בית המדרש

  • מדורים
  • לאורו
לחץ להקדשת שיעור זה
גליון 115

קיום המצוות והתורה - בקדושה וטהרה

undefined

רבנים שונים

יח שבט תשפ
5 דק' קריאה
אַתֶּם רְאִיתֶם, אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְמִצְרָיִם, וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים, וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי. וְעַתָּה, אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי, וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי וְגוֹ'. וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי, מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ. (שמות יט ד-ו). אֶפְשָׁר לִרְמֹז דְּכָאן בָּא לְהוֹרוֹת לְיִשְׂרָאֵל הַמִּצְוֹת שֶׁהֵם חוֹבָה לְהֶכְשֵׁר וְתִקּוּן גּוּפָם, שֶׁיִּהְיוּ זְהִירִים בָּהֶם, וְהֵם: הַמִּילָה לִשְׁמוֹנָה יָמִים, וְצִיצִית, וּתְפִלִּין, וּשְׁמִירַת שַׁבָּת, וַעֲשִׂיַּת סֻכָּה, וּנְטִילַת לוּלָב. וְזֶהוּ הָרֶמֶז אַתֶּם רְאִיתֶם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְמִצְרָיִם כָּל הָאוֹתוֹת וְהַמּוֹפְתִים וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם, וְצָרִיךְ שֶׁתֵּדְעוּ כָּל הַחֲרָדָה הַזֹּאת שֶׁחָרַדְתִּי עֲלֵיכֶם לָמָּה, הוּא מִפְּנֵי שֶׁתִּהְיוּ מְקַיְּמִים מִצְוֹתַי, וְזֶהוּ וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים, נְשָׁרִים גִּימַטְרִיָּא 'צִיצִית' (בעה"ט במדבר טו לח), דְּהַיְנוּ, גָּאַלְתִּי אֶתְכֶם בִּשְׁבִיל שֶׁתַּעֲשׂוּ צִיצִית עַל כַּנְפֵי בִּגְדֵיכֶם, וְזֶהוּ עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים, דְּהַיְנוּ, בִּשְׁבִיל שֶׁתַּעֲשׂוּ צִיצִית בְּכַנְפֵי בִּגְדֵיכֶם. וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי, אֶתְכֶם אֵלָי גִּימַטְרִיָּא עִם שְׁנֵי כּוֹלְלִים 'טוֹטָפֹת'. וְעַתָּה אִם שָׁ'מוֹעַ תִּשְׁ'מְעוּ בְּ'קֹלִי, רָאשֵׁי תֵּבוֹת 'שַׁבָּת'. וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי, הִיא בְּרִית מִילָה (מכילתא יתרו מס' דבחדש ב). וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה, הִיא שֶׁיִּהְיוּ עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה. עוֹד, 'סְגֻלָּה' רוֹמֶזֶת עַל נְטִילַת לוּלָב וְעַל עֲשִׂיַּת הַסֻּכָּה. וְעִקַּר כָּל הַמִּצְוֹת כְּדֵי שֶׁתֵּדְעוּ שֶׁאֲנִי אֲדוֹן הַכֹּל וּתְקַבְּלוּ צַוָּאָתִי עַל כָּל דָּבָר וְדָבָר, וְתַכִּירוּ כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ:

לפני קיום המצוות צריך להתרחק מכל חטא
וּמַה שֶּׁאָמַר וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים, בָּא לְהוֹרוֹת שֶׁעִקַּר קִיּוּם מִצְוֹת וְעֵסֶק הַתּוֹרָה בָּעִינַן שֶׁיִּהְיֶה הַגּוּף הָעוֹשֶׂה הַמִּצְוֹת וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה טָהוֹר וְנָקִי מֵעָוֹן, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים לד טו) 'סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב'. וְזֶהוּ הַכְּלָל הַגָּדוֹל, דְּאִי לָאו הָכִי שָׁוְא שָׁקַד שׁוֹמֵר לִשְׁמֹר מִצְוֹת וְתוֹרָה, שֶׁהֲרֵי הוּא בּוֹנֶה מִצַּד זֶה וְסוֹתֵר מִצַּד זֶה. לְפִיכָךְ בָּא לְהַזְהִירָם בַּלָּשׁוֹן הַזֶּה וְאַתֶּם, כְּלוֹמַר, אַתֶּם מִצַּד עַצְמְכֶם צְרִיכִים לִהְיוֹת הַגּוּף שֶׁלָּכֶם מְתֻקָּן כָּרָאוּי בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה כְּדֵי שֶׁיָּחוּלוּ הַמִּצְוֹת עָלָיו, וְהוּא שֶׁתִּהְיוּ לוֹ מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים, דְּהַיְנוּ טְהוֹרִים כְּמוֹ הַכֹּהֲנִים, וְתִהְיוּ גּוֹי קָדוֹשׁ, וְאָז יָאָתָה לָכֶם קִיּוּם הַמִּצְוֹת וְהַתּוֹרָה:
(פיתוחי חותם פרשת יתרו)

רוממות בני ישראל בשמירת השבת
אִלּוּ נָתַן לָנוּ אֶת הַשַּׁבָּת וְלֹא קֵרְבָנוּ לִפְנֵי הַר סִינַי דַּיֵּנוּ (הגדש"פ). הִנֵּה כָּתַבְנוּ דְּבַאֲכִילַת הַמָּן נִשְׁתַּוִּינוּ לַמַּלְאָכִים וּבִשְׁבִיתַת הַשַּׁבָּת נִשְׁתַּוִּינוּ לִכְבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ. וַהֲלֹא לִכְאוֹרָה לֹא יֵאָמְנוּ דְּבָרִים אֵלֶּה, דְּהֵיכִי דָמֵי הוּא יִתְבָּרַךְ וּמַלְאֲכָיו מִמַּעַל לָרָקִיעַ עַיִן לֹא תְּשׁוּרֶנּוּ, וַאֲנַחְנוּ אוֹמְרִים שֶׁהֵם אַחֵינוּ. לָזֶה בָּאָה הַקְרָבַת הַר סִינַי שֶׁרָאִינוּ הַמַּלְאָכִים וּכְבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ פָּנִים בְּפָנִים, וְהֵם אוֹמְרִים אַחֵינוּ אַתֶּם אַחֵינוּ אַתֶּם, אִם כֵּן גַּם מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ סָפֵק בְּדָבָר זֶה שֶׁאָנוּ אַחִים לַמַּלְאָכִים וּלְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בְּמַעֲמַד הַר סִינַי נִתְבַּטֵּל הַסָּפֵק הַהוּא:
גם ללא קבלת התורה כבר השוונו עם כבודו יתברך בשביתת השבת
אָמַר אַחַר זֶה אִלּוּ קֵרְבָנוּ לִפְנֵי הַר סִינַי וְלֹא נָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה דַּיֵּנוּ. לִכְאוֹרָה זֶה תָּמוּהַּ הַדָּבָר, אִם לֹא נָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה לְמַאי אֲנַן חַזְיָן, דְּיָדוּעַ (שבת פח.) דְּעִקַּר בְּרִיאַת הָעוֹלָם הוּא כְּדֵי שֶׁיְּקַבְּלוּ יִשְׂרָאֵל הַתּוֹרָה דְּאִם לָאו יַחֲזֹר הָעוֹלָם לְתֹהוּ וָבֹהוּ, אִם כֵּן מַה הַלָּשׁוֹן אוֹמֶרֶת וְלֹא נָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה:
אָמְנָם עִם מַה שֶּׁכָּתַבְנוּ יָבוֹא עַל נָכוֹן, וְהוּא דְּבַאֲכִילַת הַמָּן הִשְׁוָנוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִם הַמַּלְאָכִים וּבִנְתִינַת הַשַּׁבָּת הִשְׁוָנוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִם כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, אִם כֵּן אֲנַחְנוּ מְשָׁרְתֵי עֶלְיוֹן מַמָּשׁ וְאֵין אֲנַחְנוּ צְרִיכִים תּוֹרָה כְּמוֹ הַמַּלְאָכִים:
(בגדי השרד)


האם מחויב אדם לפרנס את הוריו
תָּנוּ רַבָּנָן נֶאֱמַר כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ (שמות כ יב), וְנֶאֱמַר כַּבֵּד אֶת ה' מֵהוֹנֶךָ (משלי ג ט), הִשְׁוָה הַכָּתוּב כִּבּוּד אָב וָאֵם לְכִבּוּד הַמָּקוֹם (קדושין ל:). תּוֹסָפוֹת: כַּבֵּד אֶת ה' מֵהוֹנֶךָ. בִּירוּשַׁלְמִי (קידושין פ"א ה"ז) דּוֹרֵשׁ 'מֵהוֹנֶךָ' כְּמוֹ 'מְחוֹנֶךָ', מַשְׁמַע שֶׁהִקְפִּיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל כִּבּוּד אָב וָאֵם יוֹתֵר מִכְּבוֹדוֹ, שֶׁבִּכְבוֹדוֹ הוּא אוֹמֵר 'כַּבֵּד אֶת ה' מֵהוֹנֶךָ' דְּהַיְנוּ 'מְחוֹנֶךָ', דְּמַשְׁמַע מִמַּה שֶּׁחֲנָנְךָ, כְּלוֹמַר אִם יֵשׁ לוֹ מָמוֹן חַיָּב וְאִם לָאו פָּטוּר, וּבְכִבּוּד אָב וָאֵם נֶאֱמַר 'כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ', דְּמַשְׁמַע בֵּין שֶׁיֵּשׁ לוֹ מָמוֹן וּבֵין אֵין לוֹ, וְהֵיכָא דְּלֵית לֵיהּ, חַיָּב לְחַזֵּר עַל הַפְּתָחִים לָזוּן אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ:
ביאור המהרש"א בירושלמי שבכיבוד אב ואם חייב אף באין לו
כָּתַב מַהַרְשָׁ"א וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: וְלוּלֵי דִּבְרֵי הַתּוֹסָפוֹת הָיָה נִרְאֶה לְפָרֵשׁ שֶׁהֶעֱדִיפוֹ הַמָּקוֹם, דִּ'מְחוֹנֶךָ' מַשְׁמַע דְּלֹא בִּקֵּשׁ אֶלָּא אִם נָתַן לְךָ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא תֵּן לוֹ וְכַבֵּד אוֹתוֹ, דְּהַיְנוּ כִּדְאָמְרִינַן (אבות פ"ג מ"ז) מִשֶּׁלּוֹ תֵּן לוֹ. אֲבָל בְּכִבּוּד אָב וָאֵם, אַף אִם אֵין לְךָ תִּתֵּן לָהֶם, דְּהַיְנוּ שֶׁצָּרִיךְ לְחַזֵּר עַל הַפְּתָחִים. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ:
מה חידש המהרש"א
רַבִּים תָּמְהוּ, מַה חִדֵּשׁ מַהַרְשָׁ"א עַל דִּבְרֵי הַתּוֹסָפוֹת, הֲלֹא הֵן הֵנָּה דִּבְרֵי הַתּוֹסָפוֹת:
כוונת המהרש"א שעדיפות כיבוד אב ואם ניכרת אף ביש לו
וְנִרְאֶה לַעֲנִיּוּת דַּעְתִּי לְפָרֵשׁ דְּדָבָר פָּשׁוּט, בְּוַדַּאי חִדּוּשׁ יֵשׁ בְּדִבְרֵי מַהַרְשָׁ"א מַה שֶּׁלֹּא מַשְׁמַע כֵּן מִדִּבְרֵי הַתּוֹסָפוֹת. וְהוּא, דְּהָא בְּיָדָן הַשְׁתָּא לְפֵרוּשׁ הַתּוֹסָפוֹת מִלְּתָא דִּפְשִׁיטָא דְּמִ'כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ' מַשְׁמַע דְּבֵין יֵשׁ לוֹ וּבֵין אֵין לוֹ חַיָּב לִתֵּן, דְּהָא קְרָא סְתָמָא כְּתִיב, דִּלְגַבֵּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּתִיב 'כַּבֵּד אֶת ה' מֵהוֹנֶךָ', דְּהַיְנוּ מָמוֹנְךָ, כִּדְמַשְׁמַע 'הוֹן' בְּכָל מָקוֹם, 'הוֹן וָעֹשֶׁר בְּבֵיתוֹ' (תהלים קיב ג), 'בַּיִת וָהוֹן' (משלי יט יד), וְכַיּוֹצֵא:
וּלְפִי זֶה תָּמַהּ מַהַרְשָׁ"א, כֵּיוָן דְּעִקַּר יַלְפוּתָא דְּהַיְרוּשַׁלְמִי הוּא מִשּׁוּם דִּכְתִיב גַּבֵּי כִּבּוּד הַמָּקוֹם 'מֵהוֹנֶךָ' וּלְגַבֵּי כִּבּוּד אָב וָאֵם לֹא כְּתִיב 'מֵהוֹנֶךָ' רַק סְתָמָא, אִם כֵּן מִזֶּה מוֹכַח דְּגַבֵּי הַמָּקוֹם אִם יֵשׁ לוֹ מָמוֹן חַיָּב וְאִם לָאו פָּטוּר, וְגַבֵּי אָב וָאֵם בֵּין יֵשׁ לוֹ וּבֵין אֵין לוֹ חַיָּב כֵּיוָן דִּסְתָם כְּתִיב. וְכֵיוָן דְּהָכִי הוּא, לָמָּה לֵיהּ לְהַיְרוּשַׁלְמִי לִדְרֹשׁ 'מֵהוֹנֶךָ' כְּמוֹ 'מְחוֹנֶךָ', ‏בְּלָאו מִ'מֵּהוֹנֶךָ' כִּפְשָׁטָהּ יָלְפִינַן הַאי דְּרָשָׁא, אִי לֹא אָתָא הַיְרוּשַׁלְמִי לְחַדֵּשׁ לָנוּ שׁוּם דָּבָר בִּ'מְחוֹנֶךָ'. כִּי אִם כְּפִי פֵּרוּשׁ הַתּוֹסָפוֹת, זֶה לֹא אִצְטְרִיךְ, כִּדְפֵרַשְׁנוּ. אֶלָּא וַדַּאי חִדּוּשׁ גָּמוּר אָתָא הַיְרוּשַׁלְמִי לְאַשְׁמוּעִינַן בְּמַה שֶׁדָּרִישׁ 'מֵהוֹנֶךָ' כְּמוֹ 'מְחוֹנֶךָ', וְזֶהוּ הַחִדּוּשׁ, דְּאִי אָמְרִינַן 'מֵהוֹנֶךָ', מַשְׁמַע דְּהַמָּמוֹן קָרוּי שֶׁל אָדָם, וּכְשֶׁמְּכַבֵּד אָדָם לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמָמוֹנוֹ, יֵשׁ לוֹ טִיבוּתָא וְשָׂכָר כְּמוֹ שֶׁמְּכַבֵּד לְאָבִיו וְאִמּוֹ בְּמָמוֹנוֹ, וְקָא מְשַׁבֵּחַ קְרָא לָאָדָם כְּשֶׁמְּכַבֵּד לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמָמוֹן עַצְמוֹ. אֲבָל אִי אָמְרִינַן מִ'מְּחוֹנְנֶךָ', דְּהַיְנוּ מִמַּה שֶּׁחֲנָנְךָ, דְּשָׁמְעִינַן מִינָּהּ תֵּן לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִשֶּׁלּוֹ, דְּהַיְנוּ הַמָּמוֹן שֶׁבְּיַד אָדָם שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוּא, וְכָל מַה שֶּׁיִּתֵּן לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָאו רְבוּתָא וְטִיבוּתָא כָּל כָּךְ, כִּי כָּל מַה שֶּׁיִּתֵּן לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּמְכַבֵּד אוֹתוֹ, מִשֶּׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוּא:
וְהַנַּפְקוּתָא שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה הִיא זוֹ, וְהוּא דִּלְפִי פֵּרוּשׁ הַתּוֹסָפוֹת, הָעֲדִיפוּתָא שֶׁיֵּשׁ לְאָב וָאֵם עַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִיא בְּצַד אֶחָד דַּוְקָא, הֵיכָא דְּאֵין לוֹ, דִּלְגַבֵּי אָב וָאֵם חַיָּב לְחַזֵּר עַל הַפְּתָחִים וּלְכַבְּדָם, וּלְגַבֵּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ חַיָּב. אֲבָל הֵיכָא שֶׁיֵּשׁ לוֹ, מִכָּל מָקוֹם אָב וָאֵם וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׁוִים. לָזֶה בָּא הַיְרוּשַׁלְמִי לוֹמַר, דַּאֲפִלּוּ הֵיכָא דְּאִית לֵיהּ, כִּבּוּד אָב וָאֵם עָדִיף, וְהוּא מִשּׁוּם דְּגַבֵּי אָב וָאֵם מָמוֹן אָדָם שֶׁלּוֹ הוּא, וַאֲפִלּוּ הָכִי מְחֻיָּב לָתֵת אוֹתוֹ לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ. אֲבָל גַּבֵּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַף אִם אָדָם נוֹתֵן לוֹ, סוֹף סוֹף הַמָּמוֹן שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוּא. וְהָעֲדִיפוּתָא שֶׁל אָב וָאֵם הִיא, שֶׁאַף עַל גַּב שֶׁהַמָּמוֹן אֵינוֹ שֶׁלָּהֶם רַק שֶׁל הַבֵּן, מִכָּל מָקוֹם מְחֻיָּב לָתֵת מִשֶּׁלּוֹ לָהֶם, לֹא כֵן גַּבֵּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא נָתַן לוֹ הָאָדָם כְּלוּם רַק מִשֶּׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נָתַן לוֹ:
זֶהוּ כַּוָּנַת מַהַרְשָׁ"א בְּדִבְרֵי הַיְרוּשַׁלְמִי, דִּלְפֵרוּשׁ 'מֵהוֹנֶךָ' מַשְׁמַע, דְּגַם גַּבֵּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַמָּמוֹן קָרוּי שֶׁל אָדָם, אֲבָל הַשְׁתָּא דְּאָמְרִינַן מִ'מְּחוֹנְנֶךָ', דְּהַיְנוּ מִמַּה שֶּׁחֲנָנְךָ, אִם כֵּן לְגַבֵּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא שַׁיָּךְ רְבוּתָא כְּאָב וָאֵם, דְּגַבֵּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִשֶּׁלּוֹ נָתַן לוֹ. וְהַיְנוּ דְּדִקְדֵּק מַהַרְשָׁ"א וְאָמַר 'דְּהַיְנוּ כִּדְאָמְרִינַן מִשֶּׁלּוֹ תֵּן לוֹ', כְּלוֹמַר הַשְׁתָּא דְּקָרֵינַן מִ'מְּחוֹנְנֶךָ' דְּשָׁמְעִינַן מִינָּהּ דְּהַמָּמוֹן שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוּא, אִם כֵּן לֵיכָּא רְבוּתָא גַּבֵּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּמוֹ אָב וָאֵם, דְּגַבֵּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִשֶּׁלּוֹ נָתַן לוֹ, כִּדְאָמְרִינַן תֵּן לוֹ מִשֶּׁלּוֹ. וְזֶה בְּוַדַּאי כַּוָּנַת מַהַרְשָׁ"א, דְּאִי לֹא תֵימָא הָכִי אַמַּאי אִצְטְרִיךְ לְמֵימַר 'דְּהַיְנוּ כִּדְאָמְרִינַן מִשֶּׁלּוֹ תֵּן לוֹ', אֶלָּא וַדַּאי כִּדְפֵרַשְׁנוּ. דּוֹ"ק:
(לבונה זכה פרשת יתרו)
(נלקט ונערך ע"י ישיבת "אביר-יעקב", מכון "אור-לישרים" נהריה)
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il