בית המדרש

  • מדורים
  • מרן הרב צבי יהודה הכהן קוק
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

ר' פרץ בן ר' יוסף אריה ז"ל

לא נזוז מכאן

מפרסום כרוזים ועד נערים מוכים מזקן תקיף ועד ציבור מסור - הקשר בין הרב צבי יהודה לעמונה.

undefined

הרב יוסי בדיחי

תשס"ו
6 דק' קריאה
ארץ-ישראל היא הנקודה העיקרית
"אתם נצבים היום כלכם לפני ה' א-להיכם..." בכל יום ויום, ובמיוחד בתקופתנו הגדולה והנוראה המסובכת הזאת, כולנו נדרשים ביתר שאת להיות נצבים לפני ה' א-להינו, בגילוי החיים האמיתיים, ביומה של תורת החיים בארץ החיים, של הבורא יתברך, א-להים חיים ומלך עולם שנתנה לנו כפי המבואר בזוהר הקדוש ריש פרשת מקץ, ארץ החיים העליונה היא ארץ-ישראל! התייצבות זו בקיומה של התורה הגואלת, בהיאחזות וביישוב ארץ חיינו, ארץ-ישראל, צריכה להיות בקומה זקופה, בגבורה ובשמחה, כפי שלימד מרן מורנו ורבנו הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל בהזכירו את ביטויו של אור החיים הקדוש בפרשת נצבים: "אתם נצבים" – "כי להיות לפני ה' נצבו ונשאו ראשם". וכך נהג רבנו זצ"ל הלכה למעשה, מתוך גדלותה של תורה בכל מקצעותיה בשלמות ובאמיתיות ובישרות, בהסתמכו על אביהם של ישראל – כביטויים של השאגת אריה ומרן הרב זצ"ל – הרמב"ן ז"ל, הקובע ופוסק: "...מצוות עשה הזה שנצטווינו לרשת הארץ ולשבת בה. אם כן היא מצוות עשה לדורות מתחייב כל יחיד ממנו, ואפילו בזמן גלות..." והיא מצווה כוללת כל התורה כולה (אור החיים הקדוש פרשת נצבים). וכן מבאר מרן הרב זצ"ל "ארץ ישראל תישאר ודאי הבסיס לכל..." (אגרות הראי"ה אג' קמ'). ומוסיף מרן הרב זצ"ל לבאר באגרת נוספת: "...בעת כזאת הננו כולנו קרואים לעבודה כל אחד ממנו צריך ליתן יד לבנין האומה ולהחזקת מלחמתה הפנימית והחיצונה ועיקר הכל... לשגב את בנין הארץ שהיא הבסיס לכל האור והחיים לנו ולכל". והתנחלות איננה פרט, חלילה. וממשיך מרן הרב זצ"ל לעודד ולחזק: "שלא להתבהל מפני הרבים הנסוגים אחור מזה ומזה, מהקשר הגדול אשר לישראל בארצו, שכל צפית ישועה וכל קדושה ואמונה וכל דחיית דופי וכפירה רק בצירופה יצלחו" (אגרות הראי"ה קע"ח עמ' רל"ג). וכן מלמדנו כי "יסוד הגלות והשפלות הנמשך בעולם, בא רק מפני שאין מודיעים את ארץ ישראל, את ערכה וחכמתה" (אג' צו). וכן כותב הגרי"מ חרל"פ זצ"ל: "ארץ ישראל היא הנקודה העיקרית וממנה נובע הכל" (מעייני הישועה).

רבנו זצ"ל, בהסתמכו על מקורות רבותינו הראשונים והאחרונים, קבע כי מצווה זו היא יסוד ושורש לכל התורה כולה (ארץ הצבי עמ' סט, גאולת אור הצבי עמ' 256), ופסק הלכה למעשה והמחיש זאת בעצמו בפועל ממש בעלייה הראשונה להתנחלות בחווארה אשר בשומרון בשנת התשל"ד, לפני 32 שנה, בעלותו למאחז "הבלתי חוקי" הראשון כנגד הוראות הממשלה, תוך שהוא מחזיק את גדרות התיל, עד כדי שדממו אצבעותיו בלי שירגיש בכך. והבהיר בתוקף, בעצמה ובקול רם "אנו לא נזוז מכאן. אפילו תביאו מכונות ירייה ותירו בנו". וכאשר בא קצין וביקש ממנו להתפנות, תגובתו היתה מיידית, החלטית וחד-משמעית, וכך אמר: "על מנת מסירות נפש תכניסו אותי לבית הסוהר, תכו אותי, זה לא ילך גם אם כל הממשלה הזאת תבוא לכאן. זה לא ישנה שום דבר, מסירות נפש על מנת יהרג ואל יעבור זה דין, זה הלכה של תורה". וכן פסק הלכה למעשה בצורה מפורשת חד-משמעית כמובא בכרוז המפורסם "לא תגורו": "ב. חטא ופשע מסירת קרקעותינו לידי גויים... וזה לא לטובתם של ישראל, אלא לרעתם ולכישלונם חלילה, כמו לרדיפתם וסכנתם ד' ישמרנו! ג. אין שום צד היתר לאיסור תורה זה של מסירת קרקעותינו ח"ו לצמיתות ובהחלט. ולפיכך החיוב על כל אחד מישראל ועל כל גדול בישראל, ועל כל חבר ממשלה בישראל, ועל כל איש צבא בישראל, למנוע ולעכב את זה בכל אומץ ועוז ומן השמים יסייעונו".
בעלייה הראשונה לחווארה נזף הרב באלוף הפיקוד, שניסה לשכנעו לעבור רק ללילה אחד לבסיס הצבאי הסמוך על-פי הפשרה שהושגה, ואף אמר לו לפשוט את מדיו ולא להיות שותף לפשע הזה. ובשום אופן לא היה מוכן להתפנות משם. עד יומו האחרון עודד וחיזק לקיום ההלכה הזאת, שהיא יסוד ושורש לכל התורה כולה. וכאשר בא אליו בתענית אסתר, ערב פורים דפרזים התשמ"ב, מחזיק המתיישבים בימית, מרן ראש הישיבה המרכזית ולשעבר הרב הראשי לארץ-ישראל, הרה"ג אברהם כהנא שפירא שליט"א, שרבנו זצ"ל היה שולח אליו אנשים להתייעצויות הן בענייני הכלל והן בענייני הפרט, חיזקו ובירכו.

ציווי מן התורה ולא מן הממשלה
פעמים רבות הבהיר רבנו זצ"ל, שאנו מצווים מן התורה ולא מן הממשלה, כי ההלכה שקיבלנוה בסיני מפי הגבורה היא העיקר בהתנהגות בחיים, והיא האמונה. וכפי שמלמדנו נעים זמירות ישראל, דוד מלך ישראל החי והקיים "כל מצוותיך אמונה" (תהלים קי"ט). הממשלה צריכה להיות שליחה לקיום דבר ה' בעולם, "ודבר ה' זו הלכה". רבנו זצ"ל התייחס פעמים רבות למצב שהממשלה מועלת בשליחותה ופועלת נגד ההלכה, ובאחת הפעמים, בדברים שנאמרו במוצאי-שבת קודש בראשית התשל"ה, אמר הרב: "אנחנו עכשיו במוצאי שבת קדש בראשית, קדש לד' ראשית תבואתו, קדש עם ד' וקדש ארץ ישראל, והא בהא תליא. 'וכל אכליו יאשמו, רעה תבוא אליהם' כל המעיזים לאכול אותנו, קללת ד' תבוא עליהם, לכל המעיזים להעלות על הדעת. לא יקום ולא יהיה [בקול רם] ובמצב זה צריכים לדעת, כשהממשלה בוגדת, ממשלה זו אין לה זכות קיום, ברגע זה אין ממשלה בישראל. אין לה שום זכות להקרא ממשלת ישראל, לא האו"ם ידרוך עלינו, ולא ממשלה זאת תדרוך עלינו. והאיש המכונה כביכול ראש ממשלה, הקשקושים שלו עם בעל הגויה דברים בטלים ומבוטלים. לא יקום ולא יהיה, נצח ישראל מעליהם, ועל גופותינו, על כל גופות האלפים האלה, יעברו ולא יועילו הפטפוטים של בעל הגויה. ההסתוריה של עם ישראל של כל דור ודור של כל העולם כולו יקום ויהיה, ועצת ד' לעולם תעמוד ומחשבות לבו לדור ודור" (גאולת אור הצבי עמ' 190).
הופעתו התורנית הגדולה של רבנו זצ"ל לימדה אותנו כי היכולת לפסוק בהלכות ציבור מחייבת ידיעה ולימוד אמיתי של כל התורה כולה והלכותיה, כגון רמב"ם, שולחן-ערוך לכל חלקיו וכיו"ב. כי כל הלכות ציבור מקורן בתרי"ג מצוות שקיבלנו בסיני מפי הגבורה, ועל פיהן יש להתנהג באורחות החיים, בפרט ובכלל, ואז זוכים לחיים אמיתיים, עד כדי מסירות נפש ככל חוקותיה ומשפטיה של תורת ה'. וזאת הבהיר רבנו זצ"ל ביום זיכרון קודשו של רבנו הגדול, הרמב"ם ז"ל, בכרוז שפורסם בכ' טבת התשל"ז, וזה לשונו:

חיוב מוחלט
"על כל יהודי הנאמן לישראל לעמוד במסירות נפש שלימה וגמורה נגד זה רשע כסל... של הפקרת משהו של ארץ חיינו והוצאתו מרשותנו אל רשות נכרים לצרור אותנו חלילה. כמו בכל כפיה איזו שהיא אם מצד נכרים או מצד יהודים המחייבת מסירות נפש בכל חוקותיה ומשפטיה, כן על אחת כמה וכמה, בזו שהיא שקולה ככל מצוותיה של התורה, ובתוקף גדולתה וקדושתה של אמיתיות מסירות נפשותינו על כך, תתגלה ברכת ד' א-להי ישראל, בתקומת עמו ונחלתו, להפר לעקור ולבטל כל מיני מחשבות ועצות אלה, שזכרם ישאר רק לדראון עולם, בדברי ימי ישראל. ונצח ישראל יכון ויקום לעד, כימי השמים על הארץ, ברוממות ישועתנו השלימה" (לנתיבות ישראל מהדורת התשנ"ז ח"ג עמ' רסט, ארץ הצבי עמ' נח, גאולת אור הצבי עמ' 269).

גדול קידוש השם המופיע מתוך חילול השם
רבנו זצ"ל לימד ושינן לנו ולרבים, כי את כוחנו אנו מקבלים מן השם יתברך "וזכרת כי הוא הנותן לך כח לעשות חיל" ונותן רוח להולכים בה, ומנהל אותנו בחסד ובעוזו. ככתוב בשירת הים "נחית בחסדך עם זו גאלת, נהלת בעזך אל נוה קדשך". וכך מבהיר לנו מרן הרב זצ"ל את מאמר חז"ל "גדול קידוש השם מחילול השם", כלומר גדול קידוש השם המתגלה ומופיע מתוך חילול השם. ועניין זה התגלה ביישוב עמונה תובב"א במסירות הנפש השלמה והאמיתית, אשר איחדה את אלפי בני הנוער, נוער ארץ-ישראל הנפלא, המלא ערכים אמיתיים וגדולים, החפץ חיים אמיתיים בנחלת אבותינו הנצחית בארץ החיים, בארץ-ישראל, אשר בא מקרוב ומרחוק ומוכן למסור נפשו על קיום המצווה של יישוב והיאחזות בנחלת אבות, שהיא יסוד ושורש לכל תורת החיים כולה, שקיבלנוה בסיני מפי הגבורה. וכוח אחדות החיים האמיתיים הזה ילך ויגבר, יוסיף ויתגלה, בהיותנו שותפים עם א-ל בתחיית האומה היהודית בארץ חיינו, ארץ-ישראל השלמה. ריבונו של עולם ממשיך להוליך אותנו קוממיות לארצנו, ובארצנו, עם ולמרות כל הקשיים. ורבנו זצ"ל, כאשר בירך את ברכת המזון, היה מרים קולו באומרו "הרחמן הוא יוליכנו מהרה קוממיות לארצנו". וכן היה רגיל לבאר את הנאמר ביציאת מצרים "ובני ישראל יוצאים ביד רמה", הלא היה צריך לומר יצאו בעבר, אלא ללמדך שבני ישראל "יוצאים" בהווה, מאז ועד היום, יוצאים ויוצאים ויוצאים, וביד רמה, בזקיפות קומה בגבורה ובשמחה עד לגאולה השלמה בהקמת מלכות בית דוד, בכל מלוא רוחב ארץ חיינו, ארץ-ישראל השלמה. ותפקידנו, כדברי מרן הרב זצ"ל: "אחים יקרים הכואבים את כאב עמנו וחשים בכל מלוא נשמתם את הריסותיו ואת עלבונותיו הנוראים, היודעים ברור ששום רפואה ושום הקלה של המצב המחריד של הכלל כולו לא תתכן שתבוא זולת על ידי השיבה אל ערש ילדותנו אל ארץ הקדושה לבנותה ולהבנות בה" (אורות התשובה, הוצאת אור עציון מאמר התשובה והשלום עמ' קנג). ולקריאתו של שר צבאנו העתיק יואב נשמע ונתייצב בקומה זקופה ובקוממיות. "חזקו ונתחזקה בעד עמנו ובעד ערי א-להינו" ו"ה' צבאות עמנו משגב לנו א-להי יעקב סלה".

------------
באדיבות תנועת "קוממיות". להזמנת חוברת המאמרים 9974425 02.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il