- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה בציבור ובבית הכנסת
הלכות קורונה בחנוכה ובחורף
הלכות קורונה בחורף תרשים מסכם
הקורונה מזמנת שאלות ואתגרים חדשים שמצריכים לעיתים לשנות ממה שהורגלנו. באופן כללי, כמובן שעדיף להתפלל את כל התפילה כרגיל גם במנייני רחוב. אולם לעיתים ישנו קושי לעשות זאת, במיוחד בחורף, מסיבות שונות. בכל מקרה אין לסכן את הציבור כדי להתפלל במניין. כמו כן, צריך לדאוג להיות כל הזמן עם מסכות המכסות את האף והפה. מי שלא יכול להתפלל כשהוא חובש מסכה באופן זה, יתפלל ביחידות בביתו. אם יש צורך לקצר את התפילה מחמת הקור או משום שעומד לרדת גשם, ניתן לדלג על חלקים מסוימים מהתפילה כדי להתפלל בציבור. כמובן, חלקים שעליהם דילגנו וניתן לאומרם ביחידות – יש להשלים אחר כך בבית (מקורות והרחבות ניתן לראות באתר עמותת סולמות ( org.sulamot.
פסוקי דזמרא
כאשר צפוי לרדת גשם או כשקר מאוד בחוץ, יש לומר פסוקי דזמרה בבית. במקרה זה, ניתן לומר ישתבח בציבור ולומר קדיש (ובשבת יתחילו מנשמת), אולם, אם יש חשש שידברו יש לומר גם ישתבח בבית, ובבית הכנסת לומר שלושה פסוקים וקדיש (עיינו משנ"ב נ"ג, ס"ק יא). כאשר הגשם לא היה צפוי והתאספו להתפלל ולפתע יורדים גשמים: אם מתחילים לרדת גשמים חזקים – מתפזרים וממשיכים להתפלל ביחידות. אם יש רק טפטוף ויש חשש שהגשם יתגבר, יאמרו הש"ץ והציבור רק ברוך שאמר, אשרי וישתבח (על פי משנ"ב נ"ב, ס"ק א וס"ק ו). ובשעת הדחק גדולה יותר יש מקום להתחיל מ"יוצר אור" (כפסק השו"ע נ"ב, א; ערוך השלחן נ"ב, ג.). ברכות קריאת שמע עד אחרי שמונה עשרה – יאמרו כרגיל.
תפילת שמונה- עשרה
אם יש חשש לירידת גשמים או שכבר התחילו לרדת, יש לומר חזרת הש"ץ קצרה )על פי המהרי"ל, שנפסק להלכה ברמ"א קכ"ד, ב'; שו"ת יחוה דעת, ח"ב, סימן ח'), דהיינו: מתחילים יחד עם הש"ץ תפילת עמידה, אומרים קדושה וברכת הא-ל הקדוש, ואחר כך ממשיכים בלחש (עקרונית ניתן לחכות בברכת מודים, והחזן יאמר משם והלאה שוב בקול, ולומר ברכת כהנים. אולם מסתבר שכאשר יש גשמים אין אפשרות טכנית כזו(.. בתפילת מנחה יש נוהגים להתחיל תפילת עמידה רק אחרי שהחזן מסיים "הא-ל הקדוש". (אם ירדו גשמים באמצע חזרת הש"ץ – עיינו להלן בהפסק בתפילה).
סיום התפילה
אם יורדים גשמים – מיד לאחר תפילת עמידה יאמרו קדיש תתקבל וילכו לביתם. בבית ישלים כל אחד ביחיד את מה שהחסירו (קריאת התורה – ראו להלן). אם יש חשש לגשם ורוצים לקצר, סדר העדיפויות הוא כזה: א. קריאת התורה ב. אשרי ו'בא לציון' ג. תחנון (בימי שני וחמישי ניתן לקצר את התחנון אם יש צורך). ד. שיר של יום, תהילה לדוד (למנהג הספרדים) ואין כא-להינו ה. בסיום התפילה יאמרו 'עלינו' (על אף שמצד הדין יכולים לומר בביתם). כל מה שהחסירו, ישלימו בביתם (י"ג מידות לא אומרים ביחידות. תחנון יאמרו בישיבה ללא נפילת אפיים – רמ"א קל"א, ב(.
הקורונה מזמנת שאלות ואתגרים חדשים שמצריכים לעיתים לשנות ממה שהורגלנו. באופן כללי, כמובן שעדיף להתפלל את כל התפילה כרגיל גם במנייני רחוב. אולם לעיתים ישנו קושי לעשות זאת, במיוחד בחורף, מסיבות שונות. בכל מקרה אין לסכן את הציבור כדי להתפלל במניין. כמו כן, צריך לדאוג להיות כל הזמן עם מסכות המכסות את האף והפה. מי שלא יכול להתפלל כשהוא חובש מסכה באופן זה, יתפלל ביחידות בביתו. אם יש צורך לקצר את התפילה מחמת הקור או משום שעומד לרדת גשם, ניתן לדלג על חלקים מסוימים מהתפילה כדי להתפלל בציבור. כמובן, חלקים שעליהם דילגנו וניתן לאומרם ביחידות – יש להשלים אחר כך בבית (מקורות והרחבות ניתן לראות באתר עמותת סולמות ( org.sulamot.
פסוקי דזמרא
כאשר צפוי לרדת גשם או כשקר מאוד בחוץ, יש לומר פסוקי דזמרה בבית. במקרה זה, ניתן לומר ישתבח בציבור ולומר קדיש (ובשבת יתחילו מנשמת), אולם, אם יש חשש שידברו יש לומר גם ישתבח בבית, ובבית הכנסת לומר שלושה פסוקים וקדיש (עיינו משנ"ב נ"ג, ס"ק יא). כאשר הגשם לא היה צפוי והתאספו להתפלל ולפתע יורדים גשמים: אם מתחילים לרדת גשמים חזקים – מתפזרים וממשיכים להתפלל ביחידות. אם יש רק טפטוף ויש חשש שהגשם יתגבר, יאמרו הש"ץ והציבור רק ברוך שאמר, אשרי וישתבח (על פי משנ"ב נ"ב, ס"ק א וס"ק ו). ובשעת הדחק גדולה יותר יש מקום להתחיל מ"יוצר אור" (כפסק השו"ע נ"ב, א; ערוך השלחן נ"ב, ג.). ברכות קריאת שמע עד אחרי שמונה עשרה – יאמרו כרגיל.
תפילת שמונה- עשרה
אם יש חשש לירידת גשמים או שכבר התחילו לרדת, יש לומר חזרת הש"ץ קצרה )על פי המהרי"ל, שנפסק להלכה ברמ"א קכ"ד, ב'; שו"ת יחוה דעת, ח"ב, סימן ח'), דהיינו: מתחילים יחד עם הש"ץ תפילת עמידה, אומרים קדושה וברכת הא-ל הקדוש, ואחר כך ממשיכים בלחש (עקרונית ניתן לחכות בברכת מודים, והחזן יאמר משם והלאה שוב בקול, ולומר ברכת כהנים. אולם מסתבר שכאשר יש גשמים אין אפשרות טכנית כזו(.. בתפילת מנחה יש נוהגים להתחיל תפילת עמידה רק אחרי שהחזן מסיים "הא-ל הקדוש". (אם ירדו גשמים באמצע חזרת הש"ץ – עיינו להלן בהפסק בתפילה).
סיום התפילה
אם יורדים גשמים – מיד לאחר תפילת עמידה יאמרו קדיש תתקבל וילכו לביתם. בבית ישלים כל אחד ביחיד את מה שהחסירו (קריאת התורה – ראו להלן). אם יש חשש לגשם ורוצים לקצר, סדר העדיפויות הוא כזה: א. קריאת התורה ב. אשרי ו'בא לציון' ג. תחנון (בימי שני וחמישי ניתן לקצר את התחנון אם יש צורך). ד. שיר של יום, תהילה לדוד (למנהג הספרדים) ואין כא-להינו ה. בסיום התפילה יאמרו 'עלינו' (על אף שמצד הדין יכולים לומר בביתם). כל מה שהחסירו, ישלימו בביתם (י"ג מידות לא אומרים ביחידות. תחנון יאמרו בישיבה ללא נפילת אפיים – רמ"א קל"א, ב(.

ציבור שלא קראו פרשת זכור
הרב יוסף צבי רימון | ו' אדר תשפ"א
בית הכנסת, ציצית ותפילין
פרק כא
הרב אליעזר מלמד | סיוון תשפ

הליכה לבית הכנסת
הרב דוד חי הכהן | חשוון, תשס"א
תפילה בכוונה - חלק א'
הרב בן ציון מוצפי | אייר התשע"ה

הרב יוסף צבי רימון
רב שכונה ב' באלון שבות, יו"ר סולמות, ר"מ בישיבת הר עציון, וראש בתי המדרש ורב הקמפוסים של מכון לב.

מצוות הקהל
תשרי תשע"ו

מה מיוחד בסיפור יציאת מצרים?
ניסן תשע"ו

האם ניתן להדליק נרות חנוכה במניין רחוב שמתקיים באופן קבוע
כ"א כסלו תשפ"א
איך מכשירים פלטה ושולחן?
ניסן תשע"ח
הלכות נתינה בפורים
דיני קדימה בברכות
איפה מדליקים נרות חנוכה בבניין?
למה תמיד יש מחלוקת??
הלכות קבלת שבת מוקדמת
המדריך המלא לבדיקת פירות ט"ו בשבט
מי יושב במקום שלי?
למה הכל אסור בתשעה באב?!
למטר השמיים
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
סדרת החינוך של הטבע!
על סגולות ומופתים
הרב אליעזר מלמד | י' חשון ה'תשנ"ט

רעיונות לפרשת יתרו
הרב עזריאל אריאל | תשנ"ז-תשנ"ט
הַמַּבִּיט לָאָרֶץ – וַתִּרְעָד
פרשת מטות מסעי תשע"ח
הרב שמואל אליהו | כ"ו תמוז תשע"ח
הַמַּבִּיט לָאָרֶץ – וַתִּרְעָד
פרשת מטות מסעי תשע"ח
הרב שמואל אליהו | כ"ו תמוז תשע"ח
