בית המדרש

  • פרשת שבוע ותנ"ך
  • עקב
לחץ להקדשת שיעור זה

ברחו לכם פעם המילים?

undefined

הרב נתנאל יוסיפון

אב תשפ
2 דק' קריאה
סיפר לי רב קהילה אחד, שפעם אירע אסון בקהילתו, ושנזכה כולנו לאורך ימים ושנים, נפטרה אחת מנשות הקהילה.
בשבת שאחרי הפטירה, ביקש אבי המשפחה מהרב שיסור לביתו. כשהגיע הרב לבית, הצביע האב על אחד הילדים, נער בשעות העשר'ה, שהיה שרוע על מיטתו, אפאטי לחלוטין, ואמר לרב: בבקשה!
הרב הבין, שהאב מצפה ממנו למצוא במקומו מסילות ללב הנער, אך המצב היה כה קשה, עד שבאותו רגע הרב אמר לעצמו – מה אני אמור לעשות? כיצד אמצא מילים ללב הנער?
לצערנו, זו תופעה מוכרת.
קשה לאדם למצוא את המילים הנכונות לנחמה!
ואף חז"ל מספרים, שכשמת בנו של רבן יוחנן בן זכאי, ניסו כמה מהתנאים הקדושים לנחמו ולא עלה בידם, עד שבא רבי אלעזר בן ערך ומצא את המילים המתאימות לנחמו, (אבות דרבי נתן פרק יד).
לפיכך, פעמים רבות, אנשים פשוט בורחים... מתחמקים מלנחם... דוחקים באחרים למצוא את המילים הנכונות במקומנו... (כאותו אב שדחק ברב, שחיפש להעביר ל...)
השבוע, חל ט"ו באב, היום שבו כלו מתי מדבר, היום המסמל את היציאה משבר הגלות לזקיפות הקומה של הנחמה והגאולה.
אנו מצויים בעיצומם של שבע שבועות הנחמה. במשך שבע שבתות, אנו קוראים שבע הפטרות של נחמה, מחפשים את המילים הנכונות לנחמת ישראל על חורבן המקדש והגלות הנוראה.
והנה, למרבה ההפתעה מצאנו בדברי המהרי"ל (שו"ת החדשות סימן לו) רמז לכך, שאף הקדוש ברוך הוא, כביכול, ניסה בתחילה להעביר את משימת הנחמה לאחרים...
וכך מביא המהרי"ל על סדרם של הפטרות הנחמה – "איתא במדרשים, שהקדוש ברוך הוא אמר לנביאים (הפטרת ואתחנן): "נחמו נחמו עמי", (כלומר, בתחילה ביקש ה' מהנביאים לנחם את ישראל במקומו).
וציון מיאנה להנחם, (לכן בהפטרת עקב קוראים) "ותאמר ציון עזבני ה'". ואמרו נביאים לפני הקדוש ברוך הוא, מיאנה ציון לקבל תנחומין. אמר הקדוש ברוך הוא (בהפטרת ראה): "ענייה סוערה לא נוחמה", כלומר מיאנה להנחם על ידיכם. אמר (בהפטרת שופטים): "אנכי אנכי הוא מנחמכם", כלומר אני בעצמי אנחמכם".
נמצאנו למדים, שכשה' אמר לנביאים – תנחמו אתם, הרי שציון לא התנחמה, כי רצתה שה' ינחם אותה בעצמו, וכשמנחם אותנו ה', הרי בוודאי נתנחם.
ומכאן עלינו ללמוד במישור הפרטי, שעלינו לנסות לחתור למגע, ולהשתדל בעצמנו למצוא את המילים הנכונות, הטובות והמחזקות לאחרים.
ובמישור הכללי, אפשר להקשות על דברי המהרי"ל – אם בסוף הנחמה תלויה בכך שה' ינחם בעצמו, אם כך למה בתחילה ביקש מהנביאים לנחם?
ואולי, בכך רמז לנו ה', שמקור הנחמה הוא מה', אך בפועל עלינו, הנביאים והאנשים, מוטל לפעול ולעשות למען נחמתנו. ולפיכך מצווים הנביאים לפעול ולנחם – נחמו נחמו עמי!
ויהי רצון, שבשבועות אלו, נזכה כולנו להתנחם בנחמת ציון וירושלים!
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il