- שבת ומועדים
- האבילות על החורבן
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד
האבלות על החורבן והציפיה לגאולה
עם שזוכר כל-כך הרבה שנים את עברו ומצטער על חורבנו, מובטח לו שייגאל וישוב לארצו.
מספרים על נפוליאון שעבר פעם בעיירה אחת, וראה שכל היהודים בעיירה התאספו בבית-הכנסת והם יושבים על הארץ ובוכים. שאל נפוליאון, מה קרה ליהודים בעיירה הזאת, שהם באבל ובצער? אמרו לו: היום תשעה באב, זהו יום אבל אצל היהודים על חורבן בית-המקדש. שאל נפוליאון: לפני כמה שנים ארע הדבר הזה להם? ענו לו: לפני שנים רבות, קרוב לאלפיים שנה. התפעל נפוליאון ואמר: עם שזוכר כל-כך הרבה שנים את עברו ומצטער על חורבנו, מובטח לו שייגאל וישוב לארצו.
אכן, עם ישראל לא התרגל אף פעם לגלות ולחורבן בית-המקדש. אהבת ארץ-ישראל לא נחלשה ולא נפסקה כל הדורות, וכעת, כאשר עם ישראל מתקבץ והולך לארץ-ישראל, הוא מבטא את אהבת הארץ ואהבת ירושלים ובית-המקדש בימי החגים, ועולה בהמוניו לפקוד את שריד בית-מקדשנו, וביום תשעה באב פוקדים רבבות מישראל את הכותל המערבי ושופכים שיח ודמעות ומבכים את חורבן הבית ומייחלים לבניינו. כמה גדולה היא המעלה של ארץ-ישראל, זאת אפשר לראות מבקשתו ותחינתו של משה רבנו, עליו השלום, שהתחנן לפני הקב"ה שיתן לו להיכנס לארץ: "ואתחנן אל ד' בעת ההיא לאמר... אעברה נא ואראה את הארץ הטובה אשר בעבר הירדן ההר הטוב הזה והלבנון" (דברים ג, כג-כה).
משה ביקש להיכנס לארץ-ישראל ולראות אותה, ואולם להיכנס לא ניתן לו, אבל לראות את ארץ-ישראל מבחוץ כן ניתן לו: "עלֵה ראש הפיסגה ושא עיניך ימה וצפונה ותימנה ומזרחה וראה בעיניך" (שם שם ; כז). אפשר לראות את ארץ-ישראל בלי להיכנס לתוכה, ואפשר להיכנס לתוכה בלי לראות אותה, כלומר בלי לראות את מעלותיה, את ערכה, את קדושתה. אפשר לראות את מעלותיה, את ערכה ומשמעותה בלי להיכנס לתוכה, ומשה רואה ורואה: רואה את כל מה שביקש לראות, שנאמר: "ויראהו ד' את כל הארץ" (דברים לד, א). ביקש משה לראות את בית-המקדש וראהו. בכל מקום, הוא ראה את כל מה שיקרה בו בעתיד, את כל מה שמונח במהותו של אותו מקום. כך אומרים חכמינו זכרונם לברכה בספרי (דברים שנז, א) על הפסוקים (דברים לד, א-ג) - "ויראהו ד' את כל הארץ את הגלעד עד דן. ואת כל נפתלי ואת ארץ אפרים ומנשה ואת כל ארץ יהודה עד הים האחרון. ואת הנגב ואת הככר בקעת ירחו עיר התמרים עד צער" - "גלעד" מרמז לבית-המקדש. "עד דן" - הראהו את ברק בן אבינועם מנפתלי. ומניין שהראהו יהושע במלכותו? שנאמר: "ואת ארץ אפרים", ויהושע בן נון ממטה אפרים. ומנין שהראהו את דוד במלכותו? שנאמר: "ואת כל ארץ יהודה". ומנין שהראהו את העתיד-לבוא באחרית הימים, את עוג ואת כל המונו? שנאמר "בקעת ירחו". ולמדנו, שעתידים גוג וכל המונו לעלות וליפול בבקעת יריחו.
משה ראה את מהותה וכל ייעודה של הארץ הזאת והוא רצה גם להיכנס לתוכה ולחיות בה ולא זכה. ויש כאלה שזוכים להיכנס לארץ, אבל לא זוכים לעמוד על ערכה, ואשרי מי שזכה להיכנס לארץ וגם לחוש ולדעת את מעלתה וקדושתה. כשם שעם ישראל לא שכח את ארצו והוא שב אליה, כך הוא לא ישכח את בית-המקדש והוא ישוב אליו בעזרת ד' במהרה בימינו בקרוב.
אכן, עם ישראל לא התרגל אף פעם לגלות ולחורבן בית-המקדש. אהבת ארץ-ישראל לא נחלשה ולא נפסקה כל הדורות, וכעת, כאשר עם ישראל מתקבץ והולך לארץ-ישראל, הוא מבטא את אהבת הארץ ואהבת ירושלים ובית-המקדש בימי החגים, ועולה בהמוניו לפקוד את שריד בית-מקדשנו, וביום תשעה באב פוקדים רבבות מישראל את הכותל המערבי ושופכים שיח ודמעות ומבכים את חורבן הבית ומייחלים לבניינו. כמה גדולה היא המעלה של ארץ-ישראל, זאת אפשר לראות מבקשתו ותחינתו של משה רבנו, עליו השלום, שהתחנן לפני הקב"ה שיתן לו להיכנס לארץ: "ואתחנן אל ד' בעת ההיא לאמר... אעברה נא ואראה את הארץ הטובה אשר בעבר הירדן ההר הטוב הזה והלבנון" (דברים ג, כג-כה).
משה ביקש להיכנס לארץ-ישראל ולראות אותה, ואולם להיכנס לא ניתן לו, אבל לראות את ארץ-ישראל מבחוץ כן ניתן לו: "עלֵה ראש הפיסגה ושא עיניך ימה וצפונה ותימנה ומזרחה וראה בעיניך" (שם שם ; כז). אפשר לראות את ארץ-ישראל בלי להיכנס לתוכה, ואפשר להיכנס לתוכה בלי לראות אותה, כלומר בלי לראות את מעלותיה, את ערכה, את קדושתה. אפשר לראות את מעלותיה, את ערכה ומשמעותה בלי להיכנס לתוכה, ומשה רואה ורואה: רואה את כל מה שביקש לראות, שנאמר: "ויראהו ד' את כל הארץ" (דברים לד, א). ביקש משה לראות את בית-המקדש וראהו. בכל מקום, הוא ראה את כל מה שיקרה בו בעתיד, את כל מה שמונח במהותו של אותו מקום. כך אומרים חכמינו זכרונם לברכה בספרי (דברים שנז, א) על הפסוקים (דברים לד, א-ג) - "ויראהו ד' את כל הארץ את הגלעד עד דן. ואת כל נפתלי ואת ארץ אפרים ומנשה ואת כל ארץ יהודה עד הים האחרון. ואת הנגב ואת הככר בקעת ירחו עיר התמרים עד צער" - "גלעד" מרמז לבית-המקדש. "עד דן" - הראהו את ברק בן אבינועם מנפתלי. ומניין שהראהו יהושע במלכותו? שנאמר: "ואת ארץ אפרים", ויהושע בן נון ממטה אפרים. ומנין שהראהו את דוד במלכותו? שנאמר: "ואת כל ארץ יהודה". ומנין שהראהו את העתיד-לבוא באחרית הימים, את עוג ואת כל המונו? שנאמר "בקעת ירחו". ולמדנו, שעתידים גוג וכל המונו לעלות וליפול בבקעת יריחו.
משה ראה את מהותה וכל ייעודה של הארץ הזאת והוא רצה גם להיכנס לתוכה ולחיות בה ולא זכה. ויש כאלה שזוכים להיכנס לארץ, אבל לא זוכים לעמוד על ערכה, ואשרי מי שזכה להיכנס לארץ וגם לחוש ולדעת את מעלתה וקדושתה. כשם שעם ישראל לא שכח את ארצו והוא שב אליה, כך הוא לא ישכח את בית-המקדש והוא ישוב אליו בעזרת ד' במהרה בימינו בקרוב.
תאריכי החורבן – קלקול חשבונות
פרק לט
הרב יהודה זולדן | סיון תשס"ח

קוליסאום או בית מקדש?
הרב שמואל אליהו | אב תשס"ב
בין המצרים – אבילות על ירושלים וצפיה לגאולה
הרב יהודה לב | תמוז תשפ"א

במה ישתנו חיינו כשתבוא הגאולה?
רבנים שונים | אב תשס"ח
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל .
חזקת תשמישין - מה משמעות מחילה?
בבא בתרא דף ו' עמוד א'
י"ט כסלו תשפ"ב
תורה שבע"פ - השתלשלותה ודרכי לימודה
סדרת דרכי לימוד גמרא (1)
כ"א שבט תשע"ב
המגילה - דרבנן או דאורייתא?
אדר תשע"ב
גדולת מעמד הר סיני
כ"ג שבט תשע"ג
ניסוך מים: איך שמחים גם בדרך ליעד?
מה מיוחד בעבודת יום כיפור?
קילוף פירות וירקות בשבת
האם עדיין צריך לצום בעשרה בטבת?
האם מותר לקנות בבלאק פריידי?
איך ללמוד גמרא?
המסר לחינוך הילדים שכולנו חייבים לקחת ממצוות "הקהל"
כיצד הופכים את צום עשרה בטבת לששון ולשמחה?
שימוש בתנור אחד לחלב ובשר
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
זמן ק"ש ותפילת שחרית
פרק יא
הרב אליעזר מלמד | תשס"ד
סיפורי ט"ו בשבט
הרב נתנאל יוסיפון | טו בשבט תשע"ב

כיצד ניתן להתיר נדר?
הרב יוסף צבי רימון | אב תשע"ה אב תשע"ה

יין, מזיגתו על ידי חילוני
רבנים שונים | סיון תשע"א
כיצד מנהיגים את מדינת ישראל?
לנתיבות ישראל - מאמר "אמונת עתנו" - המשך
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ה' טבת תשפ"ג
שיטה בדוקה להברחת גויים רשעים!
הרב נתנאל יוסיפון | שבט תשפ"ג
