קובץ ב, פסקאות שכה, שכח-שלא

הגדלות שבתוך הקטנות

המהות הגדולה נמצאת בכל חלק באדם בצורה תרכיזית, וזה נותן שמחה גדולה. על ידי הענוה זה מתגלה, ואילו הגאוה שוברת את המבנה ומכניסה לתהליך של הידרדרות. התשובה- לחזור לעצמיות. ישנו פער בין הצימאון העצום לכלים, ומי שמצטער זה אומר שהוא מחובר אז צריך לשמוח. המשיגים הגדולים יודעים איך הדברים פועלים, אבל בצער גדול שלא משיגים את המקור. צריך לחבר את המקור והפרטים.