בית המדרש

  • פרשת שבוע ותנ"ך
  • וארא

לימוד השיעור מוקדש לרפואת

הרב חנוך בן רבקה

למי רגילים לבוא בביקורת?

undefined

הרב נתנאל יוסיפון

א' שבט תשפ"א
3 דק' קריאה
מספרים על רבי לוי יצחק מברדיטשב, שפרסם פעם שהוא מחפש בעל תוקע מתאים, שיתקע בבית מדרשו בראש השנה. באו אליו כמה וכמה בעלי תוקעים, שרצו לזכות בזכות הגדולה, והוא שאל את כולם – מה הם מכוונים בשעה שהם תוקעים?
היו שם כמה מקובלים, וכל אחד מהם הסביר לרבי לוי יצחק על הכוונות והייחודים שהוא מכוון בשעת התקיעות, אך רבי לוי יצחק לא רצה שהם יתקעו לו.
בסוף, נכנס אליו יהודי פשוט. היהודי התבייש להציע עצמו כבעל תוקע, אחרי כל בעלי המעלה שקדמו לו. כששאל אותו, רבי לוי יצחק, מה הוא מכוון בתקיעות?
פרץ בבכי והשיב: יש לי 7 בנות בבית שהגיעו לפרקן, ואין לי כסף להשיאן. אני מכוון שיהיה לי כסף ואזכה להשיאן.
אמר לו רבי לוי יצחק – אתה תהיה התוקע!
ההסבר המבקש לכך שרבי לוי יצחק העדיף את היהודי הפשוט, שאמנם הוא כיוון על דברים נמוכים ופשוטים, אך הוא היה אמיתי בכוונותיו. לעומתו, בעלי התקיעה האחרים, אמנם כיוונו כוונות גבוהות, אך לא היו אמיתיים בכך עד הסוף.
במבט ראשוני, יש כאן סיפור חסידי קלאסי, המביט בעין טובה על מעלתו של היהודי הפשוט. אולם, אם נעמיק בסיפור נגלה שיש כאן תמיהה עצומה – רבי לוי יצחק מביט בעין טובה על היהודי הפשוט, ורואה את מעלותיו, אולם על בעלי המדרגה הוא מביט בעין קפדנית, ורואה את חסרונותיהם.
והאמת היא, שזו תמיהה על הרבה מאוד מהסיפורים והמאמרים החסידיים, שדרכם ללמד זכות על היהודי הפשוט, ואף על עובר העבירה, ואילו את שומרי התורה והמצוות ובעלי המדרגות, הם מבקרים כל מום וכל פגם.
תמיהה זו, אפשר גם לתמוה בפרשות השבוע. כשמשה רבינו אומר לה' על בני ישראל, השקועים ב- מט' שערי טומאה, "והם לא יאמינו לי", אומר לו הקב"ה – ישראל מאמינים בני מאמינים הם. והוא רומז לו על כך שדיבר לשון הרע, דרך המופתים של המטה שנהפך לנחש, וידו הלוקה בצרעת, כי עניינים אלה רומזים ללשון הרע. נמצא, שה' מלמד את משה ללמד זכות.
לעומת זאת, כשפרעה מחריף את הגזירות, וגוזר על כך שבני ישראל יצטרכו לקושש בעצמם קש ללבנים, ומשה בא לפני ה' ומלין – "למה הרעותה לעם הזה...". עונה לו ה' בחומרה רבה בתחילת פרשת וארא – האות קיבלו הרבה הבטחות ולא זכו לראות בקיומם, אך האמינו בי ולא התלוננו. ואילו אתה, ברגע שיש בעיות, מיד מתלונן. ועל כך כבר רומז למשה שייענש, ויזכה לראות רק בגאולת מצריים, אך לא יזכה להכניסם לארץ.
איפה לימוד הזכות? מדוע ה' מבקר את משה מיד בחריפות?
אכן, כידוע "צדיקים, הקב"ה מדקדק עימם כחוט השערה", וכמובן במשה רבינו אין לנו שום השגה, ולכן ה' ביקר אותו. אך אם נחזור לשאלה הכללית שבה פתחנו, ברמות הנמוכות יותר מרמתו של משה רבינו, דומה שיש כאן עומק נוסף.
הבעל שם טוב הקדוש (צוואת הריב"ש עמ' יד) מבאר שיש שני סוגים של אנשים. יש אדם רשע שיודע את ריבונו ומתכוון למרוד בו. לעומתו, יש מי שחושב שהוא צדיק גמור, אך באמת היצר הרע גורם לו לחשוב כך, כי האמת היא שאמנם הוא לומד ומתפלל בתמידות, אך אין לו דבקות ואמונה שלימה בבורא.
והנה, כשיתעוררו שני הסוגים הללו לתשובה, הרי שהסוג הראשון יודע שהוא רשע, ולכן כשיתעורר וודאי ישוב בתשובה. לעומתו, הסוג השני חושב שהוא צדיק, ולכן ימשיך בדרכו, ולא ישוב בתשובה וישאר רחוק מה'.
נראה שזו הסיבה לדרכה של תנועת החסידות, המלמדת זכות על יהודי רחוק, ומבקרת בחריפות יהודי קרוב. כי היא באה ללמד בכך את הקרובים, שיעמיקו בעצמם, ידרשו מעצמם יותר ויתקדמו!
שנזכה בעזרת ה', להכיר את עצמנו באמת, ולהתקדם ולהתעלות בעבודת ה', וזכה להידבק באמת בה'!





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il