בית המדרש

  • משנה וגמרא
  • עיון והעמקה במסכת קידושין
לחץ להקדשת שיעור זה

בין תורה שבכתב לשבע"פ - צליל למקור בעיון ובהקשבה

לא פעם אנו קוראים את דברי חז"ל הנלמדים מהתורה ועומדים נבוכים. כיצד למדו זאת? והרי לא כתוב כך בתורה, זה לא הפשט! בסדרה זו נעמוד על סוד הגדול וההתרחשות הגדולה בין תורה שבכתב לתורה שבע"פ דרך עיון והקשבה בכתב ובמדרש.

undefined

הרב שמעון קליין

כ' אלול תש""פ
2 דק' קריאה 39 דק' צפיה
מצוות הבן על האב - בין הבבלי לירושלמי והמכילתא
משנה קידושין פרק א' משנה ז
הניסוח בירושלמי:
כל מצות האב על הבן אנשים חייבין ונשים פטורות
וכל מצות הבן על האב אחד אנשים ואחד נשים חייבין
ניסוח הבבלי:
כל מצות הבן על האב - אנשים חייבין, ונשים פטורות,
וכל מצות האב על הבן - אחד אנשים ואחד נשים חייבין.
גמרא
בירושלמי: מצוות שהאב חייב לעשות לבנו למוהלו לפדותו ללמדו תורה וללמדו אומנות ולהשיאו אשה. ר' עקיבה אומר אף ללמדו לשוט על פני המים (במכילתא יח, ו נוסף כאן: "רבי אומר אף ישוב מדינה").
בבבלי: מאי כל מצות הבן על האב? אילימא כל מצות דמיחייב ברא למיעבד לאבא, נשים פטורות? והתניא: איש - אין לי אלא איש, אשה מנין? כשהוא אומר: איש אמו ואביו תיראו - הרי כאן שנים! אמר רב יהודה, הכי קאמר: כל מצות הבן המוטלות על האב לעשות לבנו - אנשים חייבין, ונשים פטורות.
תנינא להא דתנו רבנן : האב חייב בבנו למולו, ולפדותו, וללמדו תורה, ולהשיאו אשה, וללמדו אומנות; וי"א : אף להשיטו במים; רבי יהודה אומר: כל שאינו מלמד את בנו אומנות - מלמדו ליסטות. ליסטות ס"ד? אלא, כאילו מלמדו ליסטות.
שאלות - עיון והקשבה:
• קרא את המשנה בניסוח הירושלמי. מהי הכוונה במילים "כל מצוות האב על הבן", ומהי הכוונה במילים "כל מצוות הבן על האב"?
• קרא את סוגיית הבבלי. אילו היית נתבע לנסח את חובות ההורים כלפי ילדיהם, באיזה מבין שני הניסוחים המוצעים במשנה היית בוחר?

• בעקבות פרשנות רבי יהודה - חשוב מהו טיב שיוכו של האב אל מצוות מילה ומהו טיב שיוכו של הבן למצווה זו? מהי התובנה הערכית / חינוכית המשוקעת בניסוח "מצוות הבן על האב"?
• נסה לזהות מהי התפישה החינוכית בירושלמי, ומהי תפישת העולם החינוכית המשתקפת מן הבבלי?
• האם "מצוות הבן" כפי שהן רשומות בברייתא הן דווקאיות - אלו ואין בלתן, או שמקופל בהן עיקרון, וממילא תחולתן היא רחבה יותר?
• שים לב לסדר בו מסודרות המצוות שעושה האב לבנו, ולהבדל בין הברייתא המובאת בבבלי המקדימה את "להשיאו אשה" לפני "ללמדו אומנות" לבין הירושלמי בו הסדר הפוך. איזה מקור מובן לך יותר? האם קיים לדעתך קשר בין ההבדל בניסוח של חובות ההורים כלפי ילדיהם (מצוות האב או מצוות הבן), לבין סדר המצוות?
• מה משוקע בדחייה של הגמרא את ההתייחסות אל האב שלא לימד את בנו אמנות כאל מי שלמדו לסטות? מהו ההקשר בסוגיית הבבלי לדחייה זו?
לימוד פורה
שמעון.




את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il