בית המדרש

  • מדורים
  • הרמב"ם
לחץ להקדשת שיעור זה

ביד חזקה

משנה תורה לרמב"ם הוא עמוד השדרה של ההלכה היהודית. כבר בעת כתיבתה הייתה היצירה המופלאה הזאת חדשנית, מקיפה, בעלת סדר מופתי, שפה בהירה וגאונות מחשבתית

undefined

הרב חיים סבתו

תמוז תשפ
4 דק' קריאה
ספר משנה תורה לרמב"ם מיוחד בחדשנות, בשלמות, בסדרנות, בבהירות ובגאונות השכל הישר שבו. אין יצירה בעולם היהודי שיכולה להידמות לו.
בחדשנות כיצד? עד ימיו לימוד התורה היה סביב התלמוד ופירושי הגאונים והרי"ף. פוסק הלכה שעסק בשאלה מסוימת נאלץ לחקור את כל המקורות המפוזרים הנוגעים אליה. לפני הלומדים היו מונחים קובצי הלכה בודדים הכתובים בלשון בלולה מארמית וערבית, או קובצי תשובות שונים של גאונים. הרמב"ם הגה רעיון נועז וחדשני: להפוך את כל המקורות שלפניו לספר הלכות מאורגן, מסודר ושיטתי. לא כתשובה, לא כביאור, ולא כעיון בסוגיה, אלא כחיבור. הוא הגה רעיון נועז וביצע אותו בצורה מושלמת. לצורך זה היה על הרמב"ם גם להיות מתרגם גדול: ספרו נכתב בלשון המשנה, ורבים מן המקורות שלפניו נכתבו בארמית. עיון בתרגומיו של הרמב"ם למושגים שבתלמוד מרתק ומפליא (אגב, הראב"ד הבחין בכך, ובמקום אחד הוא מבקר את הרמב"ם שבגלל תרגומו השתבשה הסוגיה).
בשלמות כיצד? משנה תורה הוא הספר היחיד בכל הזמנים המקיף את כל התורה כולה. לא היה לפניו ואף לא אחריו עד היום הזה. הוא עוסק גם בהלכות הנוהגות בימינו, וגם באלה שאינן נוהגות. הלכות קודשים וטהרה מובאות בפירוט מדוקדק כמו הלכות מועד ונזיקין. הלכות מלך המשיח ותשובה, לצד הלכות בריאות הגוף והנפש. הרמב"ם מלמד כיצד מכינים יריעות קלף לספר תורה, איך מכינים דפוס לבתי תפילין, וכיצד מכינים את הדיו. הרמב"ם כותב את כל נוסח התפילה, ואת רשימת הפרשיות הסתומות והפתוחות בתורה. הוא מתאר את שלשלת חכמי הקבלה אחד לאחד, ומונה את החכמים בשמותיהם. הוא מלמד אותנו את עיקרי האמונה, ומגדיר מיהו כופר. הוא מבחין בין דין מהתורה לבין הלכה למשה מסיני, בין הלכה מקובלת להלכה מדברי סופרים, בין גזרה של חכמים לבין תקנות המתחדשות. לא היה דבר שדילג עליו. אם נדמה למישהו שהשמיט הלכה מן התלמוד, ישנם תילי תילים של תשובות מדוע עשה זאת. יש גם שלמות בשימוש במקורות שעמדו לפניו: מקרא, מדרשי הלכה, משנה, תוספתא, תלמוד בבלי וירושלמי וכתבי הגאונים. הוא הכיר את כולם על בורים והשתמש בהם. יש והלכה אחת נלקחת ממקורות רבים ומפוזרים - תוספתא במקום אחד, ירושלמי במקום אחר, מדרש הלכה ועוד.
בסדרנות כיצד? כבר עמד מפרשו הנאמן, בעל ה'מגיד משנה', על כישרונו המפליא בסדרנות. עבודה מופלאה היא נטילת כל הסוגיות המפוזרות וארגונן לפי נושאים. ניתן ללמוד הרבה מכך שהרמב"ם כלל הלכה מסוימת בספר אחד ולא בספר אחר. גם בתוך הספר ההלכות מסודרות לפרקים לפי עקרונות הגיוניים, ובתוך הפרק ישנו קשר בין הלכה להלכה. הרבה קושיות מיתָרצות למי שאינו לומד את ההלכה באופן בודד, אלא רואה אותה בהקשרה לשאר ההלכות בפרק.
בבהירות כיצד? לשונו הזהב של הרמב"ם ומומחיותו בעברית אינן תורמות לחן הספר וליופיו בלבד, אלא מסייעות מאוד בהבנתו, כפי שרצה הרמב"ם שילמדו בספר קטן וגדול. הרבה דיוקים נוצרו בזכות בהירות לשונו ודקדקנות מילותיו.

נאמנות לשלשלת
קשה להאמין שאדם אחד העמוס בעבודה, רדוף מארץ לארץ על ידי רודף מר, אדם שחייו לוו בייסורים, בלא עוזר ובלא חבר, בלא מחשב ובלא עורך, כתב לבדו את היצירה הענקית הזאת. בחריצות, בגאונות, בשקידה יומם ולילה ובדבקות במטרה כתב הרמב"ם את משנה תורה מתוך ידיעה ברורה שכך הוא מעמיד את עמוד התורה לדורות, ומתוך אהבה גדולה שבערה בו; אהבת ה' ששגה בה תמיד, כפי ביטוייו בסוף הלכות תשובה, אהבת התורה המגיעה לביטויים מופלגים בהלכות תלמוד תורה, ואהבת עם ישראל הניכרת באיגרת קידוש ה'.
הרמב"ם ביסס בנו את היסוד שכל ישראל מחויבים לתלמוד הבבלי והירושלמי. אין בכל דברי הרמב"ם סטייה מן התלמוד אפילו במקום אחד. נאמן הוא נאמנות מוחלטת לשלשלת הקבלה. תמיד ראה עצמו מחויב לדברי חז"ל בהלכה.
זכה הרמב"ם למבקר שהוא גאון הדורות, חכם כערכו, הראב"ד. אולי חלק מהקוראים יתמהו, אבל מובטחני שאילו היה הרמב"ם רואה את השגות הראב"ד היה שמח מאוד. בסביבתו ובעולם היהודי שהכיר היו בודדים שהכירו בערך עבודתו, ורבים יכלו לעיין רק בחלקים ממנה, אולם הרמב"ם ניבא שיבוא יום ורבים ידעו להעריכה. אילו ידע הרמב"ם שבדורו יקום גאון שיעיין בכל ספרו, מן המילה הראשונה ועד האחרונה, כולל חלק זרעים, קודשים וטהרות (למעט החלק של לימודי התכונה בהלכות קידוש החודש, שעליו כתב הראב"ד שאין לו בזה קבלה מרבותיו), ויבקר אותו מתוך ידע מקיף ומעמיק בכל המקורות - היה הוא בחסידותו ובענוותו מתעלם מהביטויים החריפים, ומאושר שספרו הגיע למי שיודע ומבין בכולו. ואכן, הראב"ד עצמו, על אף השגותיו, התפעל עמוקות מהמלאכה הענקית שעמס הרמב"ם על עצמו.

לא להחמיץ את השעה
לפני כמה שנים באו לישיבת ההסדר 'ברכת משה' במעלה אדומים יוזמי רעיון הרמב"ם היומי. ישיבתנו נודעה בעבודה הגדולה שעשה ראש הישיבה הרב נחום רבינוביץ' זצ"ל בספרו 'יד פשוטה' על הרמב"ם, ובעבודתו הדייקנית והעמוקה של ראש הישיבה הרב יצחק שילת בהקדמות הרמב"ם, באיגרותיו ובספרי 'רמב"ם מדויק'. כשהעלו לפניי את הרעיון, שמחתי מאוד והצטרפתי מיד. כששאלו מתי השיעור הראשון, השבתי לתדהמתם: מחר. ידעתי שרעיון נשגב כזה אסור להשהות או להחמיץ, שמא יבואו משהים ומקטרגים.
ואכן, יחד עם חבורה מובחרת של אברכי הישיבה לימדנו את כל משנה תורה. זכה הרמב"ם היומי שיחד עם הקלטות השיעורים, והספרים הבהירים להפליא של מפעל משנה תורה של ר' יוחאי מקבילי, וספריו של הרב עדין שטיינזלץ ותלמידיו, הדבר הביא לכך שרבבות בישראל שוקדים על משנה תורה בשוכבם, בקומם ובלכתם בדרך. הרמב"ם פתח את ספרו הגדול בדעה את ה': "יסוד היסודות ועמוד החוכמות לידע", וסיים אותו בהלכות מלכים ומלחמות, בדעת: "ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים".

מתוך העיתון בשבע

ניתן להצטרף ללימוד במדור הרמב"ם היומי באתר ישיבה
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il