נערך על ידי הרב יואב שטרנברג

תיאור המקרה: הנתבע פתח מרפאת שינים בבניין שבו יש לתובע שתי דירות, אחת מעליו ואחת מתחתיו. התובע הסכים לפתיחת המרפאה בזמנו.

התביעה: התובע טוען שכשהסכים לפתיחת המרפאה, לא ידע שיגרם רעש רב כל כך. הרעש מפריע לו ללמוד גם בדירה העליונה וגם בדירה התחתונה. כמו כן, חולים המגיעים לבניין דופקים לעיתים תכופות על דלתו של התובע, כדי לשאול היכן נמצאת מרפאת השינים. התובע רוצה שהנתבע יעתיק את המדחס (compressor) אל מחוץ לבנין. דבר זה עולה, על פי בירור של התובע כשש מאות שקלים.

הלכה פסוקה (259)

הרה"ג דוב ליאור

add_alert

6 - ביטול פיטורין של עובדת ציבור

7 - חיוב הרחקה של גורם מרעיש

8 - בדיקת הצפה בגין רטיבות

טען עוד

תשובת הנתבע: הרעש העולה מהמדחס אינו גדול. על מנת לאמת את דבריו, הביא הנתבע חוות דעת מהמפקח של המועצה, וממכון 'דנטל מדיק ירושלים' שהמדחס הנ"ל עומד בכל התקנים הנדרשים לפי כללי הרעת המותרים להיעשות בבית מגורים.

פסק הדין: בית הדין דחה את דרישת התובע להרחקת המדחס אל מחוץ לבנין.

הנימוקים: הדיון בשאלה אם רעש נחשב כנזק, וניתן לדרוש מהמרעיש להרחיק את הרעש, מובא בגמרא במסכת בבא בתרא בפרק שני. בשולחן ערוך (חו"מ סימן קנו סעיף ב) נפסק:

המחבר פוסק, שאם אדם החזיק בעשיית רעש לשכניו ולא מחו בו, שוב אינם יכולים לדרוש הרחקה. ולדעת הרמ"א, אפילו לכתחילה יכול אדם להקים רעש בביתו, אלא אם השכן אינו בריא והרעש מזיק לו מבחינה בריאותית.

בנידון שלפנינו, התובע לא הביא שום אישור רפואי, שהיו רגיש ביותר לרעשים, וכל לא טען שהוא אדם חריג. כמו כן, בביקור שערכו חברי בית הדין במקום, התרשמו שהרעש הוא סביר ומקובל. לכן, אין מקום לחייב את הנתבע להעתיק את המדחס ממקומו.