמרת, אך האבני מילואים מסביר שזה דין חדש שכדי שיהיה מוגדר נח צריך אויר שסופו לנוח. חצר המשתמרת הגדרתה שמשתמרת מבני אדם, ואילו אויר שסופו לנוח הגדרתו שהחפץ עצמו ישאר בחצר למרות שעוד לא נח. האבנ"מ מסביר כך כדי להבין את תירוץ אבימי שמדובר בפחות משלושה סמוך לגג.