בית המדרש

  • מדורים
  • קול צופיך - הרב שמואל אליהו
לחץ להקדשת שיעור זה

וְעָשִׂיתָ הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב - כנגד מידת סדום

*יש משהו משותף בין העונש של עם ישראל בגלות לעונש של סדום. בשני המקרים אלוקים מעניש גם את הארץ. מסתבר שיש משהו בארץ שמביא את החטא, וזה השפע. *דווקא במקום שנאמר עליו "לֹא תִזָּרַע וְלֹא תַצְמִחַ וְלֹא יַעֲלֶה בָהּ כָּל עֵשֶׂב כְּמַהְפֵּכַת סְדֹם וַעֲמֹרָה אַדְמָה וּצְבוִֹים" צומח כל עשב. ולא עוד, אלא שכל מפעלי הפוספטים שמשלבים את מחצבי המדבר עם אוצרות ים המלח הופכים למנועי הצמיחה הגדולים ביותר בעולם.

undefined

הרב שמואל אליהו

י"ז חשון תשפ"א
13 דק' קריאה 60 דק' צפיה
וַאֲחוֹתַיִךְ סְדֹם וּבְנוֹתֶיהָ תָּשֹׁבְןָ לְקַדְמָתָן
אחות לירושלים ולשומרון
למה אברהם מתפלל באריכות על סדום ועמורה? למה הוא מסתכן במרדף אחרי ארבעה מלכים, מסכן את עצמו ומסכן את כל חֲנִיכָיו יְלִידֵי בֵיתוֹ שְׁמֹנָה עָשָׂר וּשְׁלשׁ מֵאוֹת כדי להציל את אנשי סדום?
התשובה קשה לעיכול. הנביא אומר כי סדום היא אחות לירושלים ולשומרון וביחד ייגאלו שלושתן. "וַאֲחוֹתַ֗יִךְ סְדֹ֤ם וּבְנוֹתֶ֙יהָ֙ תָּשֹׁ֣בְןָ לְקַדְמָתָ֔ן וְשֹֽׁמְרוֹן֙ וּבְנוֹתֶ֔יהָ תָּשֹׁ֖בְןָ לְקַדְמָתָ֑ן וְאַתְּ֙ וּבְנוֹתַ֔יִךְ תְּשֻׁבֶ֖ינָה לְקַדְמַתְכֶֽן" (טז נה). ולא עוד, אלא שהתיקון שלהן יהיה ביחד "וְשַׁבְתִּי֙ אֶת־שְׁבִ֣יתְהֶ֔ן אֶת־שְׁב֤וּת סְדֹם֙ וּבְנוֹתֶ֔יהָ וְאֶת־שְׁב֥וּת שֹׁמְר֖וֹן וּבְנוֹתֶ֑יהָ וּשְׁב֥וּת שְׁבִיתַ֖יִךְ בְּתוֹכָֽהְנָה" (יחזקאל טז נג).
וַֽתִּגְבְּהֶינָה וַתַּעֲשֶׂ֥ינָה תוֹעֵבָה
כדי לקרב את הדברים אל השכל נזכור כי יש משהו משותף בין העונש של עם ישראל בגלות לעונש של סדום. בשני המקרים אלוקים מעניש גם את הארץ. מסתבר שיש משהו בארץ שמביא את החטא, וזה השפע. כך נאמר על סדום שהיא כולה משקה. "כְּגַן ה' כְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בֹּאֲכָה צֹעַר". בגלל שהיא הייתה כגן ה' התנהגו האנשים שישבו בה כתועבות מצרים.
כך מסביר יחזקאל את החטאים של אנשי סדום שבאו מרוב שפע. "הִנֵּה־זֶ֣ה הָיָ֔ה עֲוֹ֖ן סְדֹ֣ם אֲחוֹתֵ֑ךְ גָּא֨וֹן שִׂבְעַת־לֶ֜חֶם וְשַׁלְוַ֣ת הַשְׁקֵ֗ט הָ֤יָה לָהּ֙ וְלִבְנוֹתֶ֔יהָ וְיַד־ עָנִ֥י וְאֶבְי֖וֹן לֹ֥א הֶחֱזִֽיקָה: וַֽתִּגְבְּהֶ֔ינָה וַתַּעֲשֶׂ֥ינָה תוֹעֵבָ֖ה לְפָנָ֑י וָאָסִ֥יר אֶתְהֶ֖ן כַּאֲשֶׁ֥ר רָאִֽיתִי" (יחזקאל טז מט-נ).
לא נתגאו אלא בשביל טובה שהשפיע להם הקדוש ברוך הוא
ובגמרא: "תנו רבנן: אנשי סדום לא נתגאו אלא בשביל טובה שהשפיע להם הקדוש ברוך הוא, על הטובה כתוב 'אֶ֗רֶץ מִמֶּ֥נָּה יֵֽצֵא־לָ֑חֶם וְ֝תַחְתֶּ֗יהָ נֶהְפַּ֥ךְ כְּמוֹ־אֵֽשׁ: מְקוֹם־סַפִּ֥יר אֲבָנֶ֑יהָ וְעַפְרֹ֖ת זָהָ֣ב לֽוֹ' ועל השקט והשלוה שלה כתוב 'נָ֭תִיב לֹֽא־יְדָ֣עוֹ עָ֑יִט וְלֹ֥א שְׁ֝זָפַ֗תּוּ עֵ֣ין אַיָּֽה: לֹֽא־הִדְרִיכֻ֥הוּ בְנֵי־שָׁ֑חַץ לֹֽא־עָדָ֖ה עָלָ֣יו שָֽׁחַל' (איוב פרק כח). אמרו: וכי מאחר ש'אֶ֗רֶץ מִמֶּ֥נָּה יֵֽצֵא־לָ֑חֶם, וְעַפְרֹ֖ת זָהָ֣ב לֽוֹ' למה לנו עוברי דרכים? שאין באים אלינו אלא לחסרינו מממוננו, בואו ונשכח תורת רָ֑גֶל מארצנו" (סנהדרין קט ע"א).
וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט
הרבה נביאים משווים את חורבן הארץ לחורבן סדום ועמורה. כך ישעיה א (ט-י. ג ט); ירמיה (כג יד. איכה ד ו); יחזקאל (טז יד) ועמוס (ד יא). והראשון שבהם הוא משה שמסביר כי גם ירושלים חטאה בגלל ברכת הארץ. "יַרְכִּבֵ֙הוּ֙ עַל־במותי בָּ֣מֳתֵי אָ֔רֶץ וַיֹּאכַ֖ל תְּנוּבֹ֣ת שָׂדָ֑י וַיֵּנִקֵ֤הֽוּ דְבַשׁ֙ מִסֶּ֔לַע וְשֶׁ֖מֶן מֵחַלְמִ֥ישׁ צֽוּר: חֶמְאַ֨ת בָּקָ֜ר וַחֲלֵ֣ב צֹ֗אן עִם־חֵ֨לֶב כָּרִ֜ים וְאֵילִ֤ים בְּנֵֽי־בָשָׁן֙ וְעַתּוּדִ֔ים עִם־חֵ֖לֶב כִּלְי֣וֹת חִטָּ֑ה וְדַם־עֵנָ֖ב תִּשְׁתֶּה־חָֽמֶר: וַיִּשְׁמַ֤ן יְשֻׁרוּן֙ וַיִּבְעָ֔ט שָׁמַ֖נְתָּ עָבִ֣יתָ כָּשִׂ֑יתָ וַיִּטֹּשׁ֙ אֱל֣וֹהַּ עָשָׂ֔הוּ וַיְנַבֵּ֖ל צ֥וּר יְשֻׁעָתֽוֹ" (דברים לב).
ארץ ישראל בגלות - כְּמַהְפֵּכַת סְדֹם וַעֲמֹרָה
לכן אי אפשר להביא לארץ ישראל עמים אחרים. כל עם שיבוא לארץ ישראל ויקבל את השפע הגדול של הארץ הזאת - יחטא ויהיה גרוע יותר. לכן הארץ הופכת להיות שממה בגלות כמו סדום. "וְאָמַר הַדּוֹר הָאַחֲרוֹן בְּנֵיכֶם אֲשֶׁר יָקוּמוּ מֵאַחֲרֵיכֶם וְהַנָּכְרִי אֲשֶׁר יָבֹא מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה וְרָאוּ אֶת מַכּוֹת הָאָרֶץ הַהִוא וְאֶת תַּחֲלֻאֶיהָ אֲשֶׁר חִלָּה ה' בָּהּ: גָּפְרִית וָמֶלַח שְׂרֵפָה כָל אַרְצָהּ לֹא תִזָּרַע וְלֹא תַצְמִחַ וְלֹא יַעֲלֶה בָהּ כָּל עֵשֶׂב כְּמַהְפֵּכַת סְדֹם וַעֲמֹרָה אַדְמָה וּצְבוִֹים אֲשֶׁר הָפַךְ ה' בְּאַפּוֹ וּבַחֲמָתוֹ" (דברים כט).

התיקון של סדום ושל ירושלים
דוד מתקן את חטא סדום
דוד המלך הוא שתיקן את קליפת סדום. עליו נאמר "מָ֭צָאתִי דָּוִ֣ד עַבְדִּ֑י בְּשֶׁ֖מֶן קָדְשִׁ֣י מְשַׁחְתִּֽיו" (תהילים פט) ואמרו חכמינו במדרש (בראשית רבה וירא נ י) "אמר רבי יצחק היכן מצאתי אותו? בסדום". הוא מבין כי כל השפע הוא ממנו יתברך, וכשמבינים את היסוד הזה אפשר לקבל את כל השפע ואת כל הטוב ולא לחטוא. יש לדוד ממון רב והוא מבין שהכול משמים. "וְכִי מִי אֲנִי וּמִי עַמִּי כִּי נַעְצֹר כֹּחַ לְהִתְנַדֵּב כָּזֹאת כִּי מִמְּךָ הַכֹּל וּמִיָּדְךָ נָתַנּוּ לָךְ" (דברי הימים א כט יד). יש לו כוח רב לנצח את אויביו והוא מבין שזה מה' "מְלַמֵּד יָדַי לַמִּלְחָמָה וְנִחֲתָה קֶשֶׁת נְחוּשָׁה זְרוֹעֹתָי: וַתִּתֶּן לִי מָגֵן יִשְׁעֶךָ וִימִינְךָ תִסְעָדֵנִי וְעַנְוַתְךָ תַרְבֵּנִי" (תהלים יח). ואת כל הלימוד הזה מעביר לנו דוד דרך ספר תהילים.

תיקון מלך המשיח
שלמה מקבל שפע של חכמה, עושר ומלכות וטועה. "כְּתִיב, (דברים יז) 'לֹא יַרְבֶּה לּוֹ נָשִׁים', אָמַר שְׁלֹמֹה 'אֲנִי אַרְבֶּה וְלֹא אָסוּר', וּכְתִיב, (מ"א יא) 'וַיְהִי לְעֵת זִקְנַת שְׁלֹמֹה, נָשָׁיו הִטּוּ אֶת לְבָבוֹ'. וּכְתִיב, (דברים יז) 'וְלֹא יַרְבֶּה לּוֹ סוּסִים', וְאָמַר שְׁלֹמֹה, אֲנִי אַרְבֶּה וְלֹא אָשִׁיב, וּכְתִיב, (מ"א יא) 'וַתֵּצֵא מֶרְכָּבָה מִמִּצְרַיִם בְּשֵׁשׁ' וְגוֹ'" (סנהדרין כא ע"ב). כנראה שיש גבול כמה אדם יכול לקבל שפע ולא להתבלבל. שלמה עובר את הגבול ומתבלבל ומפסיד גם בשבילו וגם בשבילנו.
שלמה נמשח למלוכה והיה בן דוד, והיה יכול להיות משיח בן דוד ולא נהיה בגלל שחטא. התיקון של מלך המשיח יהיה על ידי אדם שיהיה לו עושר וחכמה וגבורה כמו שלמה, ותהיה לו הענווה של דוד המלך וההכרה שהכול מה' יתברך שמו ויתעלה.
תיקון סדום בתוך תיקון ירושלים ושומרון
התיקון של מלך המשיח הוא התיקון של כל הדור, וזה בדיוק התיקון של סדום. ולכן התיקון הגדול של ירושלים יהיה בתוך התיקון של סדום ועמורה. "וְשַׁבְתִּי֙ אֶת־שְׁבִ֣יתְהֶ֔ן אֶת־שְׁב֤וּת סְדֹם֙ וּבְנוֹתֶ֔יהָ וְאֶת־שְׁב֥וּת שֹׁמְר֖וֹן וּבְנוֹתֶ֑יהָ וּשְׁב֥וּת שְׁבִיתַ֖יִךְ בְּתוֹכָֽהְנָה" (יחזקאל טז נג). המילה בְּתוֹכָֽהְנָה היא מילה יחידנית בכל התנ"ך כולו. וכותב הרד"ק כי מזה אנו לומדים שעדיין לא באה הגאולה של ירושלים, שהרי סדום חרבה. "וטעם זה תשובה שאומרים שהנחמות כבר עברו והנה סדום היום עדיין בהפיכתה כמו שהיתה ולא שבה עדין ישוב".
גָּפְרִית וָמֶלַח שהופך לברכה גדולה
בימינו ירושלים הולכת ונבנית. כרמים ניטעים בהרי השומרון ויישובים הולכים ונבנים שם. והמקום השמם שהיה נקרא בפי הגויים "ים המוות", הופך להיות ים של חיים. דווקא הגָּפְרִית וָמֶלַח הפכו להיות מעיין של רפואה לחולים שבאים מכל העולם. עשרות רבות של מלונות מרפא נבנו לאורך חוף ים המלח. דווקא במקום שנאמר עליו "לֹא תִזָּרַע וְלֹא תַצְמִחַ וְלֹא יַעֲלֶה בָהּ כָּל עֵשֶׂב כְּמַהְפֵּכַת סְדֹם וַעֲמֹרָה אַדְמָה וּצְבוִֹים" מייצרים דשנים מהפוספטים שמשלבים את מחצבי המדבר עם אוצרות ים המלח והם גורמים לאדמה לתת את פריה בעין יפה בארץ ישראל ובכל העולם כולו.
לֹא יִבּוֹל עָלֵהוּ וְלֹא יִתֹּם פִּרְיוֹ לָחֳדָשָׁיו יְבַכֵּר
כך מנבא יחזקאל על ים המלח שעתיד להיות מקור גדול של חיים "וְעַל הַנַּחַל יַעֲלֶה עַל שְׂפָתוֹ מִזֶּה וּמִזֶּה כָּל עֵץ מַאֲכָל לֹא יִבּוֹל עָלֵהוּ וְלֹא יִתֹּם פִּרְיוֹ לָחֳדָשָׁיו יְבַכֵּר כִּי מֵימָיו מִן הַמִּקְדָּשׁ הֵמָּה יוֹצְאִים וְהָיָה פִרְיוֹ לְמַאֲכָל וְעָלֵהוּ לִתְרוּפָה". כל חודש העצים הללו נותנים פירות. העלים של העצים הללו הם תרופות. השפע הוא אדיר "כִּי אִם שָׁם אַדִּיר ה' לָנוּ, מְקוֹם נְהָרִים יְאֹרִים רַחֲבֵי יָדָיִם, בַּל תֵּלֶךְ בּוֹ אֳנִי שַׁיִט, וְצִי אַדִּיר לֹא יַעַבְרֶנּוּ" (ישעיה לג כא). מהשפע הזה של המים החיים מתרפא ים המלח. "וְנִרְפּאוּ הַמָּיִם" (כעין הריפוי של המים המרים שהיה בגאולת מצרים).
תיקון לעמים שיצאו מסדום
קיני קניזי וקדמוני - עמון מואב ואדום
התיקון של סדום הוא שורש התיקון של שלושת העמים ששנים מהם יצאו מסדום, ושלושתם קשורים וקרובים אליה, הקיני הקניזי והקדמוני. בברית בין הבתרים הובטחו לאברהם עשרה עממים. "אֶת־הַקֵּינִי֙ וְאֶת־הַקְּנִזִּ֔י וְאֵת הַקַּדְמֹנִֽי: וְאֶת־הַחִתִּ֥י וְאֶת־הַפְּרִזִּ֖י וְאֶת־הָרְפָאִֽים: וְאֶת־הָֽאֱמֹרִי֙ וְאֶת־הַֽכְּנַעֲנִ֔י וְאֶת־הַגִּרְגָּשִׁ֖י וְאֶת־הַיְבוּסִֽי" (בראשית טו יט). וברש"י שם: "עשר אומות יש כאן, ולא נתן להם אלא שבעה גוים. והשלשה אדום ומואב ועמון, והם קיני קניזי וקדמוני עתידים להיות ירושה לעתיד, שנאמר (ישעיה יא יד) 'אדום ומואב משלוח ידם ובני עמון משמעתם'".
אברהם יורש עמון מואב ואדום
כשאברהם כובש את ארבעת המלכים הוא כובש את כל מה שהיה להם. והם כבשו את כל הארצות שלימים ישבו בהן עמון ומואב ואדום. "וַיַּכּוּ אֶת רְפָאִים בְּעַשְׁתְּרֹת קַרְנַיִם וְאֶת הַזּוּזִים בְּהָם וְאֵת הָאֵימִים בְּשָׁוֵה קִרְיָתָיִם: וְאֶת הַחֹרִי בְּהַרֲרָם שֵׂעִיר עַד אֵיל פָּארָן אֲשֶׁר עַל הַמִּדְבָּר". כשאברהם מכניע את ארבעת המלכים הוא יורש את כל מה שהם כבשו, והוא מוריש את עבר הירדן המזרחי ללוט בזכות שלא הלשין עליו במצרים (רש"י דברים ב' ה'). לכן משה מזהיר את בני ישראל שלא להתקרב לשלוש הארצות הללו עד מדרך כף רגל.
כִּי מוֹאָב כִּסְדֹם תִּֽהְיֶה וּבְנֵי עַמּוֹן כַּֽעֲמֹרָה
לוט וצאצאיו לא ממשיכים את דרכו של אברהם, למרות שהוא ניצל פעמיים בגלל אברהם. לכן כתוב על צאצאיו "לֹֽא־יָבֹ֧א עַמּוֹנִ֛י וּמוֹאָבִ֖י בִּקְהַ֣ל ה֑' גַּ֚ם דּ֣וֹר עֲשִׂירִ֔י לֹא־יָבֹ֥א לָהֶ֛ם בִּקְהַ֥ל ה֖' עַד־עוֹלָֽם". והטעם שהם ממשיכים בדרכה כפוית הטובה של סדום "עַל־דְּבַ֞ר אֲשֶׁ֨ר לֹא־קִדְּמ֤וּ אֶתְכֶם֙ בַּלֶּ֣חֶם וּבַמַּ֔יִם בַּדֶּ֖רֶךְ בְּצֵאתְכֶ֣ם מִמִּצְרָ֑יִם וַאֲשֶׁר֩ שָׂכַ֨ר עָלֶ֜יךָ אֶת־בִּלְעָ֣ם בֶּן־בְּע֗וֹר מִפְּת֛וֹר אֲרַ֥ם נַהֲרַ֖יִם לְקַֽלְלֶֽךָּ" (דברים כג ד).
לכן הם גם נענשים כמו סדום. "לָכֵ֣ן חַי־אָ֡נִי נְאֻם֩ ה֨' צְבָא֜וֹת אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל כִּֽי־מוֹאָ֞ב כִּסְדֹ֤ם תִּֽהְיֶה֙ וּבְנֵ֤י עַמּוֹן֙ כַּֽעֲמֹרָ֔ה מִמְשַׁ֥ק חָר֛וּל וּמִכְרֵה־מֶ֥לַח וּשְׁמָמָ֖ה עַד־עוֹלָ֑ם שְׁאֵרִ֤ית עַמִּי֙ יְבָזּ֔וּם וְיֶ֥תֶר גוי גּוֹיִ֖י יִנְחָלֽוּם" (צפניה ב ט).
תיקון שלושתם הוא תיקונו של עם ישראל
כמו סדום, גם שלושת העמים הללו צריכים תיקון. והתיקון של שלושת העמים הללו הוא רוחני. וכך כתב החתם סופר: "אי אפשר להיות גאולה שלימה אלא אם כן נזכה גם לירושת קיני קניזי וקדמוני שהוא אדום ועמון ומואב (ב"ר מ"ד כ"ג). והם זכו בזכות לוט שלא הלשין על אברהם באמרו אחותי היא (רש"י דברים ב' ה'), וא"כ כל זמן שיש חלילה בישראל מלשינים אין תקוה לגרש עמון ומואב" (תורת משה דברים תפילה).
שבע אומות כנגד שבע ספירות תחתונות
להבין את התיקון הרוחני, נזכיר את הגמרא שאומרת "ואמר רב חנן בר רבא אמר רב: עשר שנים נחבש אברהם אבינו (בכלא) שלש בכותא ושבע בקרדו" (ב"ב צא ע"א). וכתב בספר בניהו בן יהוידע "נ"ל בס"ד טעם לעשר, וגם היותם ז' במקום אחד, וג' במקום אחד, כי הקב"ה נתן לאברהם אבינו עשרה עממין שהם שבעה אשר בארץ כנען ועוד קני וקנזי וקדמוני שהם עמון ומואב ואדום, וישראל לא לקחו אלא ז' עממין ונשארו השלשה עד ימי מלך המשיח, דכתיב [ישעיה י"א י"ד] 'אדום ומואב משלוח ידם, ובני עמון משמעתם', וכתב הרב ערבי נחל ז"ל בשם רבינו האר"י ז"ל כי השבעה הם כנגד שבעה ספירות תחתונות דטומאה, לכך יכלו ליקחם עד לעתיד ע"ש, ובזה מובן בס"ד הטעם שנחבש עשר שנים על קדוש השם, כדי שבזה יזכה בעשרה עממין, והיו חלוקים ז' במקום אחד וג' במקום אחד, כי זכייתו בהם חלוקה בזמן, אלו בראשונה ואלו באחרונה".
לעתיד לבוא יתגברו גם על ראש הקליפה
במקום אחר מרחיב הבן איש חי וכותב כי "לא זכו ישראל לרשת עמון ומואב ואדום, מפני כי אלו הם כנגד שלשה ספירות חכמה בינה ודעת דקליפה, והם קשים יותר מחמת גובהן, ולא היו ישראל יכולים לשלוט בהם, ולא שלטו אלא על שבעה עממין שהם כנגד שבעה ספירות תחתונות שהם חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד מלכות, אבל לעתיד בשלימות התיקון בביאת מלך המשיח שיבא במהרה בימינו אמן, ישלטו גם על עמון ומואב ואדום, כי יתגברו גם על הראש דקליפה" (בן יהוידע סוטה לד. וראה עוד ליקוטי תורה להאר"י ז"ל דברים, ואגרא דכלא שג:).
תיקון של שלוש המדרגות העליונות
התיקון הזה הוא הכרחי. כך מביא בספר "אהלי שם" (קרח) כי שלושת העממים קֵּינִי֙ קְּנִזִּ֔י קַּדְמֹנִֽי הם בגימטרייה ישראל (541). ובשל"ה הקדוש כתוב כי "ישראל" עולה בגימטרייה ר"ת של עשר הספירות כח"ב גג"ת נהי"מ (541) ועל כן חייבים ישראל גם את שלוש המדרגות הרוחניות הראשונות שבזכותן כובשים את ארצותם ומתקנים גם את שלושת העמים הללו.
שלוש המדרגות העליונות - תיקוני מוחין
ובספר "צמח צדיק" כותב כי שלוש האומות הללו מתחילות באות ק', וכתב "על ידי שישראל משלשלין בשלש קדושות לקדוש שהם גם כן ג' קופי"ן, מבטלין הג' קליפות של ג' קופי"ן הנ"ל". שבשלוש הקדושות הללו אנו מבינים כי מלוא כל הארץ כבודו. וזה מה שהבין דוד המלך "הַנֵי חֲמִשָּׁה בָּרְכִי נַפְשִׁי, כְּנֶגֶד מִי אֲמָרָן דָּוִד? לָא אֲמָרָן, אֶלָּא כְּנֶגֶד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּכְנֶגֶד נְשָׁמָה. מָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא - מְלֹא כָל הָעוֹלָם, אַף נְשָׁמָה, מְלֵאָה אֶת כָּל הַגּוּף. מָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא - רוֹאֶה וְאֵינוֹ נִרְאֶה, אַף נְשָׁמָה, רוֹאָה וְאֵינָהּ נִרְאֵית. מָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא - זָן אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, אַף נְשָׁמָה, זָנָה אֶת כָּל הַגּוּף. מָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא - טָהוֹר, אַף נְשָׁמָה, טְהוֹרָה. מָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא - יוֹשֵׁב בְּחַדְרֵי חֲדָרִים, אַף נְשָׁמָה, יוֹשֶׁבֶת בְּחַדְרֵי חֲדָרִים. יָבוֹא מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חֲמִשָּׁה דְּבָרִים הַלָּלוּ וִישַׁבֵּחַ לְמִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חֲמִשָּׁה דְּבָרִים הַלָּלוּ" (ברכות י ע"ב).
לכן אומרים את שלוש הקדושות הללו ב"ובא לציון גואל", כי כשישראל זוכים לגאולה פיזית, הם זוכים לגאולה רוחנית והיא ההבנה שמלוא כל הארץ כבודו. ממילא מתבטלת קליפת סדום וקליפת קיני קניזי וקדמוני ומתקיים "כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה' כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים" (ישעיה פרק יא ט).
כופין על מידת סדום
לא חרבה ירושלים אלא שדנו בה דין תורה
ההלכה אומרת בכמה מקומות שכופין אדם לא לנהוג במידת סדום של "זה נהנה וזה לא חסר" (ב"ב יב ע"א; נט ע"א; קסא ע"א; עירובין מט ע"א; כתובות קג ע"א). והכפייה הזאת היא כדי לבנות את ירושלים "דאמר רבי יוחנן: לא חרבה ירושלים אלא על שדנו בה דין תורה". "ולא עשו לפנים משורת הדין" (ב"מ ל ע"ב).
גאולה - כשנוהגים לפנים משורת הדין
על כן נאמר "צִיּ֖וֹן בְּמִשְׁפָּ֣ט תִּפָּדֶ֑ה וְשָׁבֶ֖יהָ בִּצְדָקָֽה" (ישעיהו א כח). גם משפט שהוא דין וגם צדקה שהיא לפנים משורת הדין. ובזכות זה זכה דוד למלוך על ישראל כדכתיב "וַיִּמְלֹ֥ךְ דָּוִ֖ד עַל־כָּל־יִשְׂרָאֵ֑ל וַיְהִ֣י דָוִ֗ד עֹשֶׂ֛ה מִשְׁפָּ֥ט וּצְדָקָ֖ה לְכָל־עַמּֽוֹ" (שמואל ב פרק ח טו).
זה מה שלימד יתרו את משה מיד ביציאת מצרים שאמר לו "וְהִזְהַרְתָּה אֶתְהֶם אֶת הַחֻקִּים וְאֶת הַתּוֹרֹת וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ וְאֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן" (שמות יח כ). ובגמרא: "דתני רב יוסף: וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם - זה בית חייהם (ללמוד מקצוע להתפרנס - רש"י), אֶת הַדֶּרֶךְ - זו גמילות חסדים, יֵלְכוּ - זה ביקור חולים, בָהּ - זו קבורה, וְאֶת הַמַּעֲשֶׂה - זה הדין, אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן - זו לפנים משורת הדין" (בבא מציעא ל ע"ב).
החזרת הרכוש לפנים משורת הדין
סדום היא עיר שכל העוול שלה נעשה באמצעות מערכת המשפט. הרבה שופטים היו בה. מערכת משפט מפוארת שעושה את כל העוול בהכשר של שופטים ויועצים משפטיים מכובדים. לצערנו היו בעולם מערכות משפט כאלה לתפארה, ברוסיה ובארצות ערב. באימפריה העות'מנית ובאירופה המתקדמת. וברוך ה' שקליפת סדום זו הולכת ונחלשת.
אברהם מחזיר למלך סדום את הרכוש, למרות שעל פי ההלכה אחרי שכבשו את רכושו ארבעת המלכים הוא כבר נתייאש מזה. וההלכה אומרת שהמוצא מציאה שהבעלים נתייאשו ממנה, הרי אלו שלו (בבא מציעא כד ע"ב). הגמרא מספרת על רב יהודה שהלך אחרי שמואל בשוק של גויים ושאל אותו: מצא כאן ארנקי מהו? אמר ליה: הרי אלו שלו. בא ישראל ונתן בה סימן מהו? אמר ליה: חייב להחזיר. מקשה הגמרא: אם שלו, איך חייב להחזיר? לכאורה זה תרתי דסתרי. אמר ליה: לפנים משורת הדין. וזה בדיוק מה שעושה אברהם למלך סדום, בתקווה שיבין איך לבנות מערכת משפט הוגנת, ומלך סדום לא מבין.
זה נהנה וזה לא חסר
דיני בר מצרא הם מהדינים הללו. שימכור אדם את שדהו למי שגר לידו ולא למישהו אחר אם אין לו בזה הפסד, כי זה נהנה וזה לא חסר. ואם מכר את שדהו לאדם שלישי, המכר לא מכר.
כן חייב אדם לחתום לחברו שרוצה לעשות הרחבה בבניין. אבל לא באופן שיכול להיגרם לו נזק. וכך מביא הבית יוסף (חושן משפט סימן קנד) את לשון הרשב"א על אדם שרוצה לפתוח חלון לכיוון חצר חברו במקום שאינו מזיקו עכשיו בראייה, ובעל החצר טוען שבאמת חצרו עכשיו שוממת והחלון שחברו פותח לא מפריע לכלום, אבל בעתיד אולי הוא יבנה שם ולכן הוא מתנגד לפתיחת החלון. וקובע הרשב"א שטענתו טענה. ובעל החצר לא חייב להיכנס אחר כך במשפטים עם פותח החלון. וזו לא מידת סדום אלא מידת כל אדם. אמנם אם אין לו שום נזק אפשרי וסביר בעתיד, אסור לאדם להתנגד וכגון זו כופין על מידת סדום.
בונה על שכנו
כן הדין באדם שבנה חדר צמוד לביתו, ובא שכנו ורוצה להשתמש בעמודים שלו או בגג שלו בתור רצפה או ברצפה שלו בתור גג, שצריך לאפשר לו. אמנם הוא צריך לשלם על כך ולא יכול לומר הרי אתה כבר בנית, ואם אני משתמש אין לך בזה נזק. וזה נהנה וזה לא חסר כלום.
ובאמת אין הדין כך. שאם הראשון הוציא הוצאות על בניית ההרחבה שלו, הוא יכול לדרוש אותן מהשכן שבונה על יסודותיו, ואע"פ שאין לו שום הוצאה חדשה כעת. שכן הוא לקח בחשבון שהשכן ישתמש בו וישלם לו על הוצאותיו הראשונות (וראה שו"ע חו"מ שס"ג יא).
לעלות על הרכבת
כן הדין במי שעולה על אוטובוס או רכבת ואומר: ממילא היא נוסעת, למה אני צריך לשלם? זה נהנה וזה לא חסר. והתשובה היא שזה גזל, כי האוטובוס נוסע על דעת שאנשים ישלמו לו. אמנם אם התקלקלה מכונת התשלום והנהג אומר לך להיכנס בלי לשלם, אינך צריך לשלם בפעם אחרת כי על דעת זה קיבלה החברה את הרישיון להפעיל רכב או אוטובוסים שהם ייתנו שירות בכל מצב, כדי שאנשים יהיו בטוחים ברציפות הקווים.
וכן הדין במי שלוקח את חברו טרמפ בצורה קבועה שצריך לשלם לו. ולא יאמר הטרמפיסט: זה נהנה וזה לא חסר, כי ממילא הוא נוסע. אמנם אם זה חד פעמי אין צורך לשלם. ואם חברו לא מסכים לקבל כסף - לא חייב לשלם לו.
שירים גנובים
הגמרא בסנהדרין (קט ע"ב) מספרת איך היו גוזלים אנשי סדום. "דהוה ליה דרא דלבני (מי שהיה מגבל לבנים, והיתה סדורה לפניו שורה של לבנים) - אתי כל חד וחד שקיל חדא (בא כל אחד ואחד מאנשי העיר, ונטל לבנה אחת). אמר ליה כל אחד מהם לבעל השורה: וכי מה החסרתי אותך? אנא חדא דשקלי (אני נטלתי רק לבנה אחת). וכן אם היה מישהו מפזר ושוטח לפניו שומין או בצלים ליבשן, היה בא כל אחד ונטל אחד ואחר אני לקחתי אחד ואין בזה שווה פרוטה והאדם הנגנב מפסיד את כל רכושו.
מכאן נלמד שאסור לאדם להעתיק שירים אם לא קנה את הדיסק או את התוכנה או את הזכות לשמוע שירים. שכל אחד אומר לעצמו: לקחתי דבר מועט, ובאמת ביחד כולם לוקחים את כל עמלו של המוכר.
ובאמת הדינים הללו הם רבים, והתורה אמרה "ועשית הישר והטוב" ולא פירטה את כל הדברים של היושר והטוב, כי רבים הם. " לפי שמצות התורה הם בכל עת ובכל זמן ובכל ענין. ובהכרח חייב לעשות כן ומדות האדם והנהגתו מתחלפת לפי הזמן והאישים " (מגיד משנה הלכות שכנים פרק יד, וראה עוד רמב"ן דברים פרק ו פסוק יח). ובזכות "וְעָשִׂיתָ הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב בְּעֵינֵי ה'" יתקיים בנו המשך הפסוק "לְמַעַן יִיטַב לָךְ וּבָאתָ וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֶיךָ" (דברים ו יחפסיקתא זוטרתא ואתחנן יא ע"ב). אמן ואמן.

סיפורים
הוצאה לפועל של קידוש השם
אבי עבד בהוצאה לפועל, ומדרך הטבע נתקל באנשים קשי יום שלא היו יכולים לשלם את חובותיהם ובאו לעשות להם עיקולים על בתיהם או על נכסיהם. אבי אהב את העבודה שלו בעיקר בגלל הזכות לעזור לאנשים. מעולם לא הקשה את ליבו, תמיד נהג לעזור לאנשים שהיו במצוקה. בשנות עבודתו הוא זכה לעזור למאות אנשים.
יום אחד הגיעה למשרד שלו מנהלת שלא ראתה בעין יפה את מעשיו והחלה להתנכל לו, ואף איימה לגרום לפיטוריו. אבי הגיע אל הרב, סיפר לו את הדברים ואמר לו שהוא חושש, שכן מדובר באישה חזקה. השיב לו הרב: אל תדאג, אתה תראה איך מפטרים אותה ואתה נשאר. וכך היה. כעבור זמן פיטרו את אותה מנהלת בגלל מעשה לא חוקי שהיא עשתה, והוא נשאר בעבודתו.


בעיתו ובזמנו
אחת החופות שאותן ערך הרב זצ"ל היו בשבילי שיעור מאלף בענווה. ראיתי את הרב מגיע לאולם ברכב פשוט, לא רכב שרד, ונכנס בזריזות לערוך את החופה. הרב הוזמן לערוך חופה לפני השקיעה, בשעה 19:00, והגיע בשעה 18:45. לאחר שהרב הזדרז והגיע, החליט החתן שהוא רוצה את החופה דווקא בשעה 21:00, לאחר השקיעה. הרב, שכל רגע אצלו היה מנוצל, שקול ומדוד, ישב וחיכה שעתיים ורבע מבלי לומר מילה. לא תלונה, לא גערה ואפילו לא מבע של חוסר סבלנות והסתכלות תכופה בשעון. ישב בסבלנות ובשלווה וחיכה שתגיע השעה.
בהגיע השעה המיועדת, ערך הרב את החופה במאור פנים ובשמחה.

תשובה כהלכה
ברכה מרובה. אני עובדת בגן חילוני. בימי שישי אנחנו עושים לילדים טקס של קבלת שבת שבו מברכים על חלה ועל יין ומדליקים נרות עם ברכה בשם ומלכות. הילדים לא מברכים בדרך כלל, לא בבתיהם ולא בגן, וביום שישי זה הזמן היחיד שבו הם מברכים. האם מותר לי, כדי לחנך לברכה, לברך את הברכה עם שם ה', למרות שאני לא טועמת מהחלה והיין, וכנ"ל לגבי הנרות?
אשרייך על הזכות הגדולה ללמד את ילדי ישראל ולתת להם שורשים חשובים כל כך. את צריכה לברך איתם בברכה שלמה. וכדאי שאחרי הברכה על הלחם תטעמי ממנו מעט, ואחרי הברכה על היין תשתי ממנו מעט. כך מלמדים ברכות, וזה לא נקרא שם שמים לבטלה, אלא חינוך, ושכרך גדול מאוד.


בריאה של אהבה . בשביל מה ה' ברא את העולם?
לפני התשובה אני מציע לך לצאת לרגע מחוץ לבית בלילה בהיר ולהסתכל על הכוכבים. את יודעת שיש מיליארדים של גלקסיות כוכבים שהגודל שלהם והעוצמה הנדרשת להניע אותם היא בלתי נתפסת במחשבתנו. זה חשוב כדי שתהיה לנו פרופורציה על הגודל שלנו והחכמה שלנו אל מול הגודל והחכמה של בורא העולם.
לכן קצת קשה לי לענות לך על דברים שהוא עשה והוא חשב. הוא כל כך גדול ממני וחכם ממני וחזק ממני, ולכן אני לא מתיימר להבין את מהלכיו אלא אם כן הוא אמר לי, ובאמת בתורה כתוב שהוא כמו אבא שלנו. את בוודאי יודעת שהורים מאוד רוצים שיהיו להם ילדים, מרוב אהבה, למרות שהם יודעים שלילדים שלהם יהיו גם רגעים קשים וכואבים בחיים. הם מביאים ילדים לעולם לטובת הילדים, הם רוצים להעניק להם חיים. אולי זו נקודת מוצא להבין למה ה' ברא את העולם.





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il