בית המדרש

  • משפחה חברה ומדינה
  • הנסיעה וההגעה לבית חולים
לחץ להקדשת שיעור זה
חוברת הכנה לקראת לידה

הנסיעה וההגעה לבית החולים

יישוב דעת היולדת, א) נסיעה ברכב או באמבולנס, ב) דגשים בנסיעה ברכב בשבת, ג) בחירת בית חולים, ד) הצטרפות מלווה בשבת, ה)כניסת בעל כהן לבית החולים, ו) זמן הנסיעה.

undefined

הרב עודד מילר

תמוז תשפ
6 דק' קריאה
פתיחה: יישוב דעת היולדת
נפתח פרק זה בהבהרת עניין יישוב דעת היולדת, משום שלעיתים ישנו חוסר בהירות בהבנת גדריו ודיניו, והשאלות בו מצויות ונוגעות לשלבים שונים בתהליך הלידה.
עבור כל חולה שיש בו סכנה, עושים כל הנצרך עבורו מבחינה רפואית.
אמנם אצל יולדת בשעת לידתה ישנו דין מיוחד, לפיו עושים עבורה גם דברים שאינם נצרכים מבחינה אובייקטיבית, אך בפועל הם יישבו את דעתה (שבת קכח:). הסיבה לכך היא שפחד וחששות משמעותיים עלולים להביא את היולדת למצבים של פיקוח נפש (תוספות שם ד"ה "קמ"ל").
הדוגמא המובאת לכך היא ההיתר להדליק אור בעת הלידה, גם אם המיילדת יודעת ליילד היטב בחושך, משום שהיולדת חוששת שהמיילדת לא תטפל בה כראוי במסווה החשיכה.
לאור זאת, לכאורה כך הדין גם לגבי רצונות שונים שעולים בעת הלידה, אשר אסורים מחמת שאינם נצרכים מבחינה רפואית גרידא, אך לעיתים יש בהם משום יישוב דעת היולדת ואז יהיו מותרים. למשל:
• הצטרפות מלווה שני (בעל, אמא או דולה) לנסיעה בשבת.
• כניסת בעל כהן לבית חולים כמלווה שני ליולדת, בעת שמוכרזת אזהרת כהנים.
• נסיעה בשבת לבית חולים מרוחק, המועדף על היולדת מבית החולים הקרוב.
אלא שלהיתר ולחובה ליישב את דעת היולדת ישנם שני סייגים שחשוב לעמוד עליהם:

א. צורך משמעותי
יש לוודא שהצורך של היולדת הוא משמעותי, והימנעות מקיומו אכן גורם לה לחששות ופחד ממשיים לקראת תהליך הלידה המתקדם ובא (דוגמא נפוצה לכך הוא חשש שלה מפני חוסר מומחיות שיביא לצורך בניתוח). אך אם הדבר אינו גורם לחששות ופחדים מעין אלו, אין להתיר זאת, על אף חוסר הנוחות ואי הנעימות שייתכן שכרוכים בדבר, מובנים ככל שיהיו. אדרבא, "מעלה גדולה לתינוק הנולד שנמנעים בלידתו מחילול שבת שאינו פיקוח נפש" (הרה"ג זלמן מלמד שליט"א), וכפי שניתן ללמוד מהמעשה המובא במסכת יומא (פב:).
דרך טובה להבחין בין פחד משמעותי לבין חוסר נוחות, היא לבדוק את נכונותה של היולדת לשלם עבור צורך זה תשלום כספי גבוה, של 5,000 ש"ח לפחות (הרה"ג זלמן מלמד שליט"א), אשר יגרום בפועל להשלכות כלכליות משמעותיות בביתם.
יחד עם זאת, לעיתים הגבול לא מוחלט. על כן במקרה שעתידה לעלות בקשה חריגה מצד היולדת, כדאי להתייעץ מבעוד מועד עם מורה הוראה עבור כך.
אך בזמן אמת, כשיש ספק אם מדובר ביישוב דעת מותר או רק בתוספת נוחות האסורה, יש למלא את רצון היולדת משום ספק פיקוח נפש.

ב. התכוננות לפני השבת
כשם שיש להתכונן לפני הלידה ולמנוע חילול שבת עבור צרכים רפואיים (מ"ב של סק"א; בשם ספר חסידים), כך הדין לגבי פעולות של יישוב דעת היולדת.
על כן, בתחילת החודש התשיעי, נכון שבני הזוג יתכוננו יחד וייערכו מבחינה רגשית ונפשית לתרחישים אפשריים של תהליך הלידה הבא לטובה, ובכך יצמצמו את המצבים המצריכים ליישב את דעת היולדת. בכלל זאת יש להשתדל להיערך ולהשלים עם אפשרות של לידה בשבת ללא מלווה נוסף, או בבית חולים אחר שהנסיעה אליו קצרה יותר (מומלץ לסייר בו מבעוד מועד).
מצד שני, גם אם הדבר לא נעשה מכל סיבה שהיא, ובעת תהליך הלידה עולה בקשה שנצרכת בפועל ליישב את דעת היולדת מחששותיה ופחדיה המתוארים לעיל, יש למלא אותה כדבריה.


א) נסיעה ברכב או באמבולנס
גם ביום חול עולה השאלה האם לנסוע ברכב או באמבולנס, וההחלטה צריכה להתקבל על פי שיקולים של פיקוח נפש, על פי הסדר הבא:
א. רפואי: אם יש חשש שלא יספיקו להגיע לבית החולים (יולדת שילדה במהירות בעבר, חשש מפני פקקים בדרך וכדומה) חובה לנסוע באמבולנס.
ב. בטיחותי: נסיעה ברכב מותרת רק כאשר הבעל בטוח בעצמו שיוכל לנהוג בזהירות ובקור רוח.
ג. פסיכולוגי: יש נשים שהנסיעה באמבולנס נותנת להן תחושת ביטחון משמעותית, ויש לעשות כך כדי ליישב את דעתן.
גם ביום השבת יש להכריע בשאלה זו ע"פ השיקולים הללו!
במידה ואין העדפה מצד פיקוח נפש כדלעיל, נראה שככלל ביום השבת יש להעדיף נסיעה ברכב 1 , אמנם אין להעיר שכן באמצע הלילה כדי לאפשר זאת (מנחת שלמה א, ז).

ב) דגשים בנסיעה ברכב בשבת
יש לנסוע באופן רגיל לחלוטין, בדיוק כפי שנוסעים ביום חול, כולל איתות.
במקומות בהם ישנו חשש לפקקי תנועה גם בשבת, ניתן (ולעתים אף רצוי) להפעיל בשינוי את היישומון waze.
חנייה, כיבוי המנוע, ונעילת הרכב:
השארת רכב במקום ציבורי כאשר הוא פתוח, וכל שכן כאשר הוא ממונע, הינה מסוכנת מחשש להתעסקות של ילדים העלולים להסיע את הרכב או להינעל בתוכו. לכן יש לכבות את המנוע ולנעול את הרכב בעת היציאה ממנו.
לכתחילה עדיף שגוי הנמצא במתחם החנייה יעשה זאת. אם הדבר לא ניתן, יש לפעול על פי ההנחיות הבאות:
כיבוי המנוע : ברכב בעל הנעה ידנית יש לגרום למנוע לכבות מאליו על ידי זריקת הקלאצ'. ברכב אוטומט יש לסובב את המפתח בשינוי.
נעילת הרכב: אם אין מנגנון נעילה ידני לחלוטין, יש לנעול את הרכב בשינוי.
את טלטול מפתחות הרכב יש לעשות בפעולה אחת רצופה (תחילת הטלטול נעשתה בהיתר בעת כיבוי המנוע או נעילת הרכב המותרים משום סכנה, וכיוון שזהו כלי שמלאכתו לאיסור מותר לדברי הכל להמשיך לטלטלו, כמבואר בשו"ע או"ח שח, ג), ואם אפשר טוב להשתדל להשחיל מבעוד יום על צרור המפתחות מפתח של הבית, ולטלטל את הצרור על ידי אחיזה במפתח הזה.

ג) בחירת בית חולים
גם ביום חול עולה השאלה לאיזה בית חולים לנסוע, וההחלטה צריכה להתקבל ע"פ שיקולים של פיקוח נפש 2 :
א. אם מדובר במצב רפואי מיוחד שבעקבותיו התקבלה המלצה לנסוע דווקא לבית חולים מסוים – יש לנסוע לשם.
ב. אם היולדת מבקשת ללדת בבית חולים מסוים משום שחושבת שדווקא בו הצוות מומחה ויעניק לה טיפול ראוי, יש לנסוע לשם משום יישוב דעתה, כפי שהתבאר בפתיחה לפרק.
גם ביום השבת יש להכריע על פי קריטריונים אלו!
במידה ואין העדפה מצד פיקוח נפש כדלעיל, הרי שביום השבת יש לנסוע לבית החולים הקרוב ביותר, גם אם הצוות הרפואי שבו פחות מקפיד על הלכות שבת מאשר בבית חולים מרוחק יותר.
לסיום, כאן המקום להעלות את חומרת האיסור של לידה בבית באופן מכוון:
אם ספק פיקוח נפש גובר ומתיר את מלאכות השבת הכרוכות בנסיעה לבית החולים, שחיובן סקילה במזיד וחטאת בשוגג, כל שכן שהוא גובר על תחושות והעדפות של טעם אישי, מובנות ככל שתהיינה 3 .

ד) הצטרפות מלווה בשבת
כאשר מדובר על חולה שיש בו סכנה, ובכלל זאת יולדת, הרי שליווי של מלווה יחיד הוא הכרחי וחיוני ויש בו בהחלט משום פיקוח נפש הדוחה שבת, הן מצד ההשגחה בדרך, והן מצד הסבת תשומת הלב של צוות בית החולים לצרכי החולה (עי' שש"כ מ, פב; והערה קעז).
ליווי של מלווה שני ליולדת אסור, מלבד מקרים חריגים שיש בהם משום יישוב דעתה, כמפורט בפתיחת הפרק (הרה"ג זלמן מלמד שליט"א).
יש לציין שבאותם זמנים בהם המלווים עוסקים בפועל בסיוע חיוני לחולה , הם נחשבים כעוסקים במצווה ופטורים ממצוות אחרות ש לא ניתן לקיימן בעת סיועם לחולה (ובכלל זאת קריאת שמע ותפילה), ואם בכל זאת מקיימים את המצווה הרי שמלבד ההתרשלות בהלכות פיקוח נפש, ייתכן שהם כלל לא יצאו ידי חובת המצווה וברכותיהם היו לבטלה (שעה"צ תעה ס"ק לט). כמובן אם קיומן יחד עם הסיוע לחולה אפשרי ואינו כרוך בטורח, יש לקיימן (רמ"א או"ח לח, ח. ועיין בבה"ל שם ד"ה "אם צריך לטרוח" שכן דעת הבית-יוסף).

ה) כניסת בעל כהן לבית החולים
בעניין כניסת בעל כהן לבית החולים, יש להבחין בין שני מצבים:
כאשר אין הודעה על "אזהרת כהנים", וכן אין אפשרות לברר האם יש מת בבית החולים, מותר לבעל הכהן להיכנס לבית החולים אפילו לאחר הלידה (נשמת אברהם יו"ד שלה סק"ד, בשם הגרש"ז אויערבאך).
כאשר ישנה הודעה , או ידיעה וודאית על טומאה בבית החולים, כניסת הבעל לבית החולים זהה לדין נסיעתו עם היולדת בשבת:
אם הוא מלווה יחיד, הצטרפותו ליולדת במהלך הצירים והלידה מותרת ונצרכת.
אם הוא מלווה נוסף, כניסתו אסורה, ומותרת רק כאשר ישנה בקשה חריגה ונמרצת מצד היולדת אשר חיונית ליישוב דעתה, כמפורט בפתיחת הפרק.
בכל אופן, לאחר שתמו הצירים ותהליך הלידה הסתיים כולו, על הבעל הכהן לצאת מבית החולים ברגע שהדבר מתאפשר.
בכל הימצאות של כהן בבית החולים, ראוי לו להדר ולהקפיד לסגור אחריו את דלת החדר, ובכך תחצוץ בפני הטומאה הנמצאת או העלולה לבוא (נקה"כ יו"ד שעא, א).

ו) זמן הנסיעה
מקובל להדריך שככל שלא הייתה ירידת מים או דימום, הרי שכדאי לנסוע רק כאשר צירי הלידה מתחילים להיות סדירים ותכופים. הסיבה לכך היא משום שלעתים (ובעיקר בלידה ראשונה) הופעת הצירים מתחילה זמן רב לפני הלידה, ויותר נעים בזמן זה לשהות בבית ולא במדרגות בית החולים.
ביישובים המרוחקים משמעותית מבית חולים, כדאי להקדים את הנסיעה (גם בשבת!) לשלב שבו תדירות או עוצמת הצירים במגמת התחזקות , אפילו כשהם עדיין לא סדירים.
כאשר הצירים מופיעים לקראת שבת, וברור שאלו צירי לידה, יש להקדים את הנסיעה לפני שבת גם כשהצירים עדיין חלשים.




^ 1.. במקום שאין העדפה רפואית או נפשית, הרי שנסיעה ברכב עדיפה כיוון שהיא חוסכת את שיחת הטלפון ואת הנסיעה חזור, וגם כוללת נסיעה של פחות אנשים. כאשר מדובר על נסיעה בתוך העיר נראה שעדיפות זו משמעותית אף יותר, משום שצוות אמבולנס חילוני מבצע פעולות שניתן לדחותן למוצאי שבת, וכן מידת החיוניות שבחזרתו מבית החולים לתחנת מד"א אינה ברורה.
מאידך, בשני מקרים נראה שיש להעדיף נסיעה באמבולנס מחמת השבת: כאשר ישנה מצוקת חנייה בבית החולים שבנקל עלולה לגרום לנהג לנסוע מעבר למותר, וכאשר הנהג חושש שהמתח שבין הלכות פיקוח נפש להלכות שבת יגרום לו עצבנות וממילא לנהיגה מהוססת ולא בטוחה.
^ 2.. ישנם עוד שני שיקולים הלכתיים קלים, אשר העדפת האישה, מכל סיבה שהיא, גוברת עליהם (רה"י):
יש מקום להעדיף בית חולים המקפיד יותר על הלכות שבת, משום תמיכה ב"עסק שומר שבת", אך אין עדיפות מוחלטת שכן סוף-סוף הפעולות נעשו לצורך פיקוח נפש, הגם שהיה ניתן למעט בהן באיסורים.
כמו כן לאשת כהן היודעת שעוברה זכר, ישנה עדיפות ללדת בבית חולים שבו ישנה רק מחלקת לידות. אמנם גם בבית חולים זה ישנו עדיין חשש טומאה משום נפלים ל"ע, ולכן המעלה בו חלקית.
^ 3. . הדברים אמורים בפרט לגבי מקומות אשר מרוחקים יחסית מבתי החולים. זאת משום שגם המחקרים העדכניים המצדדים בלידות בית, מציינים שאחד התנאים הברורים לכך הוא נגישות לבית החולים.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il