בית המדרש

  • משפחה חברה ומדינה
  • הריון
לחץ להקדשת שיעור זה
חוברת הכנה לקראת לידה

הריון

א) אבחון ההריון, ב) מהלך ההריון, ג) חודש תשיעי, ד) הריון עודף, וזירוז לידה,

undefined

תמוז תשפ
8 דק' קריאה
"בימי ההריון, יש לאישה משימה מרכזית אחת: לגדל בבריאות את הילד המתפתח בתוכה. כל מה שהיא מצליחה לעשות מעבר לכך, זהו לוקסוס"
(הרב ש.י וייצן)


א) אבחון ההריון
הסימן הראשון בדרך לאבחון ההיריון, הוא איחור משמעותי בהופעת המחזור החודשי.
לאחר שעברו כעשרה ימים מהתאריך המשוער להופעת המחזור, ניתן להשתמש בערכה ביתית לבדיקת הריון ("סטיק"). בדיקה זו פשוטה לביצוע ונעשית באופן עצמאי בבית.
ככלל, אסור לבצע בדיקה זו בשבת, משום שגרימת הופעת הפס ב"סטיק" יש בה משום מלאכת צובע.
כיוון שמהימנות בדיקה זו אינה מוחלטת, מומלץ לבצע בדיקת דם אשר תאשר את אבחון ההיריון באופן מוחלט. כמו כן, מומלץ לגשת לרופא לבדיקת אולטרסאונד ראשונה (לזיהוי דופק העובר, ושלילת הריון חוץ-רחמי), כחמישה שבועות לאחר תחילת ההריון (במועד זה בערך ניתן לבצע בדיקת אולטרסאונד בטנית).
ברוב המקרים מעוברת אינה רואה דם ווסת (ואם מופיע דימום יש להתייעץ עם רופא, כדלהלן).
אמנם, להלכה איננה נחשבת כמסולקת דמים אלא בתום ג' חודשים (שו"ע יו"ד קפט, לג), ולכן בני הזוג צריכים לפרוש בימי הפרישה שחושבו על פי הווסת האחרונה שטרם ההריון. לאחר שיעברו ימים אלו ולא תראה דם, אינה צריכה לחשוש יותר בשום יום שהוא 1 , כיוון שהמציאות הרווחת בימינו היא שהווסת אינו קבוע, ונעקר בפעם אחת (עיקר הדין בדרכי טהרה ז, פה. וכן המנהג).

ב) מהלך ההריון
נטילת ויטמינים:
בדרך כלל הרופאים ממליצים לאשה ההרה ליטול ויטמינים במשך חלק או כל חודשי ההיריון. את הויטמינים אשר מחזקים את גופה 2 (ברזל, פרנטל) יש ליטול לפני כניסת השבת ולאחר צאתה (מ"ב שכח ס"ק קכ).
בדיקות במהלך ההיריון:
מצוות הביטחון עם חובת ההשתדלות מכוונת לאיזון גם בענייני הבדיקות בהריון:
מחד יש להתמלא ברוגע ואמונה בטוב ה' שגם הריון זה יסתיים בלידה בריאה ותקינה לאם ויילוד, כפי שקורה ברוב מוחלט של ההריונות.
מאידך, שכלול עולם הרפואה הוא מתנת שמיים ושפע מידו הרחבה של ריבונו של עולם, והימנעות מבדיקות בסיסיות וחיוניות (היכולות להציל את חיי האם או העובר, על ידי היערכות מתאימה לאור תוצאותיהן), היא עצימת עיניים שיש בה משום התרשלות בדיני נפשות (עיין אג"מ אהע"ז ד, י).
על כן, בהיעדר רקע רפואי חריג, נכון לבצע את הבדיקות שהן עומדות בכל התנאים הבאים:
א. בעלות מהימנות גבוהה.
ב. אינן פולשניות ומסוכנות.
ג. תוצאותיהן קרובות להיות מוחלטות ולא יחסיות.
ד. יש להן השלכות מעשיות המותרות על פי ההלכה.
(היעדר מימון משמעותי לבדיקה על ידי קופות החולים, יכול להוות סימן שהבדיקה הזו איננה עומדת בחלק מקריטריונים אלו).
בכל מקרה, יש לבצע את הרף המינימלי של הבדיקות הכולל שלוש בדיקות אולטראסאונד: אבחון ההריון כדלעיל, סקירת מערכות אחת, והערכת משקל ובדיקת מצג התינוק לקראת הלידה. בנוסף יש לבצע בדיקת דם של העמסת סוכר השוללת סכרת הריונית.
היבדקות אצל רופא גבר: ישנה עדיפות להיבדק על ידי אישה, אך אם יש רופא בעל יתרון מקצועי משמעותי על פני הרופאה, יש להיבדק אצלו. כמו כן אין צורך לטרוח ולנסוע למקום מרוחק עבור כך (הרה"ג זלמן מלמד שליט"א).
מצבי חרום בהריון:
דימום: בכל מקרה של דימום יש לגשת לבירור אצל רופא 3 . במקרה של דימום מסיבי יש לפנות בהקדם לבית החולים, גם בשבת.
ירידה בהרגשת תנועות העובר: החל משבוע 28 יש לעקוב אחר הרגשת תנועות העובר. במקרה ועוברות כמה שעות של ירידה בתנועות, מומלץ לאכול משהו מתוק ולשכב על צד שמאל כחצי שעה. אם גם לאחר זאת האישה לא חוזרת להרגיש תנועות יש לפנות לבדיקה, גם בשבת.
מנהגים בעת ההיריון:
נוהגים לתת זכר למחצית השקל גם עבור העובר (מ"ב תרצד סק"ה), וכן בכפרות (רמ"א או"ח תרה, א).
מובא בגמרא (מועד קטן יח.) שדריכה על ציפורניים מהווה סכנה לעובר, ובמשנה ברורה מביא (רס סק"ו) שהסכנה רק אם הציפורניים נשארו באותו מקום בו נפלו, ויש המצריכים להוציא אותם מאותו החדר.
ישנן קהילות בהן מקובל שנשים הרות לא נכנסות לבית הקברות. למנהג זה אין מקור הלכתי 4 , ומשום כך גם בקרב קהילות אלו יש להקל בדבר במקום שההיעדרות תגרום צער או פגיעה בכבוד החיים או המתים, וכן כאשר ישנו רצון שלא לפרסם את דבר ההיריון.
אשת כהן היודעת שעוברה זכר, לא תיכנס לבית הקברות לאחר שעברה את תאריך הלידה (נשמת אברהם שעא סק"א, בשם הגרש"ז אויערבאך).

ג) חודש תשיעי
פתיחת ההיכל:
כתב החיד"א (מורה באצבע ג, צ) שמנהג טוב שהבעל יפתח את ארון הקודש ויוציא את ספר התורה, במהלך החודש התשיעי להיריון. בשביל סגולה זו די לפתוח פעם אחת במהלך החודש (ר' דורון גלבוע, בשם הגר"מ אליהו זצ"ל).
טבילה במקווה:
יש נשים שנהגו לטבול במקווה בחודש התשיעי. אמנם ב"דרכי טהרה" (עמ' 159 במהדו' תשע"א) כתב שזהו מנהג טוב, אך ברוב קהילות ישראל הנשים לא נהגו כן, וגם כיום אינן צריכות למהר ולשנות ממנהג בית אימן.
כדי למנוע חשש של זיהום לאשה ולעובר, מומלץ שהאישה המעוברת תטבול ראשונה במים. לצורך כך כדאי לשאול את הבלנית באיזה יום מחליפים את המים, ולטבול באותו ערב ראשונה מיד בצאת הכוכבים.
כיוון שטבילה זו הינה מנהג בלבד, יש לשים לב שהיא לא מפריעה לנשים ולבלנית העוסקות בטבילת מצווה.

הכנה ללידה בשבת:
גם אם שבת רק "דחויה" אצל פיקוח נפש, ולא ממש "הותרה" כחול, אין חיוב לשבש את סדרי החיים לקראת ובעת לידה בשבת (מנחת שלמה א, ז).
לכן אין חיוב להתארח בשבתות לקראת הלידה בסמיכות לבית החולים, ומי שכן עושה זאת מקיים מנהג חסידות בלבד.
בכל שבת יש להשאיר אור דולק בבית (בשירותים/במסדרון) משום שלום בית (שו"ע או"ח רסג, ו), ועל אחת כמה וכמה שיש להקפיד על כך בשבתות שסמוכות לתאריך הלידה.
אם מתכוננים לנסוע באמבולנס, כדאי לבטל את הנעילה האוטומטית בטלפון ולהקיש מבעוד יום 101, כך שבשבת יהיה צריך ללחוץ (בשינוי 5 , אם יש פניוּת לכך) רק על "חייג".
במידה ומתכוונים לנסוע ברכב, יש לנטרל את ההדלקה האוטומטית עם פתיחת הדלת של כל המנגנונים שאינם נצרכים (אור פנימי, רדיו).

הכנת תיק לידה:
בתחילת החודש התשיעי, כדאי להכין תיק ובו הציוד הנצרך והרצוי לעת הנסיעה לבית החולים 6 .
לקראת לידת בן, חשוב מאוד להצטייד בשעון מכוון בדיוק. זאת משום שתמיד ישנו סיכוי שיציאת ראש התינוק תהיה סמוכה מאוד לשקיעת החמה או לצאת הכוכבים, וייתכן מאוד שתשומת הלב לשעה המדויקת היא זאת שתזכה את הרך הנולד להיות נימול בעתו ובזמנו באופן וודאי.
כאשר נוסעים ללידה בשבת והזמן אינו בהול, יש לנער מהתיק את חפצי המוקצה שאינם נצרכים לתהליך הלידה עצמו (שו"ע או"ח שט, א). בדרך כלל מדובר על כסף, ואם נוסעים באמבולנס יש לעשות כך גם עם מכשיר הטלפון 7 .

קניית ריהוט לתינוק לפני הלידה:
הדרכת הרה"ג זלמן מלמד שליט"א שאין מקום לחשוש מקניית ציוד לתינוק לפני הלידה. אדרבא, יהודי שמכלכל את צעדיו בבריאות וטבעיות הנובעים מביטחון בטוב ה', יתקיים בו הפסוק "הבוטח בה' חסד יסובבנו".
ד) הריון עודף, וזירוז לידה
תאריך הלידה המשוער נקבע 40 שבועות לאחר בוא הווסת האחרונה שלפני ההריון, ולעתים הרופאים משנים אותו מעט לפי בדיקות האולטרסאונד בשליש הראשון. כאשר עבר התאריך המשוער, האישה תישלח לבדיקת מוניטור אחת ליומיים-שלושה למעקב אחר מצב העובר, ולעיתים ימליצו הרופאים על זירוז לידה (המלצה כזו יכולה להינתן אף לפני שעובר התאריך המשוער, כמו במקרה של סוכרת הריונית, וכדומה).
ככלל, לפי ההלכה אין להקדים את תהליך הלידה באופנים מלאכותיים טרם שהתחיל, ואפילו ביום חול, בעיקר משום שאסור להיכנס למצב של סכנה ובכלל זאת לידה, אף שהסכנה תבוא בכל אופן בדרך הטבע (אגרות משה יו"ד ב, עד. ועיי"ש עוד טעמים לדבר). משום כך, כמובן יוצאים מן הכלל הריונות שבהמשכם ללא זירוז יש משום סכנה, או ספק סכנה מובהקים.
ישנן "סגולות טבעיות" שונות אשר מקובל לומר שלעתים יש להן יכולת לזרז את הלידה. ככל ולא הוכח קשר ישיר בין פעולות אלו ובין הקדמת לידה, הן מותרות לכתחילה, ואף בשבת ובסמוך לה.





^ 1.. בגמ' מתואר קושי לאישה בתשמיש בששת חודשי ההיריון הראשונים, ואף לעובר בג' החודשים הראשונים (נדה לא.). כיום לא ידוע לרופאים על קושי וסכנה בהריון תקין, ולכן למעשה דברי הגמרא הללו אינם מהווים סיבה לשנות מהרגילות שהייתה קודם להריון (אנציקלופדיה הלכתית רפואית ערך הריון. נשמת אברהם אבן העזר עו סק"א).
^ 2.. חשוב להזכיר את ההמלצה הרפואית ליטול חומצה פולית במשך שלושה חודשים לפני תחילת ההיריון (ולעיתים גם במהלכו), וממילא בפועל לאורך כל תקופת הפוריות. אך התפקיד שלה אינו לחזק את גוף האישה, אלא להקטין את הסיכוי להתפתחות מומים בעובר, ולכן אין שום מניעה ליטול אותה בשבת.
^ 3.. בתחילת ההיריון מצוי מאוד דימום קל הנוצר מחמת השתרשות העובר ברחם, וזהו מצב תקין לחלוטין. מאידך יש להיבדק מחשש להריון חוץ רחמי, וחששות אחרים.
^ 4.. אמנם הפוסקים (פת"ש יו"ד קצה ס"ק יט. מ"ב פח סק"ז) כתבו שאשה לא תיכנס לבית הקברות בימי נדותה, ועקב כך יש המעדיפות שלא להיכנס תמיד לבית הקברות כדי שלא לפרסם את מועדי ההיתר והאיסור לבעליהן.
^ 5.. יש לציין שהצורך בשינוי בעשיית איסור דרבנן עבור חולה שיש בו סכנה, אינו ברור דיו.

השו"ע פסק (או"ח שכח, יז) כדעת הרמב"ן לגבי מלאכה דרבנן בחולה שאין בו סכנה על פי החלוקה הבאה: במקום שאין סכנת איבר יש לעשות בשינוי, ובמקום שיש סכנת איבר עושים בלא שינוי. ומפורש במ"ב (שם, ס"ק קב בשם חיי"א) שגם באין סכנת איבר אפשר לעשות בלא שינוי כשאי אפשר לעשות בשינוי (ובשש"כ לג ס"ק כו שכך הדין לכל איסורי דרבנן ולא רק לגבי נטילת תרופות), ועל כרחנו מכאן שבמקום שכן ישנה סכנת איבר ההיתר שלא לעשות בשינוי הוא אף כשאפשר בשינוי, וכל שכן במקום פיקוח נפש. ואמנם לגבי יולדת פסק השו"ע שעושים לה מלאכות בשינוי, בניגוד לשאר חולים שיש בהם סכנה (של, א), וזאת משום הטעם שאפילו אחת מאלף איננה מתה בלידה (מגיד משנה הלכות שבת פרק ב הלכה יא). אך שם מדובר על איסורי תורה המותרים רק במקום סכנת מוות ועל כן מחמירים ביולדת שבה סכנת המוות בפועל רחוקה, אך באיסורי דרבנן המותרים בלא שינוי כבר במקום סכנת איבר בלבד, קשה מאוד לומר שיולדת ועוברה העומדים לפני לידה, ובפועל מוגדרים כחולה שיש בו סכנה, חמורים מאדם העומד בפני סכנת איבר בלבד!
כמו כן כך נראה בדעת הרמ"א, שהזכיר את הצורך לעשות בשינוי במקום האפשר רק בסעיף יב הדן גם במלאכות דאורייתא, אך בסעיף יז המתיר בסכנת איבר רק מלאכות דרבנן בלא שינוי לא הגיה מאומה. כך גם נראה מדברי המ"ב שם שלא הזכיר שום צד להחמיר בזה מעבר לדברי השו"ע.
יתר על כן, ההבחנה והחילוק בין צורך בשינוי במלאכות דאורייתא לבין אי הצורך באיסורי דרבנן איננה רק דיוק משתיקת הרמ"א והמ"ב בסעיף יז, אלא היא מופיעה במפורש באחרונים בתוספת הסברא שבמקום שבו השורה התחתונה תהיה שמותר לעשות את הפעולה, מסתבר שרבנן מראש כלל לא גזרו על כך, מאשר גזרו ודחו, ולכן הדבר מותר לחלוטין בלא צורך בשינוי. כך כתב באבני נזר (או"ח קיח, ה), וכן בשו"ת דברי יציב (או"ח קע, ד), וכן כתב הגרש"ז אויערבך (מאורי אש עמוד יח) ע"פ המבואר בשב-שמעתתא (א, ג) שספק דרבנן לקולא משום שרבנן מראש לא גזרו במקום ספק. כך גם ניתן לדייק מדברי הבה"ל (רעח ד"ה מתר) הכותב שלסוברים שמשאצל"ג הוא איסור דרבנן יהיה מותר לעשותו אף במקום שניתן לסייע לחולה בלא שום איסור! (ולמעשה מחמיר רק משום שמשאצל"ג קרוב לאיסור תורה).

עם כל זאת , לאורך החוברת כן מוזכר להשתדל לעשות גם מלאכות דרבנן בשינוי במקום האפשר, משום שכך מופיע בכל ספרי פוסקי זמננו (שמירת שבת כהלכתה, ילקוט יוסף, שו"ת קול אליהו, ארחות שבת, תורת היולדת).
^ 6. . ככלל כדאי שבתיק יהיו: תיק מעקב הריון, בגדים להחלפה, תחבושות, תעודות זהות, סידור ותהלים, אוכל ליולדת ולבעל, פלאפון וכסף מזומן.
^ 7.. בחפצים שאינם מוקצה אין שום מגבלה.
[מצד מלאכת הוצאה אין בעיה כיוון שהרכב היוצא מתוך העירוב של בית היולדת ונכנס לעירוב של העיר של בית החולים, מוגדר כרשות היחיד. מצד הוצאת חפצים מחוץ לתחום גם אין חשש, כיוון שהיוצא לצורך פיקוח נפש אין לו ולרכושו דיני תחומין (שמירת שבת כהלכתה מ, עז. ועיי"ש הערה קסב). נראה שגם אם הוספת החפצים עלולה לגרום לתוספת הבערה, יש להתיר זאת, כיוון שגם כך מותר לנהג ללחוץ על הדוושה כדי להסיע את היולדת, בדומה להיתר לשלות תינוק מן המים גם אם יש דגים במצודה (שו"ע או"ח שכח, יג), ולכן אין בתוספת ההבערה משום "לפני עיוור" לנהג (עי' בשש"כ לב הערה קפב, בשם הגרש"ז אויערבאך).]
בחפצי מוקצה ניתן להתיר את כל החפצים החיוניים ליולדת (ע"פ דברי השו"ע שכח, ד, שעושים לחולה כל מה שעושים עבורו בחול, ובוודאי ניתן להקל באיסור מוקצה דרבנן), ובוודאי כלפי טלפון לנוסעים ברכב, שחובה לקחתו לשם קריאה לאמבולנס בעת הצורך. אמנם חפצים שאינם חיוניים לתהליך הלידה אסורים בטלטול.
בדרך כלל חפצי המוקצה אינם מחשיבים את התיק כ"בסיס לדבר האסור" (כיוון שבתיק ישנם חפצי היתר הנצרכים יותר מחפצי המוקצה), אך עדיין יש חובה לנער מהתיק את חפצי המוקצה בכל מקרה שהדבר אפשרי. על כן הפיתרון להביא גם חפצי מוקצה אלו (כמו ארנק), הוא לחבר אותם לחפץ הנצרך ללידה באופן שאסור להפרידם בשבת (על ידי קשר כפול, או הדבקת סלוטייפ), וממילא אין בהם חובת ניעור. פתרון זה אפשרי בתנאי שיהיה ניתן להשתמש בחפץ ההיתר אף בעודו מחובר למוקצה.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il