אנו קוראים בפרשה 1 :

על פסוק זה אומרת המכילתא במקום:

מכאן למדים אנו, כי ההכנה לקיום רצון ה', הרי היא כקיום רצון ה' עצמו, וכעשיית התורה עצמה.
המשנה באבות 2 אומרת, ש"כל שמעשיו מרבין מחכמתו חכמתו מתקיימת, וכל שחכמתו מרבה ממעשיו אין חכמתו מתקיימת". ומקשה על כך רבנו יונה במקום: "יש לשאול איך אפשר להיות מעשיו מרובין מחכמתו, ואם אינו יודע התורה והמצות, וכי יש לו לעשות המעשים האלו?" וכו', והוא מסביר: "אלא שקבלו עליהם תחלה לעשות כל אשר יצוה להם וישמעו, ומיד קבלו שכר כאילו עשאום" וכו'. אם קיימת נכונות של האדם לעשות גם בלא ה"נשמע", הרי זה כאילו כבר עשה זאת.
ההכנה לתורה - הרי היא כתורה עצמה. אמנם עיקר לימוד התורה הוא "הוי שקוד ללמוד תורה" 3 , אולם קודם לכן יש צורך בהכנה: "והתקן עצמך ללמוד תורה" 4 , כיסוד וכהקדמה ללימוד. לפני שפותח האדם את התורה עצמה, צריך הוא להכין עצמו אליה על ידי ארבעים ושמונה הדרכים שבהם נקנית התורה. ולימוד גדול הוא זה, בייחוד אם יש צורך בכל ארבעים ושמונה הדרכים על מנת ללמוד את התורה.
ההכנה לקבלת התורה מלמדת אותנו כיצד עלינו לגשת ללימוד התורה, וכפי שאומרת הגמרא במסכת ברכות 5 :

ישנה משמעות מיוחדת להכנה לתורה. לכן מצווה עם ישראל: "והיו נכנים ליום השלישי, כי ביום השלשי ירד ה' לעיני כל העם על הר סיני" 6 . יש צורך בשלושה ימים, ואף קודם לכן, בהכנה לקראת קבלת התורה, ופרשה זו של הכנה, יש בה עיקרים ויסודות של תורה.
ולשם כך קיימת הפרשה הזאת. הפרשה הזאת מלמדת אותנו, ש"מה להלן באימה וביראה וברתת ובזיע, אף כאן באימה וביראה וברתת ובזיע", ומתוך כך אומרת המשנה במסכת אבות 7 , שבין ארבעים ושמונה הדרכים שהתורה נקנית בהם, מצויים: "באימה, ביראה". כל מה שנאמר בפרשה זו, הרי הוא מהווה הלכות של תורה, כיצד עם ישראל יכול להגיע לתורה. מתוך ההקדמה לתורה יכולים אנו ללמוד הנהגות ויסודות של תורה, ועל כן יש ללמוד זאת בכל פעם מחדש.

---------------------------
מתוך הספר "שיעורי מרן הגר"א שפירא למסכת שבת ופסחים", בעריכת הרב בנימין רקובר שליט"א.

---