בית המדרש

  • שבת ומועדים
  • עניני החג
לחץ להקדשת שיעור זה
"וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ"

עֻגַת "הַשּׁוֹקוֹלָד"

נתן משלוח מנות עוגת בוץ והעוגה עשתה את דרכה ל....

undefined

הרב דניאל קירש

אדר תשפ
3 דק' קריאה
"לַיְּהוּדִים הָיְתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה וְשָׂשֹׂן וִיקָר" נִשְׁמְעוּ קוֹלוֹת הַשִּׁירָה וְהַמּוּזִיקָה מִכָּל עֵבֶר. רְאוּבֵן עָמָל בְּדַקּוֹת אֵלּוּ עַל הֲכָנַת מִשְׁלוֹחַ הַמָּנוֹת הַיִּחוּדִי אוֹתוֹ הֶחְלִיט לָתֵת לַחֲבֵרוֹ הַטּוֹב, שִׁמְעוֹן. בִּזְהִירוּת רַבָּה, כִּסָּה אֶת תַּבְנִית הָעוּגָה בְּצִפּוּי שׁוֹקוֹלָד מָתוֹק וּמְעֻצָּב לְהַפְלִיא. לְאַחַר דַּקּוֹת נוֹסָפוֹת שֶׁל עֲבוֹדָה הִבִּיט בְּמַעֲשֵׂה יָדָיו וְצִחְקֵק לְמַרְאֵה הָעוּגָה הַמֻּשְׁלֶמֶת. "אָכֵן, נִרְאֵית כָּל כָּךְ טְעִימָה. מָה חָבַל שֶׁאִי אֶפְשָׁר בֶּאֱמֶת לְאָכְלָהּ" מִלְמֵל לְעַצְמוֹ.
וּמִמָּה הָיְתָה עֲשׂוּיָה הָעוּגָה? בְּתוֹךְ הַתַּבְנִית הָיְתָה עִסָּה חוּמָה וּרְטֻבָּה הָעֲשׂוּיָה בֹּץ חוּם וְלַח. אֶת הַבֹּץ צִפָּה רְאוּבֵן בְּצִפּוּי שׁוֹקוֹלָד מְגָרֶה וּמָתוֹק. כָּעֵת נִשְׁאַר לַחֲבֵרוֹ לַחְתֹּךְ אֶת הָעוּגָה וּלְגַלּוֹת אֶת הַבְּדִיחָה... דָּבָר אֶחָד הִפְרִיעַ לוֹ, הוּא כָּל כָּךְ רָצָה לִרְאוֹת אֶת פָּנָיו שֶׁל שִׁמְעוֹן כְּשֶׁיְּגַלֶּה מָה מִסְתַּתֵּר בְּתוֹךְ הָעוּגָה. בְּרֹאשׁוֹ כְּבָר שָׁמַע אֶת צְחוֹקוֹ הַמִּתְגַּלְגֵּל שֶׁל חֲבֵרוֹ הַטּוֹב.
דַּקּוֹת מוּעָטוֹת לְאַחַר מִכֵּן כְּבָר עָמַד עַל מִפְתַּן בֵּיתוֹ שֶׁל שִׁמְעוֹן. "פּוּרִים שָׂמֵחַ!" קָרְאוּ הַחֲבֵרִים הַטּוֹבִים זֶה לַזֶּה, תּוֹךְ כְּדֵי חִבּוּק וְרִקּוּד סוֹחֵף. "הֵבֵאתִי לְךָ עוּגָה מֻשְׁלֶמֶת, אַתָּה חַיָּב לִטְעֹם מִמֶּנָּה", אָמַר רְאוּבֵן לְשִׁמְעוֹן וְהָלַךְ לְחַלֵּק מִשְׁלוֹחִים נוֹסָפִים.
שִׁמְעוֹן הִסְתַּכֵּל עַל הָעוּגָה וְחָשַׁב לְעַצְמוֹ "עוּגָה יָפָה כָּל כָּךְ, חֲבָל שֶׁאֹכַל אוֹתָהּ בְּעַצְמִי, אַעֲבִיר אוֹתָהּ הָלְאָה לְחָבֵר אַחֵר" וְתוֹךְ כְּדֵי מַחֲשַׁבְתּוֹ נִשְׁמְעָה דְּפִיקָה נוֹסֶפֶת וְלַבַּיִת נִכְנְסוּ מִשְׁפַּחַת חַיְימוֹבִיץ בְּשִׁירִים וּבְרִקּוּדִים. שִׁמְעוֹן בֵּרְכָם בְּ'חַג שָׂמֵחַ' וְעוּגַת הַבֹּץ הַמֻּשְׁלֶמֶת שֶׁל רְאוּבֵן הֶחֱלִיפָה יָדַיִם וְהִגִּיעָה לְיָדָיו שֶׁל לֵוִי חַיְימוֹבִיץ.
יַלְדֵי מִשְׁפַּחַת חַיְימוֹבִיץ רָצוּ מְאֹד לִטְעֹם מֵהָעוּגָה הַמְּיֻחֶדֶת, אַךְ מִיָּד נִשְׁמְעָה דְּפִיקָה בַּבַּיִת. בַּפֶּתַח עָמַד מַר יְהוּדָה הַשָּׁכֵן. גְּבֶרֶת חַיְימוֹבִיץ מִהֲרָה לְבָרְכוֹ לְשָׁלוֹם תּוֹךְ שֶׁהִיא דּוֹחֶפֶת לְיָדָיו אֶת הָעוּגָה הַמְּשַׁגַּעַת יַחַד עִם בַּקְבּוּק יַיִן אָדֹם וְטָעִים.
יְהוּדָה עָלָה לְבֵיתוֹ בִּצְעָדִים אִטִּיִּים. "עוּגָה יָפָה הֵכִינָה הַגְּבֶרֶת חַיְימוֹבִיץ. אָשִׂים אוֹתָהּ בַּצַּד וְאֶטְעַם מִמֶּנָּה לְאַחַר כָּל הַבַּלָּגָן" חָשַׁב לְעַצְמוֹ. לְאִשְׁתּוֹ וְלִנְכָדָיו הוֹדִיעַ שֶׁלֹּא יִגְּעוּ בָּעוּגָה הַמְּיֻחֶדֶת.
בְּסִיּוּם הַסְּעוּדָה בְּבֵיתוֹ שֶׁל יְהוּדָה הוּצְאָה עוּגַת הַשּׁוֹקוֹלָד בְּכָבוֹד רַב. יְהוּדָה פָּרַס לְעַצְמוֹ חֲתִיכָה גְּדוֹלָה, בֵּרֵךְ "בּוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת" וְהִכְנִיס מִמֶּנָּה לְפִיו. לְפֶתַע הִתְעַוְּתוּ פָנָיו, וִיהוּדָה יָרַק אֶת הָעוּגָה חֲזָרָה לְתוֹךְ הַצַּלַּחַת! בְּעוֹד אִשְׁתּוֹ, יְלָדָיו וּנְכָדָיו מַבִּיטִים בּוֹ בְּתִמָּהוֹן הֵחֵל צוֹעֵק "מַיִם! מַיִם!"
לְאַחַר לְגִימוֹת רַבּוֹת הִזְדַּעֵק וְאָמַר: "קְחוּ מִפֹּה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה מִיָּד! אֵין זֹאת עוּגָה אֶלָּא בֹּץ רָטֹב וּמְלֻכְלָךְ!!!" אִשְׁתּוֹ הִזְדַּעְזְעָה כֻּלָּהּ: "מִי עָשָׂה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה", צָעֲקָה.
"אֲלַמֵּד אוֹתָם לֶקַח!", צָעַק יְהוּדָה וּבִצְעָדִים מְהִירִים יָרַד אֶל בֵּיתָם שֶׁל מִשְׁפַּחַת חַיְימוֹבִיץ. לֵוִי חַיְימוֹבִיץ, שֶׁהָיָה שִׁכּוֹר לְמֶחֱצָה לֹא הֵבִין כְּלָל עַל מָה מְדַבֵּר מַר יְהוּדָה וְנִסָּה לְהַרְגִּיעוֹ בְּכוֹס יַיִן אָדֹם וְיָבֵשׁ. יַלְדֵי מִשְׁפַּחַת חַיְימוֹבִיץ, שֶׁהָיוּ קְצָת יוֹתֵר מְפֻכָּחִים הֵבִינוּ אֶת הָעִנְיָן וְהִסְבִּירוּ לוֹ שֶׁהָעוּגָה הִגִּיעָה בִּכְלָל מִשִּׁמְעוֹן...
כָּךְ חִפֵּשׂ יְהוּדָה אֶת הָאַשֵּׁם עַד שֶׁלְּאַחַר בֵּרוּרִים קְצָרִים עָלָה שְׁמוֹ שֶׁל רְאוּבֵן.
יְהוּדָה הֵרִים טֵלֵפוֹן כּוֹעֵס לִרְאוּבֵן. רְאוּבֵן נִסָּה לְהַסְבִּיר אֶת עַצְמוֹ, אַךְ לְלֹא הוֹעִיל. מַר יְהוּדָה לֹא הִצְלִיחַ לְהָבִין מָה מַצְחִיק בָּעוּגָה הַמְּלֵאָה בֹּץ וְלִכְלוּךְ. בְּסִיּוּם הַשִּׂיחָה אָמַר: "יוֹתֵר לֹא אֲדַבֵּר אִתְּךָ וְלֹא אֶסְלַח לְךָ לְעוֹלָם!" וְנִתֵּק.
הַאִם הָיָה מֻתָּר לִרְאוּבֵן לְהִתְבַּדֵּחַ וְלִשְׁלֹחַ מָנָה שֶׁכַּזּוֹ? הַאִם כָּעֵת רְאוּבֵן צָרִיךְ לְפַצּוֹת אֶת יְהוּדָה עַל עָגְמַת הַנֶּפֶשׁ שֶׁנִּגְרַם לוֹ?
תְּשׁוּבַת הַגָּאוֹן הָרַב יַעֲקֹב אֲרִיאֵל שְׁלִיטָ"א:
רְאוּבֵן נֶחֱשָׁב כְּמַזִּיק בְּעִקְבוֹת הַצַּעַר וְהַבּוּשָׁה שֶׁגָּרַם לִיהוּדָה (וְאוּלַי אַף גָּרַם לְנֶזֶק מְסֻיָּם בְּגוּפוֹ שֶׁל יְהוּדָה).
מוּבָא בָּרְמָ"א בְּהִלְכוֹת פּוּרִים (תרצה,ב) "שֶׁאִם הִזִּיק אֶחָד אֶת חֲבֵרוֹ מִכֹּחַ שִׂמְחַת פּוּרִים, פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּם". וּכְעֵין זֶה כָּתַב הָרְמָ"א בַּחֹשֶׁן מִשְׁפָּט (שעח,ט) -"בַּחוּרִים הָרוֹכְבִים לִקְרַאת חָתָן וְכַלָּה וְהִזִּיקוּ זֶה אֶת זֶה מָמוֹן חֲבֵרוֹ דֶּרֶךְ שִׂמְחָה וּשְׂחוֹק, וְכֵן בִּשְׁאָר דְּבַר שִׂמְחָה, הוֹאִיל וְנָהֲגוּ כֵן, פְּטוּרִין".
אוּלָם בְּעִנְיָנֵנוּ אֵין לִפְטֹר אֶת רְאוּבֵן עַל הַנֶּזֶק שֶׁגָּרַם. דִּבְרֵי הָרְמָ"א מִתְיַחֲסִים לְמִקְרֶה שֶׁהַנִּזּוֹק הָיָה מוּדָע לְכָךְ שֶׁהוּא עָלוּל לְהִנָּזֵק בְּשִׂמְחַת הַחֲתֻנָּה אוֹ בְּרִקּוּדִים סוֹעֲרִים שֶׁל פּוּרִים וּמוֹחֵל עַל כָּךְ. אוּלָם, יְהוּדָה שֶׁאָכַל אֶת הָ'עוּגָה' לֹא הָיָה מוּדָע כְּלָל לִצְחֹק זֶה וְלֹא מָחַל עַל שׁוּם נֶזֶק.
אָמְנָם רְאוּבֵן תִּכְנֵן לָתֵת אֶת הָעוּגָה לַחֲבֵרוֹ שִׁמְעוֹן, וְהָיָה בָּטוּחַ שֶׁשִּׁמְעוֹן יִצְחָק מֵהַבְּדִיחָה. אַךְ מִכֵּיוָן שֶׁבְּפוּרִים נוֹהֲגִים לְהַחֲלִיף מָנוֹת מֵאָדָם לָאָדָם, הָיָה עָלָיו לָקַחַת בְּחֶשְׁבּוֹן שֶׁהָעוּגָה עֲלוּלָה לְהַגִּיעַ לַאֲנָשִׁים אֲחֵרִים.
אַף שֶׁרְאוּבֵן לֹא גָּרַם לְנֶזֶק יָשִׁיר לִיהוּדָה, אֶלָּא בְּאֹפֶן עָקִיף, כְּעֵין 'גְּרָמָא', מִכָּל מָקוֹם עַל גְּרָמָא חַיָּבִים לְשַׁלֵּם בְּדִינֵי שָׁמַיִם.
לְסִכּוּם: הוּא חַיָּב מִדִּינֵי שָׁמַיִם לְפַצּוֹת אוֹתוֹ כְּפִי שֶׁיְּשַׁעֲרוּ בְּבֵית דִּין.
תּוֹדָה לְר' שְׁמוּאֵל דִּיאָמֵנְט שֶׁמָּסַר לָנוּ אֶת הַסִּפּוּר. נְצַיֵּן שֶׁהוּא הוֹסִיף שֶׁאָכֵן מֵאָז הַתַּקְרִית הַזֹּאת יְהוּדָה לֹא הִסְכִּים לְדַבֵּר עִם רְאוּבֵן עַד סוֹף חַיָּיו...
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il