נערך ע"י הרב יואב שטרנברג

התביעה: התובע הוא בעל שירות קייטרינג. הנתבע הזמין אצלו שירותי קייטרינג, ושילם עבורם בהמחאה, שקיבל מאדם שלישי - ראובן, שההמחאה נכתבה לפקודתו. כאשר התובע בא לגבות את ההמחאה בבנק, לא כיבד הבנק את ההמחאה. התובע דרש מן הנתבע לתת לו המחאה חליפית במקום זו שחזרה.

התובע טוען שהוא שלח חזרה את ההמחאה שחזרה אל הנתבע, בדואר רגיל. כעת הוא תובע מהנתבע לשלם עבור השירות שנתן לו.

הלכה פסוקה (259)

הרה"ג דוב ליאור

add_alert

3 - שטר שנכתב שלא כדין ובסופו היה קניין

4 - חוב ששולם באמצעות המחאה ואבדה

5 - פיטורי עובדת בזמן הריון

טען עוד

תשובת הנתבע: 1. הנתבע טוען, שהמחאה היא כמו כסף, ובעצם הוא כבר שילם עבור הקייטרינג שהזמין.
2. הנתבע טוען, שההמחאה לא הגיעה אליו. הוא אינו מוכן לשלם מחדש עבור שירותי הקייטרינג קודם שיקבל לידיו בחזרה את ההמחאה, משום שהוא צריך להחזיר אותה לראובן, על מנת שזה יוכל לגבות אותה ממי שכתב אותה.

פסק הדין: הנתבע צריך לשלם לתובע עבור השירות שהזמין. התובע צריך להחזיר לנתבע את ההמחאה שאיבד, אולם דבר זה אינו מעכב את התשלום שהנתבע צריך לשלם.

הנימוקים: לגבי טענתו הראשונה של הנתבע, עמדתו של בית הדין היא, שהמחאה אינה כמו כסף, אלא רק שטר חוב. לכן, החוב לבעל הקייטרינג לא שולם.

לגבי הטענה השניה, לכאורה, הנתבע אינו בעל דברים של התובע בכלל בעניין זה, שכן המפסיד הישיר מאובדן ההמחאה הראשונה הוא ראובן. למרות זאת, בית הדין קבע שהנתבע יכול לטעון טענות, משום שלראובן בוודאי תהיה תרעומת עליו, ואולי אפילו יגרמו לו הפסדים כספיים, מחמת שאיבד את ההמחאה של ראובן. הדין הזה דומה לדין המופיע בשו"ע (סימן רכו ס"א):

ראובן שמכר שדה לשמעון שלא באחריות, ובא לוי והוציאה מיד שמעון, אם רצה ראובן לעשות דין עם לוי, עושה, ואין לוי יכול לומר: מה לי ולך והרי אין עליך אחריות, שהרי ראובן אומר לו: אין רצוני שיהיה לשמעון תרעומת עלי שהפסיד בגללי.
ולכן הנתבע הוא אכן בעל דברים של התובע בתביעה להשיב את ההמחאה שחזרה.

למרות זאת, בוודאי שהנתבע אינו יכול לטעון כלפי התובע שיש לקזז את הנזק שיגרם לו מאובדן ההמחאה מן החוב על השירות שהזמין, משום שעדיין לא ברור אם בכלל נגרם נזק כזה. לכן, התובע אמנם צריך להחזיר לנתבע את ההמחאה, אולם אין בזה עילה לעיכוב התשלום של הנתבע.