הָיָה זֶה מַעֲמָד מְשֻׁנֶּה בְּיוֹתֵר שֶׁלֹּא נִרְאָה כְּמוֹתוֹ אֵי פַּעַם. אֶל דִּין תּוֹרָה אֵצֶל הַגָּאוֹן מִבְּרִיסְק (הָרַב יִצְחָק זְאֵב סוֹלוֹבִיצִ'יק) הִגִּיעוּ שְׁנַיִם, בֶּן וְאִמּוֹ. פָּתַח הַבֵּן אֶת פִּיו וְהֵחֵל מַתְנֶה אֶת צַעֲרוֹ בִּפְנֵי בֵּית הַדִּין "כְּבָר שָׁנִים רַבּוֹת שֶׁבִּרְצוֹנִי לְקַיֵּם מִצְוָה חֲשׁוּבָה וּלְצַעֲרִי אֵינִי יָכוֹל לְקַיָּמָה". "וְאֵיזוֹ מִצְוָה זוֹ?" שְׁאָלוּהוּ הַדַּיָּנִים. "זוֹהִי
מִצְוַת כִּבּוּד הוֹרִים" עָנָה הַבֵּן, "וּמִי מַפְרִיעַ לְךָ לְקַיֵּם מִצְוָה זוֹ?" שְׁאָלוּהוּ הַדַּיָּנִים. "אִמִּי!" קָרָא הַבֵּן "אֲנִי גָּר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּחֶבְרַת לוֹמְדִי תּוֹרָה וְשׁוֹמְרֵי מִצְווֹת. אִמִּי, שֶׁאֲנִי אוֹהֵב מְאֹד גָּרָה כְּבָר שָׁנִים אֲרֻכּוֹת בִּכְפָר נִדָּח בְּחוּץ לָאָרֶץ, לְלֹא קְהִלָּה יְהוּדִית כְּלָל. לְצַעֲרִי הִיא מִתְבַּגֶּרֶת וְאֵין בִּיכָלְתִּי לַעֲזֹר לָהּ כְּלָל וּכְלָל וְלִסְעֹד אוֹתָהּ כְּפִי שֶׁהָיִיתִי רוֹצֶה, וְהִיא מִצִּדָּהּ מְסָרֶבֶת בְּתֹקֶף לָבוֹא לְהִתְגּוֹרֵר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בִּשְׁכֵנוּת אֵלַי כְּדֵי שֶׁאוּכַל לְסַיֵּעַ לָהּ וּלְהֵיטִיב לָהּ בְּזִקְנוּתָהּ." "מַדּוּעַ אַתְּ מִתְעַקֶּשֶׁת לְהַמְשִׁיךְ לְהִתְגּוֹרֵר בִּכְפָר זֶה?" פָּנוּ הַדַּיָּנִים אֶל הָאֵם הַקְּשִׁישָׁה. "אֵינִי יְכוֹלָה לַעֲזֹב אֶת הַכְּפָר בִּגְלַל רִגְשׁוֹתַי הָעַזִּים אֶל הַמָּקוֹם." אָמְרָה, כְּשֶׁדְּמָעוֹת מְמַלְּאוֹת אֶת עֵינֶיהָ, "הַמָּקוֹם מַזְכִּיר לִי אֶת אָבִי הַיָּקָר זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וּמַעֲשֵׂהוּ הַמְּיֻחָד הַמְּלַוֶּה אוֹתִי בְּכָל עֵת," וּמִיָּד הֵחֵלָּה לְגוֹלֵל בְּאָזְנֵיהֶם אֶת הַסִּפּוּר הַבָּא: "לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת, בֶּהֱיוֹתִי יַלְדָּה קְטַנָּה, הָיִינוּ הַמִּשְׁפָּחָה הַיְּהוּדִית הַיְּחִידָה שֶׁעוֹד שָׁמַרְנוּ עַל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת בַּכְּפָר הַקָּטָן שֶׁבּוֹ חָיִינוּ. אַךְ הָיִינוּ יְהוּדִים פְּשׁוּטִים וְלֹא הִרְגַּשְׁנוּ שׁוֹנִים כָּל כָּךְ. שָׁנָה אַחַת, לְמָחֳרָת יוֹם הַכִּפּוּרִים, הִתְבָּרֵר לְאָבִי שֶׁאֵין אֶתְרוֹג כָּשֵׁר בַּכְּפָר. הַזְּמַן הָיָה דָּחוּק וְלֹא הָיָה בְּאֶפְשָׁרוּתוֹ לִסּוֹעַ וּלְחַפֵּשׂ אֶתְרוֹג לַחַג. מַבָּטוֹ הֶעָצוּב שֶׁל אָבִי מְלַוֶּה אוֹתִי עַד הַיּוֹם, עַד שֶׁלְּפֶתַע דָּפַק אֶחָד הַשְּׁכֵנִים וְסִפֵּר שֶׁרָאָה אֵצֶל אֶחָד הַתּוֹשָׁבִים, יְהוּדִי מִתְבּוֹלֵל, עֵץ אֶתְרוֹגִים! מָה רַבָּה הָיְתָה שִׂמְחָתוֹ שֶׁל אָבִי. בְּאוֹתוֹ הָרֶגַע קָפַץ מִכִּסְּאוֹ, נָטַל מְעִילוֹ וְרָץ לְבֵיתוֹ שֶׁל הַמִּתְבּוֹלֵל. אוּלָם, כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ הִבְחִין שֶׁהָיָה זֶה הָאֶתְרוֹג הַיָּחִיד שֶׁבָּעֵץ. אָבִי לֹא הִסֵּס וּבִקֵּשׁ לִקְנוֹת אֶת הָאֶתְרוֹג. הַמִּתְבּוֹלֵל, שֶׁהָיָה רָשָׁע וְרַמַּאי, קָלַט אֶת תְּמִימוּתוֹ שֶׁל אָבִי וְנֵאוֹת לִמְכֹּר לוֹ אֶת הָאֶתְרוֹג, בִּתְנַאי אֶחָד- שֶׁאָבִי יְשַׁלֵּם לוֹ 15 אֶלֶף לִירוֹת. אֵינְכֶם מְבִינִים, סְכוּם זֶה הָיָה עָצוּם, אַךְ אָבִי לֹא אָמַר נוֹאָשׁ. הוּא חָזַר הַבַּיְתָה, הִסְתּוֹדֵד עִם אִמִּי בַּחֶדֶר וּכְשֶׁיָּצְאוּ- פָּנָיו הָיוּ מְאִירוֹת כְּאוֹר הַחַמָּה. הוֹרַי מִהֲרוּ לִמְכֹּר אֶת הַבַּיִת, וְאָנוּ עָבַרְנוּ לְהִתְגּוֹרֵר בִּצְרִיף קָטָן בְּסָמוּךְ. וּמָה עָשָׂה אָבִי בַּכֶּסֶף הַנּוֹתָר מִמְּכִירַת הַבַּיִת? קָנָה אֶת הָאֶתְרוֹג, כַּמּוּבָן! בְּכָל פַּעַם שֶׁאֲנִי עוֹבֶרֶת לְיַד בֵּיתֵנוּ הַיָּשָׁן אֲנִי מִתְחַזֶּקֶת לְקִיּוּם הַמִּצְווֹת בְּהִדּוּר וּבְשִׂמְחָה וּמִתְמַלֵּאת בְּיִרְאַת שָׂמִים. הַכֵּיצַד אֶעֱזֹב אֶת הַכְּפָר וְאֶת הַכֹּחַ הָרוּחָנִי שֶׁהוּא נוֹתֵן לִי???"

תְּשׁוּבָה:
הַגָּאוֹן מִבְּרִיסְק:
מְסִירוּת נֶפֶשׁ לְמַעַן הִדּוּר מִצְוָה חֲשׁוּבָה עַד מְאֹד בְּשָׂמִים וְלָכֵן הָאִשָּׁה צוֹדֶקֶת.
כְּשֶׁהִצַּעְנוּ אֶת הַדְּבָרִים לַגָּאוֹן הָרַב אֲבִיגְדוֹר נֶבֶנְצָל שְׁלִיטָ"א אָמַר: מַטְּרָתָהּ שֶׁל הָאִשָּׁה הִיא לְהִתְחַזֵּק בְּהִדּוּר מִצְווֹת אַךְ 'הִדּוּר' גָּדוֹל הַרְבֵּה יוֹתֵר הוּא לְהִתְגּוֹרֵר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. יֵשׁ לְהוֹסִיף שֶׁאִלּוּ הַבֵּן הָיָה גָּר בְּחוּץ לָאָרֶץ וְלֹא בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, יוֹתֵר נָכוֹן הָיָה שֶׁהוּא יָבוֹא לָגוּר לְיַד אִמּוֹ וְלֹא יְבַקֵּשׁ מִמֶּנָּה לַעֲבֹר לָגוּר לְיָדוֹ.
(הַסִּפּוּר וּתְשׁוּבַת הָרַב מִבְּרִיסְק מִתּוֹךְ הַסֵּפֶר אוֹר הַשַּׁבָּת לָרַב גְּרוֹסְמַן, עמ' 486, שֶׁסִּפֵּר שֶׁאָבִיו הָרַב יִשְׂרָאֵל גְּרוֹסְמַן נָכַח שָׁם).