היחס לפרנס שנשא גויה

בית דין ארץ חמדה - גזית

י"ט אדר תשפ"א

שאלה

יהודי בקהילתנו התגרש מאשתו היהודייה, כדת תורה, והתחיל לחיות עם אישה נוכריה. הוא מגבירי הקהילה, מושבו בראש השנה מול הארון וכו'. כמובן, הוא עולה לתורה בחזקה. הוא, והרבה כמוהו ייפגעו מאד, מכל ניסיון להסיר כבודם, מושביהם או לפגוע בזכותם לעלות לתורה וכו'. יש לשער שתגובתם יכולה לכלול הדחת הרב האורטודוקסי מקיטו, והבאת רב יותר "ליברלי". האם הסיכון של סילוק רב אורטודוקסי, שווה מאמץ להחרים כשליש הקהילה, שנשואים בנישואי תערובת?

תשובה

שו"ת "במראה הבזק" (495)

רבנים שונים

417 - נושא נכרית – נשיאת כפים וכיבודים בבית הכנסת

418 - היחס לפרנס שנשא גויה

419 - העברה מתפקיד חשוב של אדם שבבעלותו עסק של פריצות

טען עוד

יהודי, בעל עבירה – כאותו החי עם אישה נוכריה – יש על מי לסמוך, להקל מעיקר הדין בכל התחומים שהזכרת בשאלה. ניתן להעלותו לתורה^{^[1]}. ואפשר לשייר לו את מקומו המכובד בבית הכנסת^{^[2]}.

כל זה אמור לעיקר הדין. אך למעשה, נראה, שבמסגרת המאבק בנישואי תערובת – שאמור להיות אחד היעדים העיקריים, לשהותו של הרב בקהילה שרובה ככולה אינה שומרת תורה ומצוות – בנוסף להסברה נרחבת בדבר זה, יש לשקול תיקון תקנות שימחישו את מורת הרוח שיש מהנוקטים צעד כזה.

ברור, שהאפקטיביות של תקנות כאלו, תלויה בכך שהקהילה בשלה לקבלן. כלומר שיש הכרה מצד רובו של הציבור, שנישואי תערובת הם בבחינת חציית "קו אדום". בשעה שהמצב הוא אכן כך, ניתן לתקן תקנות כאלו, שאינן פוגעות בזכויותיהם של מי שכבר הוחזקו, בכבוד זה או אחר. התקנות החדשות יהיו בהן משום מתן כבוד למתפללים שונים, והגבלת הזוכים בכבוד החדש לאלה, שאינם נגועים בעבירה זו.

[1] עיין לעיל תשובה ח.

[2] עיין, אג"מ או"ח, ח"ב ס' נ"א.