בית המדרש

  • פרשת שבוע ותנ"ך
  • תצוה
לחץ להקדשת שיעור זה

אין שמחה כהתרת הספקות

undefined

הרב יוסף נווה

אדר א תשפ"ב
3 דק' קריאה
שפרשתנו מתחילה בפסוק "ואתה תצוה את בני ישראל, ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור לעלות נר תמיד".
כותב הרב הקדוש רבי אליעזר מויז'ניץ זיע"א בספרו 'דמשק אליעזר': "ידוע שפרשה זו היא תמיד בחודש אדר, זמן הישועה, 'ואין ישראל נגאלין אלא בזכות השבת' (ירושלמי תענית פ"א).
ומובא גם במדרש ויקרא: 'אמרו ישראל לפני הקדוש ברוך הוא, איך נוכל למחות זרעו של עמלק. אמר להם הקדוש ברוך הוא, אם תקיימו זכור את יום השבת לקדשו, תוכלו לקיים זכור את אשר עשה לך עמלק'.
ואיתא בגמרא (בכורות ה, ע"ב) 'ויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים, על שרפו ידיהם מן התורה'. ועל כן בחודש זה צריכין לתקן שני הדברים הנ"ל- שבת ותלמוד תורה, וכך נזכה למחיית עמלק".
בעל ספר 'הלקח והלבוב' (על פורים) מביא את דברי החיד"א הקדוש זיע"א (אהבת דוד דרוש א), שכותב שלוש סיבות מדוע עמלק בא על ישראל ברפידים: א. שרפו ידיהם מדברי תורה כנ"ל. ב. דיבור שלא כהוגן בחיסרון אמונה, שאמרו "היש ה' בקרבנו אם אין" (שמות יז, ז). ג. חילול שבת, כפי שהגמרא (שבת קיח ע"א) דורשת על הפסוק "יצאו מן העם ללקוט" (שמות טז, כז).
כלומר, החשיבות של לימוד התורה בכל שבתות השנה, ובפרט התחזקות בלימוד תורה בשבתות חודש אדר היא גדולה לאין ערוך, כי בכוח סגולת השבת יש את היכולת לתקן את שלושת הפגמים הנ"ל.
תורה- כתוב במדרש 'תנא דבי אליהו' (פרק א) "שבת יעשה כולו תורה". וידועים דברי ה'בן איש חי' זיע"א (שנה שניה פרשת שמות) שלימוד תורה בשבת שקול כאלף פעמים באיכות מלימוד תורה בימות החול, וכך בכוח התאמצות בעמל התורה בשבת לתקן חטא רפידים.
דיבור- דורשים חז"ל "'ודבר דבר'- שלא יהיה דיבורך בשבת כדיבורך ביום חול" (שבת קיג ע"ב). בשבת קודש יש יכולת מיוחדת לתיקון כוח הדיבור על ידי ריבוי דיבורי אמונה וביטחון, דברי תורה וסיפורי צדיקים, שירה וזמרה ליוצר כל.
שבת- שבת הוא יום שמתקיים בו 'היום אם בקולו תשמעו' כמו שמרמז 'השפת אמת' זיע"א על הפסוק "ש'מע ת'שמעו ב'קולי" ראשי תיבות 'שבת'. ובפרט כשאנו כבר נמצאים בחודש אדר, ימים שבהם קיבלנו את התורה ברצון (שבת פח, ע"א), לכן סגולת שבתות אלו לשמוע ביותר את דבר ה' ולהתחזק בשמירת שבת כהלכתה.
כותב הגר"א זיע"א 'קול דיבור' שווה בגימטריא 'שמח'. מעלת האדם הוא כוח הדיבור שלו, וכאשר הקול והדיבור מתאחדים בשלמות לעבודת ה' אז זוכה לשמחה- "שמחה לאיש במענה פיו" (משלי טו, כג).
מובא במדרש (ספרי בעלותך) 'וביום שמחתכם- אלו השבתות'. בשבתות אלו שיש שמחה יתירה של חודש אדר וחג הפורים הבא עלינו לטובה, יש לנו את היכולת למחות את עמלק על ידי שמחה של מצווה וקדושת הדיבור.
כי על ידי שמירת שבת המביאה את האדם לשלמות שלושה דברים הנ"ל, ניתן לנו הכוח למחות ולבטל את קליפת עמלק.
ידוע ש'עמלק' בגימטריה 'ספק' (שם משמואל זכור, תרע"ט), ובשבת קודש אנו מוחים ומבטלים את קליפת עמלק על ידי השמחה במלכות ה' מתוך בחירה ושלמות בלי שמץ של ספק- 'ישמחו במלכותך שומרי שבת' (שחרית של שבת).
ובספר 'הלקח והלבוב' מביא בשם אביו בעל ה'אור גדליהו' זצ"ל שזה פירוש 'אין שמחה כהתרת הספקות', כשיהודי מחליט בהחלטה מוחלטת בלב אמיץ וחזק להיות קשור ודבוק באביו שבשמיים ולעשות רצונו, אין לעמלק אחיזה בו, רק בתנאי שיהיה מתוך שמחה ורחבות הלב.
עוד כתוב בספר 'דמשק אליעזר': ש'מן ז'ית ז'ך הראשי תיבות עולים כמנין שד"י. האר"י ז"ל כותב ש'מרדכי היהודי' עולה כמניין שד"י. וכמו כן תיבת 'ויהי' שפותחת את המגילה עם תיבת 'זרעו' שהיא סוף המגילה עולים כמניין שד"י.
על הפסוק "בא-ל שד"י (בראשית יז, א) מפרש רש"י 'שיש די באלוקותי לכל בריה ובריה'.
על כך כותב רבי נתן מברסלב זיע"א דברים נפלאים ומתוקים (ליקוטי הלכות תפילין ו'): "וזה שם ש"די, שדי לו ואין צריך יותר, כי יש די באלוקותו לכל בריה, שיש די עונג ושמחה וחיות אמיתי ונצחי באלוקותו לבד יתברך, ואין צריכין שום דבר אחר כלל, רק להתענג על ה' לבד".
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il