בעל ספר 'הלקח והלבוב' (על חודש אדר) כותב רעיון נפלא - שעיקר עבודת ה' שצריך להתחזק בה בחודש אדר בכלל ובחג פורים בפרט, היא המידה של עין טובה.

הבאנו כמה פעמים את דברי האריז"ל שאומר ששנים עשר החודשים במשך השנה מכוונים כנגד שנים עשר השבטים. ועוד, שלכל חודש יש צירוף מיוחד משם הוי"ה שיוצא מפסוק מסויים.

ה'לקח והלבוב' מביא בשם הרבי ה'פני מנחם' מגור זיע"א, ששבט נפתלי מכוון כנגד חודש אדר, והנשיא של שבט נפתלי שמוזכר בתורה הוא אחירע בן עינן.

'אחירע' נוטריקון אח ורע, 'בן עינן' שהייתה לו עין טובה. בזמן שכל הנשיאים הביאו את הקרבן לחנוכת המזבח, הוא היה האחרון בסדר ההקרבה, הוא אפשר להם להקדים אותו, מפני שהייתה לו מידת עין טובה.
המזל של חודש אדר הוא מזל דגים, ועל הדגים לא שולטת עין הרע, מפני שהם נמצאים מתחת למראית העין, למטה בתוך הים. וזאת ללמדנו, שהיסוד והמהות של חודש אדר זה עין טובה, להתחזק בראיית הטוב ופחות להסתכל בעין שלילית עלינו ועל הזולת.

החיד"א הקדוש זיע"א כותב שהצירוף של שם הוי"ה ששייך לחודש אדר יוצא מסופי התיבות של הפסוק (בראשית מט, יא) "עיר'ה ולשורק'ה בנ'י אתונ'ו" (ההי"ו), ומוסיף החיד"א שפסוק זה מסוגל לבטל מהאדם עין הרע.

ויש לחדד, שמושג עין הרע אין הכוונה לחששות מכישופים ופגעים רעים בדווקא, אלא בעיקר הרצון להגביר, לחזק ולהעצים את העין הטובה.

זו עבודת מצוות חג הפורים - משלוח מנות איש לרעהו, מתנות לאביונים, קריאת מגילה ברוב עם הדרת מלך, סעודת פורים. כשאדם משתתף בסעודת פורים, בצורה של 'אח ורע' עם עין טובה על הזולת מתוך חברות עמוקה, אפשר לפעול הרבה דברים טובים. כפי שכותב הרבי בעל ה'נתיבות שלום' זיע"א, שיהודים יותר יכולים לפעול בסעודת פורים מתוך אחווה ורעות, מאשר הכהן הגדול שפועל פעם בשנה ביום כיפור, כי כידוע יום כיפורים כשמו כן הוא כ- פורים.

שנזכה בחודש הזה להתחזק בעין טובה ובמחשבה טובה עלינו ועל הזולת, פחות להסתכל על הדברים הלא טובים, אלא להעצים, לחדד ולהדגיש את הנקודות הטובות והחיוביות בנו ובאחרים.

ועל ידי כך נזכה למחות ולבטל קליפת המן - עמלק, שעניינו זה להסתכל בעין רעה ושלילית על עם ישראל, כפי שאמר "ישנו עם אחד מפוזר ומפורד". כנגדו, אנחנו רוצים לחזק את העין הטובה ולזכות לגאולה השלמה ולקדושת פורים באמת.