חיי שרה התש"פ מדברי הרב אליהו זצוק"ל

סגולות תפילת מנחה יצחק תיקן תפילת מנחה
א.מעלות תפילת המנחה בפרשת שלנו למדנו על תפילת מנחה. תפילה שתיקן יצחק אבינו ע"ה לדורי דורות. "ויצא יצחק לָשׂוּחַ בַשׂדה לִפנות עָרֶב" (כד, סג). איך לומדים מפסוק זה כי יצחק הלך להתפלל? אומרים חז"ל: 'ויצא יצחק לשוח" – לשוח זה לשוחח, ואין זו שיחה בטלה ח"ו, אלא שיחה של תפילה, שיחה עם ה'. שנאמר "תפילה לעני כי יעטוף ולפני ה' ישפוך שיחו" (תהילים קב א). מה המיוחד בתפילת מנחה? אומרים חז"ל במסכת ברכות: "לעולם יהא אדם זהיר בתפילת המנחה, שהרי אליהו לא נענה אלא בתפילת המנחה, שנאמר: 'ויהי בעלות המנחה ויגש אליהו הנביא ויאמר... ענני ה' ענני". ומדוע לא אמר אליהו הנביא 'ענני' רק פעם אחת? אמרו חז"ל אמר אליהו: "'ענני' – שתרד אש מן השמים, ו'ענני' – שלא יאמרו מעשה כשפים הם".
ב. שתי בקשות בתפילה אחת מדייק מכאן גאון עוזנו ותפארתנו בעל הבן איש חי (בספרו 'בן יהוידע' על מסכת ברכות ו:) ושואל, הכיצד זה שביקש אליהו שתי בקשות, והלא אמרו רבותינו ז"ל "אין לשאול שתי שאלות בבת אחת!"? אלא שלומדים אנו מכאן, שכל כך גדולה סגולתה של עת תפילת המנחה, עד כדי כך שהאדם נענה בה יותר משאר עתים, ועל כן לעומת שאר תפילות שיש לו לאדם לבקש בהם רק בעבור דבר אחד, בתפילת המנחה מותר לבקש שתי בקשות בעניינים שונים, והיא אף מסוגלת לכמה עניינים.
ג. מנחה - סגולה לפרנסה
כשבא אדם להתפלל תפילת מנחה, על דרך הכלל, טרם סיים הוא את סדר יומו, עדיין טרוד הוא בעסקיו. עלול אדם לחוש שתפילת המנחה עוצרת אותו באמצע העבודה שלו ולפגום בפרנסתו. על כן לימדו חז"ל שההיפך הוא הנכון. דווקא כשאדם זונח לזמן מה את מחשבותיו איך להשיג את פרנסתו בכוחו וחכמתו, ומקדיש זמנו לתפילה לבורא עולם שימשפיע פרנסה – רק אז זוכה הוא לברכה מאת ה'.
ד. מנחה - סגולה למציאת הזיווג
אומרים חכמינו במדרש, כי בעת שתיקן יצחק את תפילת המנחה – נזדמנה לו רבקה (בראשית רבה, פרשה סח). אומר רבינו יעקב 'בעל הטורים' כי זה מה שכתוב: "על זאת יתפלל כל חסיד אליך - לעת מצֹא" (תהלים לב, ו), עיקר התפילה היא על "עת מצוא" ומה אדם מחפש ומוצא? "אין 'מצֹא' אלא אשה, שנאמר "מצא אשה, מצא טוב" (משלי יח, כב). מכאן למדו שתפילת מנחה מועילה לבחור ובחורה למצוא את בני הזוג שלהם.

מה ראה אברהם לשלם מחיר כל כך יקר?
אברהם ראה לנכון לשלם מחיר כל כך יקר בעבור שטח זה, למרות שיש לו את ההבטחה מהקב"ה שכל הארץ, ובה גם שטח זה, יינתנו לו ולזרעו אחריו. זו לא סתם הבטחה שנאמרה כמה וכמה פעמים, זו שבועה שנכרתה עליה ברית.
אברהם אבינו לא הרהר על הבטחתו ושבועותיו של הקב"ה. הוא פשוט ידע שצריך לעבוד על כך ששבועת ה' תתגלה. אברהם הכין את הקרקע לדורינו. הדור שבו צריך להתעמת עם ישמעאל על המקום הקדוש הזה.
ובמדרש מובאים דבריו של רבי יודן בר סימון שאמר על מערת המכפלה: "זה אחד משלשה מקומות שאין אומות העולם יכולין להונות את ישראל לומר 'גזולים הן בידכם' ואלו הן מערת המכפלה ובית המקדש וקבורתו של יוסף" (בראשית רבה פרשה עט ז). וכל זה בזכות הקנין של אברהם במערה.
כיום, אנו רואים שאברהם אבינו שילם כל כך הרבה בגלל סיבה. עיקר הצער בו מצערים אותנו הערבים, האו"ם ושאר אומות העולם הוא על שלושת המקומות הללו: חברון, שכם וירושלים. שלוש מקומות שהם שורש הקדושה. מובטחים אנו שקטרוגם לא יועיל מאומה, גם בגלל ש"כוח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים", וגם בגלל קנין האבות.

תפילות אבות תקנום
"וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה לִפְנוֹת עָרֶב וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה גְמַלִּים בָּאִים" – אין שיחה אלא תפילה. שתיקן יצחק תפילת מנחה.
מסופר על אדם שהיה רגיל לבא כל יום לבית הכנסת, אבל בקושי היה מוצא מניין לתפילה. האנשים באותה שכונה פרקו עול ולא היו מקפידים להתפלל במניין בבית הכנסת. פעם אחת בא לתפילה ומצא את בית הכנסת מלא מפה לפה, הרבה אנשים אומרים קדיש. הבין אותו האיש שיש כאן משפחה שלמה של אנשים שיש להם "יארצייט" – על אביהם או אִמם.
אמר אותו אדם: בגמרא כתוב שאת התפילות תיקנו האבות. אברהם תיקן תפילת שחרית, יצחק תיקן מנחה ויעקב ערבית. "תפילות אבות תקנום".
כעת אני מבין פירוש חדש במילים "תפילות אבות תקנום", שכאשר יש יום זיכרון לאבא באים לבית הכנסת להתפלל ולומר קדיש. מכל מקום, גם אם יבוא אדם פעם אחת בשנה לבית הכנסת – גם זה טוב, בבחינת "בר בי רב דחד יומא".

ברכת ה' היא תעשיר
"וה' בֵּרַךְ אֶת אֲדֹנִי מְאֹד וַיִּגְדָּל וַיִּתֶּן לוֹ צֹאן וּבָקָר וְכֶסֶף וְזָהָב וַעֲבָדִם וּשְׁפָחֹת וּגְמַלִּים וַחֲמֹרִים".
דודי, הרה"ג חכם יהודה צדקה זצ"ל, ראש ישיבת "פורת יוסף", נסע פעם ללונדון לגבות כספים לישיבה, וזו הייתה נסיעתו הראשונה לחוץ לארץ. לקח אותו הרה"ג חכם רבי סלימאן ששון זצ"ל, שהיה מעשירי לונדון, לחנות אחת, שם היו הרבה רבנים מחכים להתקבל אצל בעלי החנות, שהיו ידועים כנדיבים ונותני צדקה. והנה כשהמתינו בחוץ, ראה הרב צדקה שיש שלט גדול על החנות שכתוב בו: 24-7. שאל הרב צדקה את הרה"ג חכם רבי סלימאן ששון זצ"ל למה כוונת הדברים, ואמר לו, שכתוב ליד זה באנגלית שהחנות פתוחה שבעה ימים בשבוע, במשך 24 שעות. משראה זאת, אמר הרב צדקה שהוא לא לוקח כסף ממקום שמחללים שבת בפרהסיא!
ניסה הרה"ג חכם רבי סלימאן ששון זצ"ל לשכנע אותו, ובינתיים אמרו לבעל החנות כי חכם יהודה צדקה לא רוצה להיכנס לחנותו והוא נפגע ביותר. כולם עומדים אצלו בתור, והרב הזה לא רוצה להיכנס אליו כלל? יצא בעל החנות העשיר וביקש מהרב צדקה להיכנס לחנות, אך הרב סירב והסביר לו שאין הוא מעוניין בכספו של מי שמחלל שבת. העשיר לא היה רגיל להתנהגות כזאת, כולם שיחרו לפתחו לקחת מנדבת ידו, והוא הסביר לרב, שבשבת עיקר פרנסתו, שכן יום זה הוא "יומא דפגרא" אצל הגויים ובשבת הם מרכזים את קניותיהם שיוכלו לזלול ביום ראשון כאוות נפשם. אמר לו הרב: "אני נכנס, רק אם תבטיח לתת לי חלק של אחד משבעה של החנות!". התחייב אותו עשיר לתת שביעית מההכנסות שלו. כשנכנסו לחנות אמר הרב לעשיר, שכוונתו לא הייתה לכסף, אלא ליום שבת, שהוא חלק אחד משבעת ימי השבוע! שלא יעבוד בו. ומאז, סגר העשיר את חנותו ביום שבת, וראה ברכה מרובה בעמלו. זכותו של הרב צדקה תגן עלינו ועל כל עם ישראל

שות הרב הראשי סימן יח עשיית פעולות בשבת שיש בהן חשש איסור, ועוד
א. ישנן תרופות שיש ספק בכשרותן משום שמעורבים בהן מרכיבים מן החי. אם כן, כיצד ניתן לדעת האם אפשר ליטול תרופה מסוימת?
ב. בשעת קריאת התורה בשבת, נמצא נטף של שעווה על מספר אותיות בספר התורה באופן שהן נתכסו לגמרי - כיצד צריך לנהוג?
ג. האם מותר לפתוח בשבת ספר שכתובות עליו אותיות בשולי דפיו?
ד. האם מותר לחתוך בשבת עוגה שכתובות עליה אותיות, או שיש בכך משום איסור "מוחק"?
ה. האם כהן יכול להיכנס ב"אוהל המת" כדי להיות עם אשתו בעת הלידה?
ו. האם טוב להחמיר ולנהוג כמנהג רבנו תם לגבי זמן צאת השבת?
ז. האם מותר להניח בשבת בד לבן או אדום על מכה שיוצא ממנה דם, או שמא יש בכך משום איסור "צובע"?
ח. האם מותר בשבת לתת לחולה שאין בו סכנה, לאכול משהו שהוא "מוקצה", כגון: "פירות הנושרין"?
ט. האם מותר לאדם שהצטנן, להריח בשבת משחה הנקראת "ווקס" הפותחת את צינורות הנשימה?
י. האם מותר לחלל את השבת עבור חולה שיש בו סכנה שבודאי לא יקום מחוליו?
יא. מתי צריך למול תינוק שנולד בערב שבת, ספק ב"בין השמשות" ספק בלילה?
יב. האם נשים רשאיות לברך בשם ומלכות את "ברכת האילנות"?
יג. האם מותר בשבת לערבב ביצים, שמן, מלח וחרדל, כדי להכין מיונז, או שיש בכך משום איסור "לישה"?
יד. האם מותר בשבת לרסק בננה לתינוק בשיני המזלג כדי להאכילו לאלתר?
טו. האם מותר בשבת לשטוף פירות וירקות מאבק או לכלוך שעליהם, או שיש בכך משום "בורר פסולת מתוך אוכל"?
טז. האם מותר להשתמש בפסח במוצרים שיש בהם חומצת לימון העשויה מעמילן חיטה?
יז. האם מותר בשבת לערות מים רותחים מכלי ראשון לתוך תרמוס המשמר את חום המים, או שיש בכך משום איסור "הטמנה"?

א. כל תרופה שאין בה טעם טוב, מותרת לחולה אפי' שאין בו סכנה, גם אם מעורב בה מרכיב שאינו כשר1. אך תרופה מתוקה - אסורה אם יש בה מרכיב שאינו כשר.
ב. אסור לקרוא אפי' תיבה אחת בעל פה שלא מן הכתב בספר תורה, עיין בשו"ע או"ח סי' קמ"ד סע' א'. אמנם, במקום שיש הבדל גדול בין הקרי לכתיב, קורא בעל פה את הקרי, עיין שם בשו"ע סי' קמ"א סע' ח', כיון שזוהי הלכה למשה מסיני. וע"ע כה"ח שם ס"ק מ"ד.
אסור לסלק את השעוה הנמצאת על גבי הכתב בשבת, עיין בשו"ע סי' ש"מ סע' ג' וכה"ח ס"ק כ"ב. ועיין במשנ"ב שם ס"ק י' ובכה"ח סי' קמ"ג ס"ק מ', אם מותר לקרוא בשבת בס"ת שהאותיות נראות בו מתחת השעוה.
ג. עיין בכה"ח סי' ש"מ ס"ק ל' ומשנ"ב שם ס"ק י"ז, שלכתחילה אין לפתוח או לסגור ספר אשר בשולי דפיו כתובים אותיות, ובדיעבד כשאין ספר אחר - מותר. ונראה שיש לפתוח או לסגור את הספר ביד שמאל או בשינוי אחר.
ד. אסור לחתוך או לאכול עוגה שכתובים עליה אותיות או כתב כפי שהוזכר לעיל בשאלה ג'. וזה כאשר הכתב עשוי ממין אחר, אולם אם הכתב הוא מגוף העוגה, כמו בביסקויטים או בלחם, מותר לחותכם או לאוכלם גם בשבת, עיין שם בכה"ח ס"ק ל"א. וה"ה לסוכריות שחקוק עליהן שם בית החרושת שמותר לאוכלן בשבת.
ה. ב"ספר הלכה" ח"ב עמ' ק"ח סע' ה' כתב הראש"ל, שאשת כהן מעוברת ראוי לה שלא תטמא למת2.
ו. בענין חומרת ר"ת במוצש"ק. כל חומרא שאדם מחמיר על עצמו, טובה היא ובתנאי שידע שזוהי רק חומרא ולא עצם הדין.
בארץ ישראל אנו נוהגים כדעת מהר"ם אלשקר, שפסק כגאונים ולא כר"ת. ועינינו הרואות, שבמוצש"ק מספיק להחמיר רק 40 דקות אחר השקיעה3.
ז. בענין הנחת בגד אדום על מכה שיוצא ממנה דם בשבת, עיין בשו"ע סי' ש"ב סע' י"א ובסי' ש"כ סע' כ' ומשנ"ב שם ס"ק נ"ט, המיקל אפי' בבגד אדום. ועיי"ש בכה"ח ס"ק קכ"ב. בכל אופן, טוב להחמיר בבגד אדום, ויש להקל במגבת המיוחדת לכך. ועיין בשו"ע סי' שכ"ח סע' מ"ח, שאוסר מדין צובע. ושם בכה"ח ס"ק רס"ד כתב, שאם אי אפשר באופן אחר מותר אפי' בבגד אדום.
ח. חולה שאין בו סכנה מקילים בו באיסור דרבנן ומאכילים אותו ממנו, עיין שו"ע סי' שכ"ח סע' י"ז וכה"ח שם ס"ק צ"ח.
ט. מותר להריח בשבת משחה הנקראת "ווקס", כיון שאפי' בריאים מריחים ממנה, עיין שו"ע סי' שכ"ח סע' ל"ז.
י. אפי' לחיי שעה מחללים את השבת4.
יא. תינוק שנולד בין השמשות של ערב שבת או של שבת - מלים אותו ביום ראשון שלאחריו5. תינוק שנולד חצי שעה אחר השקיעה בערב שבת, נימול בשבת הבאה6. יב. עיין בהגדה של פסח "אורח חיים" להרי"ח הטוב שכתב, שנשים לא מברכות ברכת האילנות7.
יג. אסור להכין מיונז בשבת דהוי כעין לישה8. יד. מותר לרסק בננה בשבת לתינוק, אך יש לעשות זאת בשינוי, דהיינו: לרסק בתוך כוס או ע"י כף וכדו'9. טו. עיין בשו"ע סי' שי"ט שאסור להכניס פירות לתוך סיר עם מים כדי להסיר מעליהם אבק או לכלוך, אך מותר לשטוף פירות מתחת לברז מים. טז. אסור להשתמש בפסח במוצרים שמעורבים בהם חומצת לימון העשויה מעמילן של חיטה11.
יז. מותר לערות מים חמים מכלי ראשון לתוך תרמוס. עיין בחזו"א על הל' שבת12 שמיקל בזה.

מנעי קולך מבכי
סיפר אחד מעוזריו של הרב, שביום שישי אחד נכנסו אל הקודש זוג צעיר ששנים לא נפקדו בילדים. עתה בברכת הרב זכו וגם ילדה ציון את בניה, אך דא עקא, הילד נולד עם מום בלב, חור כנראה לא פשוט, לפי הבכיות והזעקות של האבא והאמא שנכנסו לרב. חיכו שנים לחבוק בן, ועתה שנולד יש לו בעיה קשה. הבכיות קרעו כל לב. הרב דפק על השולחן ואמר בתקיפות: הוא יבריא! אני אומר לכם, הוא יהיה בריא, אל תדאגו! הבעל קם והודה מקרב לב לרב, והאמא ממשיכה להתייפח ולבכות, והרב ממש מתחנן, אני מבקש ממך אל תבכי, אני אומר לך הוא יבריא, אנא אל תבכי, וכך עד שנרגעה. כשיצאו בני הזוג ראה הרב את העוזר שהצטער מאוד ממראה קשה וכואב זה. אמר לו הרב: גם אתה תזכה לשמחה, שמח תשמח, על כל הצער שהצטערת ממה ששמעת.

ולאסורים פקח קוח
לאחיו של ר' שלום כהן שיחיה היה משפט ארוך וגדול, ולבסוף גזר עליו השופט עונש מאסר בפועל חצי שנה וקנס גדול. ר' שלום הלך אתו מייד לרב, סיפרו לרב מה היה במשפט ומה שהשופט אמר להם, שלא יעלו בדעתם לערער על פסק הדין, כי בערעור רק יגדילו את העונש. כשמוע הרב דברים אלו, הרים את ידו הקדושה ואמר: השופט? תאמרו לו שאפילו יום אחד הוא לא ישב! תערערו! תבקשו עבודות שירות, וגם מזה תצאו בקלות! הרב באמרו "אפילו יום אחד לא ישב" הכה בחזקה בידו על השולחן, ואימה גדולה נפלה על כולם. עשו כדבר הרב, ובערעור ביטלו לו השופטים את המאסר בפועל, ואת עבודות השירות קיבל ב"שערי צדק", שם חברו הטוב היה אחראי עליו, ופטרו משעות העבודה, ורק כשהייתה מגיעה הביקורת, היה קורא לו לבוא ונתקיימו כל דברי הרב.