בפרשתנו מופיע הציווי "קדושים תהיו כי קדוש אני ה’ אלוקיכם".

ישנה מחלוקת ראשונים האם "קדושים תהיו" זו מצוות עשה מהתורה או סוג של קריאת כיוון שאליה צריך לשאוף.
יש שתי הסתכלויות על גדרה של הקדושה: בבחינת ‘סור מרע’ כדבריו הקדושים של רש"י: הוו פרושים מן העריות", וכן בדברי הרמב"ן שביאר את היסוד של "נבל ברשות התורה".
אך בל נשכח את בחינת ‘עשה טוב’ שבגדרי הקדושה, ובהוספת הקדושה שבמציאות. הננו מוצאים השראת שכינה בתוכנו ואז מוסיפים אור במציאות. כמו שבכלי דואגים אנו שיהיה ללא פגמים, חורים וסדקים ושיהיה נקי וזך, ואח"כ מוזגים אנו לתוכו את דבר המאכל או המשקה, כך בנשמתנו נדאג לשמור עליה נקיה ללא רבב, אך גם ולא פחות – ליצוק לתוכה אור קדושה וטהרה, אור קרבת אלוקים, "באור פני מלך חיים".
והדברים מרמזים במצוות ספירת העומר, צד א’ להיטהר מטומאת מצרים ומצד ב’ להכין עצמו לקבלת קדושת התורה.
וכך היו דבריו האחרונים של הרב נריה זיע"א: "קדושה אני מבקש, תנו לי קדושת ארץ ישראל, תנו לי קדושת אהבת ישראל, קודש הקודשים אני מבקש, קדושה אני מבקש".

ה’ יזכנו, שבת שלום ומבורך