- פרשת שבוע ותנ"ך
- כי תבוא
הרגע שבו נצלה מערכת החינוך התורנית
השבת נקרא בפרשת כי תבוא על הברכות והקללות שאירעו לעם ישראל במרוצת הדורות. והנה, כותב הרמב"ן על פרשיות אלו, שהם צריכות למלא אותנו באמונה הבורא ובאמונה בהשגחת ה' על ישראל, שהרי כשם שראינו שהתקיימו באנו אותם קללות, כך סמוכים ובטוחים אנו בהבטחה הבאה בסופם, שה' יקיים בריתו עימנו ויגאלנו.
וכאן יש נקודה מיוחדת בהשגחת ה' על עמו, נקודה המתאימה לשבועות אלו, עת שבו ילדינו ללימודים על אף הקושי של תקופת הקורונה.
מצאנו בבראשית רבה על הפסוק "וזרח השמש ובא השמש, עד שלא שוקע שמשו של צדיק אחד, כבר נולד צדיק אחר. וכשם שה' משגיח כך על עם ישראל, בהעמידו להם תדיר צדיקים, שינהיגו את בני הדור, כך ה' משגיח על ישראל בהקדימו בכל דור תרופה למכה. וכך מתחדשת בעם ישראל תופעה מבורכת, בדיוק דור אחד לפני שנוצרת בעיה קשה, ואותה תופעה מבורכת, נותנת פתרון לבעיה הקשה.
כך מצאנו, למשל, דור לפני חורבן בית ראשון. בכל ימי התנ"ך, אחת הבעיות הרוחניות הקשות של עם ישראל הייתה שהקריבו קרבנות בבמות יחיד במקום להביאם לבית המקדש, וכך עברו על איסור שחוטי חוץ.
אם עם ישראל היה ממשיך בדרך זו עד החורבן, הרי שלא היינו מתגעגעים לשוב לירושלים, והיינו משתקעים חלילה לעד בארצות ניכר. אולם דור אחד לפני החורבן, הפסיק יאשיהו את תופעת הבנות, וכשנחרב המקדש ידענו שהמקום היחיד לעבוד בשלמות את ה'הוא ירושלים.
ואף בדור שלפני חורבן בית שני מצאנו תופעה כזו, הנוגעת לחינוך ילדים לתורה ולקדושה דווקא בתקופה קשה. הגמרא (בבא בתרא כא) אומרת "ברם זכור אותו האיש לטוב ויהושע בן גמלא שמו, שאלמלא הוא נשתכחה תורה מישראל". ומה עשה רבי יהושע בן גמלא?
הגמרא מספרת, שעד לתקופתו היה מקובל שכל ילד אביו מלמדו, ובהמשך כיוון שלא כל אב היה יכול ללמד את בנו, הרי שהילדים היו עולים ללמוד בירושלים, ככתוב "כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים". אולם ילד קטן, לא יכול היה ללכת לבדו לירושלים, ונמצא שרק נערים מגיל 16 היו עולים ללמוד תורה, ובמצב כזה רבים כבר היו מתפספסים. בא רבי יהושע בן גמלא, ותקן שיהיה בכל עיר תלמודי תורה כבר לילדים מגיל צעיר.
רבי יהושע בן גמלא נהרג במרד הגדול של החורבן. נמצאנו למדים שאלמלא תקנתו, רק ירושלים הייתה מקום תורה, וכשחרבה ירושלים נמצא שהיה חרב מקום התורה היחידי בעולם. אם כך הקדים ה' תרופה למכה, ובדור שלפני החורבן קמו תלמודי תורה בכל מקום, וכך המשיכה התורה.
ראו כמה הם התאמצו על לימוד התורה בימי הגזרות והמרידות. כמה עלינו ללמוד לימינו, להתאמץ על שגרת לימוד התורה של ילדינו גם בתקופת הקורונה, ולהביא את רוח ירושלים עיר הקודש לכל מקום!
וכאן יש נקודה מיוחדת בהשגחת ה' על עמו, נקודה המתאימה לשבועות אלו, עת שבו ילדינו ללימודים על אף הקושי של תקופת הקורונה.
מצאנו בבראשית רבה על הפסוק "וזרח השמש ובא השמש, עד שלא שוקע שמשו של צדיק אחד, כבר נולד צדיק אחר. וכשם שה' משגיח כך על עם ישראל, בהעמידו להם תדיר צדיקים, שינהיגו את בני הדור, כך ה' משגיח על ישראל בהקדימו בכל דור תרופה למכה. וכך מתחדשת בעם ישראל תופעה מבורכת, בדיוק דור אחד לפני שנוצרת בעיה קשה, ואותה תופעה מבורכת, נותנת פתרון לבעיה הקשה.
כך מצאנו, למשל, דור לפני חורבן בית ראשון. בכל ימי התנ"ך, אחת הבעיות הרוחניות הקשות של עם ישראל הייתה שהקריבו קרבנות בבמות יחיד במקום להביאם לבית המקדש, וכך עברו על איסור שחוטי חוץ.
אם עם ישראל היה ממשיך בדרך זו עד החורבן, הרי שלא היינו מתגעגעים לשוב לירושלים, והיינו משתקעים חלילה לעד בארצות ניכר. אולם דור אחד לפני החורבן, הפסיק יאשיהו את תופעת הבנות, וכשנחרב המקדש ידענו שהמקום היחיד לעבוד בשלמות את ה'הוא ירושלים.
ואף בדור שלפני חורבן בית שני מצאנו תופעה כזו, הנוגעת לחינוך ילדים לתורה ולקדושה דווקא בתקופה קשה. הגמרא (בבא בתרא כא) אומרת "ברם זכור אותו האיש לטוב ויהושע בן גמלא שמו, שאלמלא הוא נשתכחה תורה מישראל". ומה עשה רבי יהושע בן גמלא?
הגמרא מספרת, שעד לתקופתו היה מקובל שכל ילד אביו מלמדו, ובהמשך כיוון שלא כל אב היה יכול ללמד את בנו, הרי שהילדים היו עולים ללמוד בירושלים, ככתוב "כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים". אולם ילד קטן, לא יכול היה ללכת לבדו לירושלים, ונמצא שרק נערים מגיל 16 היו עולים ללמוד תורה, ובמצב כזה רבים כבר היו מתפספסים. בא רבי יהושע בן גמלא, ותקן שיהיה בכל עיר תלמודי תורה כבר לילדים מגיל צעיר.
רבי יהושע בן גמלא נהרג במרד הגדול של החורבן. נמצאנו למדים שאלמלא תקנתו, רק ירושלים הייתה מקום תורה, וכשחרבה ירושלים נמצא שהיה חרב מקום התורה היחידי בעולם. אם כך הקדים ה' תרופה למכה, ובדור שלפני החורבן קמו תלמודי תורה בכל מקום, וכך המשיכה התורה.
ראו כמה הם התאמצו על לימוד התורה בימי הגזרות והמרידות. כמה עלינו ללמוד לימינו, להתאמץ על שגרת לימוד התורה של ילדינו גם בתקופת הקורונה, ולהביא את רוח ירושלים עיר הקודש לכל מקום!
הברכות שבקללות
הרב יצחק בן יוסף | י"ח אלול תשפ"א
הסכת ושמע
הרב יצחק חי זאגא | י"ח אלול תשפ"א

רעיונות לפרשת כי תבוא
הרב עזריאל אריאל | תשנ"ה-תשנ"ז

לברך על הרעה כיצד?
קול צופיך 415
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | יד אלול תשס"ז
הרב נתנאל יוסיפון
ראש ישיבת ההסדר 'אורות נתניה' ורב הגרעין.
רוצים להריח ריח גן עדן?
תשרי תשע"ו
לא מובן מאליו!
טבת תשפ"ב
חג המנהגים
אדר תשע"ז
לאן מ(ת)רוממים הטילים?
כסלו תשע"ג
בריאת העולם של פסח
איך מתחברים לקב"ה דרך התורה?
מה הם קטניות ומי הם אוכלי קטניות?
למה משתכרים בפורים? איך עושים זאת נכון?
איך מוסרים את הנפש בימינו?
רמב"ם וכוזרי
מי אתה עם ישראל?
ארבע כוסות ושלוש מצות
דיני ברכות בתיקון ליל שבועות
הסוד שמאחורי חגיגות פורים בעיר ירושלים
כל ההתחלות קשות
כי יכול נוכל לה
הרב יוסף נווה | סיון תשפ"א
תפילת תשלומין
הרב אליעזר מלמד | תשס"ה

רחל מבכה על בניה
עלון מס' 170
הרב בניהו ברונר | מרחשוון תשע"ד
הלכות שילוח הקן
הרב אליעזר מלמד | תשנ"ד
ציצית וארץ ישראל - להיות מוקף בקדושה
שיחת מוצ"ש פרשת שלח - לך תשפ"ב
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"ח סיוון התשפ"ב
אחריות האדם על מעשיו
הרב יצחק בן יוסף | סיון תשפ"ג
תפקיד השנאה גם בתוך הטוב
אורות ישראל - פרק ד' פסקה ו' (המשך)
הרב ש. יוסף וייצן | ט"ז סיון תשפ"ג
