בית המדרש

  • פרשת שבוע ותנ"ך
  • שמות
לחץ להקדשת שיעור זה

הַכָּרַת הַטּוֹב

undefined

הרב משה ליב הכהן הלברשטט

טבת תשפ"ב
5 דק' קריאה
"וַיּוֹאֶל מֹשֶׁה לָשֶׁבֶת אֶת הָאִישׁ וַיִּתֵּן אֶת צִפֹּרָה בִתּוֹ לְמֹשֶׁה. וַתֵּלֶד בֵּן וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ גֵּרְשֹׁם..." (שמות ד, כא-כב)

אָמַר מֹשֶׁה, הוֹאִיל וְכָל עוֹלָם כֻּלָּם עוֹבְדִים עֲבוֹדַת אֱלִילִים לְמִי אֲנִי אֶעֱבֹד לְמִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם. שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאָמַר מֹשֶׁה לְיִתְרוֹ תֵּן לִי אֶת צִפּוֹרָה בִּתְּךָ לְאִשָּׁה אָמַר לוֹ יִתְרוֹ קַבֵּל עָלֶיךָ דָּבָר אֶחָד שֶׁאֲנִי אוֹמֵר לָךְ וַאֲנִי נוֹתְנָהּ לְךָ לְאִשָּׁה, אָמַר לוֹ מֹשֶׁה מַה הוּא, אָמַר לוֹ הַבֵּן שֶׁיִּהְיֶה לְךָ תְּחִלָּה יִהְיֶה לַעֲבוֹדָה זָרָה מִכָּאן וָאֵילָךְ לְשֵׁם שָׁמַיִם וְקִבֵּל עָלָיו, אָמַר לוֹ הִשָּׁבַע וַיִּשָּׁבַע לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (לעיל ב, כא) "וַיּוֹאֶל מֹשֶׁה" וְאֵין אָלָה אֶלָּא לְשׁוֹן שְׁבֻעָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל-א יד, כד) "וַיֹּאֶל שָׁאוּל אֶת הָעָם" וּכְתִיב (מלכים-ב ה, כג) "וַיֹּאמֶר נַעֲמָן הוֹאֵל קַח כִּכָּרַיִם כֶּסֶף" (ילקוט שמעוני רסח, גם לעיל קסט, והוא ממכילתא).
הֲיִתָּכֵן??? מֹשֶׁה רַבֵּנוּ אֲבִי הַנְּבִיאִים מְקַבֵּל הַחְלָטָה "לְמִי אֲנִי אֶעֱבֹד, לְמִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם", וּמִיַּד בַּנִּסָּיוֹן הָרִאשׁוֹן הַנִּקְרֶה בְּדַרְכּוֹ הוּא נִכְנַע לְלֹא קְרָב, וּמְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ שֶׁהַבֵּן שֶׁיִּהְיֶה לוֹ תְּחִלָּה יִהְיֶה לַעֲבוֹדָה זָרָה, וְהוּא אַף נִשְׁבַּע עַל כָּךְ? וְכִי יֵשׁ לְךָ מִדְרַשׁ פְּלִיאָה גָּדוֹל מִזֶּה?! וּבְנוֹסָף, אֵיךְ יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁיִּתְרוֹ דּוֹרֵשׁ מֵחֲתָנוֹ שֶׁיַּקְדִּישׁ אֶת בְּנוֹ הַבְּכוֹר לַעֲבוֹדָה זָרָה, הוּא הֲרֵי פֵּרֵשׁ לוֹ מֵעֲבוֹדָה זָרָה וְנִדּוּהוּ מֵאֶצְלָם? (רש"י שמות ב, טז. בְּשִׂפְתֵי חֲכָמִים תֵּרֵץ אֶת הַקּוּשְׁיָא עַל יִתְרוֹ בְּכָךְ שֶׁהוּא לֹא פֵּרֵשׁ מֵעֲבוֹדָה זָרָה לַחֲלוּטִין, אֶלָּא פֵּרֵשׁ מֵעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁל מִדְיָן לַעֲבוֹדָה זָרָה אַחֶרֶת, אֲבָל מַשְׁמָעוּת דִּבְרֵי הַמִּדְרָשׁ בִּשְׁמוֹת רַבָּה א, לב, אֵינוֹ כֵּן, אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ יִתְרוֹ כֹּמֶר לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים הָיָה, וְרָאָה שֶׁאֵין בָּהּ מַמָּשׁ, וּבִסֵּר עָלֶיהָ (וּמָאַס בָּהּ), וְהִרְהֵר לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה עַד שֶׁלֹּא בָּא מֹשֶׁה וְכוּ', ע"כ. הַלָּשׁוֹן הִרְהֵר לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה אֵינוֹ עוֹלֶה בְּקָנֶה אֶחָד עִם פֵּרוּשׁוֹ שֶׁל הֲשִׂפְתֵי חֲכָמִים שֶׁפֵּרֵשׁ לַעֲבוֹדָה זָרָה אַחֶרֶת).
בְּסֵפֶר שׁוֹפְטִים (פרקים יז-יח), בְּפָרָשַׁת פִּסְלוֹ שֶׁל מִיכָה, מְסֻפָּר עַל יְהוֹנָתָן בֶּן גֵּרְשֹׁם בֶּן מְנַשֶּׁה, שֶׁהָיוּ הוּא וּבָנָיו כֹּהֲנִים לַעֲבוֹדָה זָרָה לְשֵׁבֶט הַדָּנִי, שׁוֹאֶלֶת עַל כָּךְ הַגְּמָרָא (בבא בתרא קט:) וְכִי בֶּן מְנַשֶּׁה הוּא? וַהֲלֹא בֶּן מֹשֶׁה הוּא! דִּכְתִיב "בְּנֵי מֹשֶׁה גֵּרְשֹׁם וֶאֱלִיעֶזֶר" (דברי הימים – א כג, טו). אֶלָּא מִתּוֹךְ שֶׁעָשָׂה מַעֲשֶׂה מְנַשֶּׁה תְּלָאוֹ הַכָּתוּב בִּמְנַשֶּׁה, רַשִׁ"י מוֹסִיף שֶׁהַנּוּ"ן תְּלוּיָה לְפִי שֶׁהִיא יְתֵרָה דְּבֶן מֹשֶׁה הָיָה. הַנֶּכֶד שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ הוֹפֵךְ לִהְיוֹת כֹּהֵן לַעֲבוֹדָה זָרָה??? מָה קוֹרֶה כָּאן??? מֵהֵיכָן זֶה נוֹבֵעַ?
"בַּיָּמִים הָהֵם אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל וּבַיָּמִים הָהֵם שֵׁבֶט הַדָּנִי מְבַקֶּשׁ לוֹ נַחֲלָה לָשֶׁבֶת כִּי לֹא נָפְלָה לּוֹ עַד הַיּוֹם הַהוּא בְּתוֹךְ שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל בְּנַחֲלָה. וַיִּשְׁלְחוּ בְנֵי דָן מִמִּשְׁפַּחְתָּם חֲמִשָּׁה אֲנָשִׁים מִקְצוֹתָם אֲנָשִׁים בְּנֵי חַיִל מִצָּרְעָה וּמֵאֶשְׁתָּאֹל לְרַגֵּל אֶת הָאָרֶץ וּלְחָקְרָהּ וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם לְכוּ חִקְרוּ אֶת הָאָרֶץ וַיָּבֹאוּ הַר אֶפְרַיִם עַד בֵּית מִיכָה וַיָּלִינוּ שָׁם. הֵמָּה עִם בֵּית מִיכָה וְהֵמָּה הִכִּירוּ אֶת קוֹל הַנַּעַר הַלֵּוִי וַיָּסוּרוּ שָׁם וַיֹּאמְרוּ לוֹ מִי הֱבִיאֲךָ הֲלֹם וּמָה אַתָּה עֹשֶׂה בָּזֶה וּמַה לְּךָ פֹה" (שופטים יח, א-ג).
הַגְּמָרָא (בבא בתרא קי.) מְפָרֶשֶׁת אֶת הַשִּׂיחָה שֶׁהִתְקַיְּמָה בֵּין חֲמֵשֶׁת הַמְרַגְּלִים בְּנֵי שֵׁבֶט דָּן לַנַּעַר הַלֵּוִי מִבֵּית מִיכָה, הֲלֹא הוּא מְיֻדָּעֵנוּ יְהוֹנָתָן בֶּן גֵּרְשׁוֹם, וַיָּסוּרוּ שָׁם וַיֹּאמְרוּ לוֹ מִי הֱבִיאֲךָ הֲלֹם, וּמָה אַתָּה עֹשֶׂה בָּזֶה, וּמַה לְּךָ פֹה, אָמְרוּ לוֹ, לָאו מִמֹּשֶׁה קָא אָתֵית, דִּכְתִיב בֵּהּ (שמות ג, ה) אַל תִּקְרַב הֲלוֹם? לָאו מִמֹּשֶׁה קָא אָתֵית, דִּכְתִיב בֵּהּ (שמות ד, ב) מַה זֶה בְּיָדְךָ? לָאו מִמֹּשֶׁה קָא אָתֵית, דִּכְתִיב בֵּהּ (דברים ה, לא) וְאַתָּה פֹּה עֲמֹד עִמָּדִי, תֵּעָשֶׂה כֹּהֵן לַעֲבוֹדָה זָרָה? אָמַר לָהֶן, כָּךְ מְקוּבְּלַנִי מִבֵּית אֲבִי אַבָּא, לְעוֹלָם יַשְׂכִּיר אָדָם עַצְמוֹ לַעֲבוֹדָה זָרָה וְאַל יִצְטָרֵךְ לַבְּרִיּוֹת! [אֶלָּא שֶׁלֹּא יְהֵא לִבּוֹ לַעֲבוֹדָה זָרָה – רש"י].
הַפְּלִיאָה מִתְעַצֶּמֶת כַּאן שִׁבְעָתַיִם, לֹא זוּ בִּלְבַד שֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ מְקַבֵּל עָלָיו שֶׁהַבֵּן שֶׁיִּהְיֶה לוֹ תְּחִלָּה יִהְיֶה לַעֲבוֹדָה זָרָה, אֶלָּא הַמֶּסֶר אַף עוֹבֵר לְנֶכְדּוֹ וְלַדּוֹרוֹת הַבָּאִים אַחֲרָיו, שֶׁאָדָם יַעֲסֹק בְּכָל מְלָאכָה וְיִקַּח כָּל מִשְׂרָה אֲפִלּוּ שֶׁל כֹּהֵן לַעֲבוֹדָה זָרָה, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ לַבְּרִיּוֹת?!
הַגְּמָרָא חָשָׁה בִּפְלִיאָה עֲצוּמָה זוּ, וּמַבְהִירָה לָנוּ מִיַּד הֵיכָן הָיְתָה טָעוּתוֹ שֶׁל יְהוֹנָתָן בֶּן גֵּרְשׁוֹם נֶכְדּוֹ שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, וְהֵיכָן הָיְתָה טָעוּתֵנוּ בַּהֲבָנַת דִּבְרֵי יִתְרוֹ וּמֹשֶׁה בַּמִּדְרָשׁ: וְהוּא סָבַר לַעֲבוֹדָה זָרָה מַמָּשׁ, וְלֹא הִיא, אֶלָּא עֲבוֹדָה זָרָה, עֲבוֹדָה שֶׁזָּרָה לוֹ [הוּא חָשׁוּב וְהַמְּלָאכָה נְמִבְזָה וּמְכֹעָרָהּ אֶלָּא שֶׁאֵין בָּהּ אִיסוּר – רש"י], כִּדְאָמַר לֵיהּ רַב לְרַב כַּהֲנָא, נְטוֹשׁ נְבֵילְתָּא בְּשׁוּקָא וּשְׁקוֹל אַגְרָא, וְלֹא תֵּימָא גַּבְרָא רַבָּא אֲנָא וְזִילָא בִּי מִילְּתָא – פֵּרוּשׁ הַפְשֵׁט נְבֵלָה בַּשּׁוּק לְעֵין כֹּל, וְטוֹל עַל כָּךְ שָׂכָר, וְאֵין כַּאן חִלּוּל הַשֵּׁם, מִשּׁוּם שֶׁלַּעֲשׂוֹת מְלָאכָה עַל מְנָת לְהִתְפַּרְנֵס אֵין כַּאן גְּנַאי.
אָנוּ מְבִינִים אִם כֵּן, שֶׁיִּתְרוֹ לֹא בִּקֵּשׁ מִמֹּשֶׁה שֶׁיִּתֵּן אֶת בְּנוֹ בְּכוֹרוֹ לַעֲבוֹדָה זָרָה חָלִילָה, כְּפִי שֶׁבָּרוּר גַּם מִתּוֹךְ דִּבְרֵי הַמִּדְרָשׁ בִּשְׁמוֹת רַבָּה א, לב, שֶׁיִּתְרוֹ כֹּמֶר לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים הָיָה, וְרָאָה שֶׁאֵין בָּהּ מַמָּשׁ, וּבִסֵּר עָלֶיהָ (וּמָאַס בָּהּ), וְהִרְהֵר לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה עַד שֶׁלֹּא בָּא מֹשֶׁה... וְנִדּוּהוּ.. אָדָם שֶׁמָּאַס בַּעֲבוֹדָה זָרָה, פֵּרֵשׁ מִמֶּנָּה בִּמְסִירוּת תּוֹךְ שֶׁהוּא מְשַׁלֵּם עַל כָּךְ מְחִיר חֶבְרָתִי כָּבֵד מְאוֹד שֶׁל נִדּוּי, בָּרוּר כַּשֶּׁמֶשׁ שֶׁהוּא לֹא מַתְנֶה עִם חֲתָנוֹ שֶׁיַּקְדִּישׁ אֶת בְּנוֹ הַבְּכוֹר לַעֲבוֹדָה זָרָה. פֵּרוּשׁ הַגְּמָרָא שֶׁעֲבוֹדָה זָרָה אֵינָהּ כִּפְשׁוּטוֹ עֲבוֹדַת אֱלִילִים אֶלָּא עֲבוֹדָה שֶׁזָּרָה הִיא לוֹ, מְדֻיָּק הֵיטֵב גַּם בִּלְשׁוֹן הַמִּדְרָשׁ בְּיַלְקוּט שִׁמְעוֹנִי, שֶׁבְּאוֹתוֹ קֶטַע מַמָּשׁ, בְּדִבְרֵי מֹשֶׁה נָקַט לָשׁוֹן "עֲבוֹדַת אֱלִילִים". אָמַר מֹשֶׁה, הוֹאִיל וְכָל הָעוֹלָם כּוּלָם עוֹבְדִים עֲבוֹדַת אֱלִילִים... וּמִיַּד אַחַר כָּךְ בְּדִבְרֵי יִתְרוֹ נָקַט לָשׁוֹן "עֲבוֹדָה זָרָה", הַבֵּן שֶׁיִּהְיֶה לְךָ תְּחִילָה יִהְיֶה לַעֲבוֹדָה זָרָה...
אוּלָם עֲדַיִן צָרִיךְ לְהָבִין, מַדּוּעַ הָיָה חָשׁוּב לְיִתְרוֹ הַתְּנַאי הַזֶּה, שֶׁהַבֵּן שֶׁיִּהְיֶה לְמֹשֶׁה תְּחִלָּה יִהְיֶה לַעֲבוֹדָה שֶׁזָּרָה הִיא לוֹ, וְרַק הָאֲחֵרִים יִהְיוּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, מַדּוּעַ שֶׁלֹּא יִהְיוּ נְכָדָיו כּוּלָּם לְשֵׁם שָׁמַיִם?
"וּלְכֹהֵן מִדְיָן שֶׁבַע בָּנוֹת וַתָּבֹאנָה וַתִּדְלֶנָה וַתְּמַלֶּאנָה אֶת הָרְהָטִים לְהַשְׁקוֹת צֹאן אֲבִיהֶן" (שמות ב, טז).
שְׁנֵי בְּנֵי אָדָם קִבְּלוּ שְׁנֵי צַדִּיקִים וְנִתְבָּרְכוּ בִּשְׁבִילָן, וְלֹא הָיָה לָהֶם בָּנִים מִתְּחִלָּה, וּמִשֶּׁנִּכְנְסוּ לְבָתֵּיהֶם נָתַן לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּנִים: לָבָן וְיִתְרוֹ. לָבָן, אֶפְשָׁר הָיָה לוֹ בֵּן וְהָיְתָה בִּתּוֹ רוֹעָה אֶת צֹאנוֹ!? אֶלָּא שֶׁלֹּא הָיוּ לוֹ בָּנִים. וּמִשֶּׁנִּכְנַס יַעֲקֹב לְבֵיתוֹ, נִתְבָּרֵךְ בִּנְכָסִים וּבְבָנִים, דִּכְתִיב: נִחַשְׁתִּי וַיְבָרְכֵנִי ה' בִּגְלָלֶךָ (בראשית ל, כז). וּכְתִיב: וַיִּשְׁמַע אֶת דִּבְרֵי בְנֵי לָבָן. יִתְרוֹ, דִּכְתִיב: וּלְכֹהֵן מִדְיָן שֶׁבַע בָּנוֹת. אֶפְשָׁר הָיוּ לוֹ בָּנִים, וּבְנוֹתָיו רוֹעוֹת!? אֶלָּא שֶׁלֹּא הָיוּ לוֹ, וּמִשֶּׁנִּכְנַס מֹשֶׁה לְבֵיתוֹ, נִתְבָּרֵךְ וְהָיוּ לוֹ בָּנִים, דִּכְתִיב: וּבְנֵי קֵינִי חֹתֵן מֹשֶׁה (שופטים א, טז). וּבְשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, וְעַתָּה לְכָה וְאֶשְׁלָחֲךָ אֶל פַּרְעֹה. אָמַר לוֹ מֹשֶׁה: רִבּוֹן הָעוֹלָם, אֵינִי יָכוֹל, מִפְּנֵי שֶׁקִּבְּלַנִי יִתְרוֹ וּפָתַח לִי אֶת פֶּתַח בֵּיתוֹ וַאֲנִי עִמּוֹ כְּבֵן. וּמִי שֶׁהוּא פּוֹתֵחַ פִּתְחוֹ לַחֲבֵרוֹ, נַפְשׁוֹ הוּא חַיָּב לוֹ (תנחומא שמות סימן טז).
יִתְרוֹ שָׁרוּי בִּמְצוּקָה אֲמִתִּית, הוּא מְנֻדֶּה לַחֲלוּטִין מִכָּל בְּנֵי עַמּוֹ, כָּל מָה שֶׁנִּשְׁאַר לוֹ זֶה אֶת בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ הַקְּרוֹבִים, אֵין לוֹ בֵּן שֶׁיִּרְעֶה אֶת צֹאנוֹ, וְאַף רוֹעֵה צֹאן אַחֵר לֹא מַסְכִּים לִרְעוֹת אֶת הַצֹּאן תְּמוּרַת שָׂכָר, וְלָכֵן אֵין בְּרֵרָה, בְּנוֹתָיו רוֹעוֹת אֶת הַצֹּאן בְּנִגּוּד לַמְּקֻבָּל, יִתְרוֹ רוֹצֶה שֶׁבְּנוֹתָיו תִּנָּשֶׁאנָה וְתָקֵמְנָה מִשְׁפָּחוֹת מִשֶּׁלָּהֶן, אֲבָל הוּא מֻדְאָג, מִי יַעֲזֹר לוֹ לְעֵת זִקְנָה, מִי יִרְעֶה אֶת צֹאנוֹ, אֵיךְ הוּא יִתְפַּרְנֵס, וְלָכֵן הוּא פּוֹנֶה אֶל מֹשֶׁה חֲתָנוֹ הַמְּיֹעָד וּמְבַקֵּשׁ, קַבֵּל עָלֶיךָ דָּבָר אֶחָד וַאֲנִי נוֹתְנָהּ לְךָ לְאִשָּׁה, שֶׁהַבֵּן שֶׁיִּהְיֶה לְךָ תְּחִלָּה, נֶכְדִּי הַבְּכוֹר, יִקַּח אַחְרָיוּת לִדְאֹג לְסַבָּא לְעֵת זִקְנָה, הוּא וַדַּאי יָכוֹל לַעֲסֹק בִּדְבָרִים רוּחָנִיִּים לְשֵׁם שָׁמַיִם, אֲבָל הוּא צָרִיךְ לִהְיוֹת מוּכָן לְסַיֵּעַ לְסַבָּא, לִרְעוֹת אֶת צֹאנוֹ וְלִדְאֹג לְרַוְחָתוֹ, אִם זֶה יִזְדַּקֵּק לְכָךְ, מֹשֶׁה רַבֵּנוּ אֲסִיר תּוֹדָה לְיִתְרוֹ שֶׁפָּתַח לוֹ אֶת פֶּתַח בֵּיתוֹ כְּשֶׁהִגִּיעַ לְמִדְיָן כְּפָלִיט מִמִּצְרַיִם, הוּא מַרְגִּישׁ שֶׁאֶת נַפְשׁוֹ הוּא חַיָּב לוֹ, וּמֵשִׁיב מִיַּד בְּחִיּוּב, לְמֹשֶׁה רַבֵּנוּ בְּרוּרָה הַהֲלָכָה, שֶׁכַּאֲשֶׁר יֵשׁ מִצְוָה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹתָהּ עַל יְדֵי אֲחֵרִים, מְחֻיָּב אָדָם לַעֲזֹב אֶת עִסּוּקָיו הָרוּחָנִיִּים הַנַּעֲלִים הָאֲחֵרִים, וְלַעֲסֹק בְּמִצְוָה זוּ, וּכְמוֹ שֶׁהִגְדִּיר זֹאת רַבִּי חַיִּים שְׁמוּאלֶבִיץ זצ"ל רֹאשׁ יְשִׁיבַת מִיר, שֶׁאִם אָדָם אֵינוֹ סוֹגֵר אֶת הַגְּמָרָא כַּאֲשֶׁר הוּא מְחֻיָּב לַעֲשׂוֹת זֹאת, אֲזַי גַּם כְּשֶׁהִיא פְּתוּחָה, הֲרֵי הִיא כִּסְגוּרָה (מפי השמועה). אִם כָּךְ פָּשׁוּט שֶׁהוּא מוּכָן לְהִתְחַיֵּב לְחַנֵּךְ אֶת בְּנוֹ הַבְּכוֹר עַל בִּרְכֵּי עֵרֶךְ נַעֲלֶה זֶה, וְאַף לְהִשָּׁבַע עַל כָּךְ. וּבְסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר, הוּא לֹא נִזְקָק לָזֶה, כִּי יִתְרוֹ זָכָה לְבָנִים מִשֶּׁל עַצְמוֹ בִּזְכוּת זֶה שֶׁהִכְנִיס אֶת הַצַּדִּיק מֹשֶׁה לְבֵיתוֹ, "וּבְנֵי קֵינִי חֹתֵן מֹשֶׁה", וְהַבָּנִים הַלָּלוּ כְּבָר דָּאֲגוּ לַאֲבִיהֶם לְעֵת זִקְנָה.
יְהִי רָצוֹן שֶׁנִּזְכֶּה לָלֶכֶת בְּדַרְכּוֹ שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, לְהַכִּיר טוֹבָה לַאֲחֵרִים, וּלְהַפְנִים הֵיטֵב שֶׁמִּי שֶׁהוּא פּוֹתֵחַ פִּתְחוֹ לַחֲבֵרוֹ, נַפְשׁוֹ הוּא חַיָּב לוֹ.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il