בית המדרש

  • מדורים
  • שו"ת "במראה הבזק"
לחץ להקדשת שיעור זה

כשרות תפילין המוכנות בסיוע ילדים לפני גיל בר מצווה

undefined

רבנים שונים

אדר ב תשפ"ב
4 דק' קריאה
סידני, אוסטרליה Sydney, Australia
אדר ב' תשע"ה

השאלה
האם התפילין המוכנות בפרויקט שבו משתתפים נערים שעדיין אינם בני מצווה, כשרות?

תשובה


יש יתרון חינוכי גדול בכך שהנערים שותפים בהכנת התפילין, ובלבד שהשתתפותם תהיה בהקפדה על הכללים המפורטים להלן.
מכל מקום, חידוש דרך זו בחיבוב מצוות התפילין, כחידושים אחרים, אפשרי רק אם הוא מקובל על דעתו של המרא דאתרא במקום שבו רוצים להנהיג חידוש כזה.
ישנן מספר פעולות בדרך עשיית התפילין שצריכות להיעשות דווקא על ידי גדול. על פי מה שנמסר לנו, בפרויקט המדובר אכן מקפידים שהפעולות הללו תיעשנה בעיקר על ידי גדולים, והילדים רק מסייעים, ואף מלמדים אותם שדברים אלו צריכים להיעשות דווקא על ידי גדולים.
ישנן פעולות שכשר לעשותן רק מי שהוא בר חיוב במצווה, וקטן מופקע לגמרי מעשייתן אף אם גדול 'עומד על גביו', וישנן פעולות שקטן כשר לעשותן אם גדול 'יעמוד על גביו' ויכוון לעשותן 'לשמה'.
1. לכתיבת פרשיות התפילין 1 ולעשיית ה'ש' על התפילין של ראש 2 : קטן שהגיע לחינוך פסול גם בדיעבד ואף אם גדול 'עומד על גביו' 3 . בן י"ג כשר לכתחילה, בתנאי שידוע שהביא ב' שערות, או שהתמלא זקנו 4 . אם לא התקיים אחד מתנאים אלו, הוא פסול גם בדיעבד 5 . בן י"ח שלא התקיים בו אחד מתנאים אלו, כשר רק בדיעבד 6 .
2. להכנת הבתים, לתפירת התיתורא ולכריכת 'מטלית' ושיער סביב הפרשיות: קטן שהגיע לחינוך פסול גם בדיעבד. בן י"ג כשר לכתחילה בתנאי שידוע שהביא ב' שערות או שהתמלא זקנו; ואם לא התקיים אחד מתנאים אלו, כשר רק בדיעבד 7 .
3. עשיית הקשרים ('ד' ברצועת תפילין של ראש, 'י' ברצועת תפילין של יד): קטן שהגיע לחינוך, פסול גם בדיעבד. בן י"ג כשר לכתחילה אם גדול עומד על גבו ומצווהו לעשות לשמה, אף שלא ידוע שהביא ב' שערות ולא התמלא זקנו 8 .
4. השחרת הרצועות: קטן שהגיע לחינוך כשר לכתחילה, אם יש גדול שעומד על גביו 9 .




^ 1. שו"ע או"ח לט, א.
^ 2. שם סעיף ב, וכפי שביארו: ט"ז שם סק"ב; מגן אברהם שם ס"ק ו; ביאור הגר"א שם; משנה ברורה שם ס"ק י (ועוד) על פי דברי הרמב"ם בהלכות תפילין ג, טז (שמהם עולה שלעשיית הש' ודאי פסול, אלא שדנו הפוסקים בשאלה אם פסול זה משליך גם על כלל עשיית הבתים או לא, כדלהלן).
^ 3. משנה ברורה שם ס"ק ח וס"ק י.
^ 4. מגן אברהם שם ס"ק א; משנה ברורה שם ס"ק ג-ד וביאור הלכה שם ד"ה או קטן.
^ 5. פשטות לשון השולחן ערוך הנ"ל "פסול", וכפי שעולה גם מדברי המשנה ברורה שם ס"ק י) והביאור הלכה ד"ה כל שפסול שלא הכשיר בדיעבד אלא בבן י"ח.
^ 6. ביאור הלכה שם ד"ה או קטן.
^ 7. הדין לכתחילה הוא משמעות לשון הרמב"ם (הלכות תפילין ג, טז) והשולחן ערוך (שם סעיף ב) שכל הפסול לכתיבת תפילין פסול לכל עשייתן, התפירה ועשיית הבתים (חיפוי התפילין בעור בלשון הרמב"ם) נכללת ב"עשייתן" לפי דברי הרמב"ם "מפני השי"ן שעושין בעור". הבית יוסף (שם) ביאר שאף על פי שהטעם הוא "מפני השי"ן" נכללת כל עשיית הבתים ותפירתם בפסול זה "שאין לחלק בין קצת עשיה לקצת עשיה", כלומר בין שלבים שונים של אותה "עשיה" - עשיית הבתים הכוללת גם את תפירתם. ברם נחלקו האחרונים אם משמעות הדברים היא שכל שלבים אלה של "עשיית" התפילין צריכים להיות בידי מי שכשר לכותבן מדאורייתא, או שמשמעותם היא שמדרבנן בלבד אסרו את העשייה כולה על ידי הפסול לכתיבה משום שפסול הוא מן התורה לעשיית השי"ן.
למחלוקת זו נפקא מינה לעניין מי שהגיע לגיל מצוות אך לא נבדק אם הביא ב' שערות או לא, שכן לעניין דינים דרבנן סומכים על החזקה שהביא ב' שערות ולעניין דינים דאורייתא אין סומכים עליה, והכריע בעניין זה הביאור הלכה (שם ד"ה כל שפסול) שאף שלכתחילה אין לעשות את הבתים או לתפור את התפילין על ידי בן י"ג שלא ידוע אם הביא ב' שערות או לא, מכל מקום בדיעבד יש לסמוך על הסברה שפסולו של קטן לפעולות אלה הוא מדרבנן וממילא בן י"ג כשר לגביהן אפילו לא ידוע אם הביא ב' שערות.
עוד כתב הביאור הלכה (ד"ה בכל תיקון) שלא רק עצם עשיית הבתים אלא גם "צמצום ריבוע הבתים" וכן כריכת הפרשיות בשיער - כיוון שמעכבות הן בכשרות התפילין מהלכה למשה מסיני, נכללות ב"כל תיקון עשייתן" ועל כן גם בהן פסול קטן. הביאור הלכה אומנם הזכיר רק את הכריכה בשיער, אבל פשוט הדבר שכוונתו גם לכריכת המטלית שהרי דין שתיהן שווה ונכלל באותה הלכה למשה משיני שאליה ציין הביאור הלכה, וכמבואר ברמב"ם (הלכות תפילין ג, א). עם זאת פסול זה אינו חמור יותר מפסול עשיית עיקר הבתים והתפירה, וממילא גם לגביו נוגעת המחלוקת אם מן התורה הוא או מדרבנן ומסקנתו הנ"ל של הביאור הלכה שבן י"ג שלא ידוע אם הביא ב' שערות או לא כשר בדיעבד.
יש לציין שאף שכשרות זו מבוססת על העמדת בן הי"ג על החזקה שהביא שערות (אף שהדבר לא נבדק) וראייתו כגדול, וגדול לכאורה מוחזק כמי שיודע לעשות "לשמה" (אם לימדוהו שכך הדין) בלי שיהיה גדול אחר "עומד על גביו" בשעת מעשה, בכל אופן התנה הביאור הלכה את ההיתר לעשות את קשר התפילין על ידי בן י"ג שלא ידוע אם הביא ב' שערות (ראה להלן) אלה בעמידת גדול על גביו של בן הי"ג.
הדרישה לעשייה על ידי גדול בנוגע ליתר הפעולות האמורות חמורה יותר (כפי שעולה מדברי הביאור הלכה) ומסתבר אפוא שבה יש מקום לדרוש את עמידת הגדול על גבי הקטן מקל וחומר, ומסתבר שהסיבה שלא כתב הביאור הלכה כך היא משום שבנוגע ליתר הפעולות בלאו הכי הכשיר רק בדיעבד, ולעניין בדיעבד ייתכן שאם סומכים על ראיית בן הי"ג כגדול אין מקום שלא לסמוך עליו שעשה הכול "לשמה" גם ללא שיעמוד אחר על גביו.
^ 8. ביאור הלכה (שם, ד"ה בכל תקון), ומסתבר, אף שלא כתב כך בפירוש, שטעמו מבוסס על הבנת המציאות הפשוטה שקשה לסמוך על "גדול" זה, שאך לפני זמן קצר "קטן" היה, ושוודאי גם שלא הורגל בעשיית תפילין "לשמה" (ובענייננו יש להוסיף גם את ההתרגשות האפשרית כגורם משפיע), שידע ויזכור לכוון "לשמה" בשעת מעשה, אם לא יעמוד גדול אחר על גביו ויזכיר לו זאת.
דברים אלה נאמרו בביאור הלכה בהקשר של הכשר הקשר לכתחילה. אך לעניין דיעבד, מסתבר שכמו שהכשיר בדיעבד את עשיית הבתים וכו' על ידי בן י"ג, שלא ידוע אם הביא שערות, ללא שהדבר יותנה בדרישה שיעמוד גדול על גביו, הוא הדין - וקל וחומר - לעניין הקשירה (וכנ"ל בהערה הקודמת).
^ 9. משנה ברורה סימן לג ס"ק כג וביאור הלכה שם ד"ה אפילו בדיעבד.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il