בית המדרש

  • הלכה מחשבה ומוסר
  • אדר היקר
לחץ להקדשת שיעור זה
אגרות האדר"ת - אגרת ז'-ח' עמ' פא - פג

הדרכה מעשית לעלייה לארץ

הדרכת האדרת לתושבי חו"ל על המצב בארץ ואיך לעשות עלייה.

undefined

הרב הראל כהן

י' אייר תשפ"ב
5 דק' קריאה 42 דק' צפיה
אגרת ז'
ב"ה, ו' עש"ק לס' טובה הארץ מאוד מאוד.
לדודי וידידי, אהובי וחביבי מו"ה פנחס קאנטער נ"י.
מכתבו ומכתב אחיו הרב ר' אליהו שי' שימח לבנו עד מאוד, וכבר השבתי לו באריכות. ועתה אשיב לכבודו על שאלותיו. 1) כמה הוצאות יעלו על דירה ובגדים, הנה בתוך העיר הדירות ביוקר מבחוץ לעיר, וגם הם בלא תנורים, והבניינים ישנים בנין טורקים נמוכים בפנים, לא כן במגרשים שמחוץ לעיר הבתים חדשים כבתי אירופא ובתנורים ובכל דבר הנדרש לבריאות, וגם האוויר נחמד ונעים מאוד, שהשטח גדול הרבה מאוד, ובעיר כמובן שהיא מוקפת חומה, והבתים צפופים ודחוקים, על כן אין טוב לפניו מלדור חוץ לעיר, איד"ש.
2) יוכל להשיג באיזו אכסניא חדרים עם השירות לכל הנדרש לו.
3) בגדים יוכל להביא אתו כל מה שיוכל, וא"צ כלל לעשות חדשים. כמו שהוא הולך בחו"ל, כן יוכל לילך בפה, באין מפריע. ואם ירצה לעשות בגדים כמלבוש א"י אינם ביוקר כמו בחו"ל. אדרות שער )פעלצין( די לו במה שיש לו, בכלל א"צ לשום בגד חדש, וכן לנשים א"צ.
4) הספרים עם הספר תורה יוכל להביא בטח. אך על הטאמאזנע שביפו (בל' טורקי נקרא גומרוק) ישלם כפי החוק, וכמו שגם אנחנו וכל הבאים משלמים.
5) תשלומי הספינה לא הרבה. גם אנחנו נסענו במחלקה השני' (2 טע קלאס), ושילמנו ששים רו"כ לכל נפש, היינו אני וזוגתי, אבל ישראל בני נסע בהשלישית ושלמו עשרים רו"כ מן אדעסא עד יפו. הכניסה ע"פ החוק לא הותר רק לשלשה חדשים, ובהטאמאזנע לוקחין את הפאס דנותנין בילעט לשלשה חדשים לשוב, (אבל אח"כ עושים מה שעושים והכול שריר וקיים, וא"צ למהר בזה כלל, כי מהמהירות יעלה הוצאה יותר כמובן). באדעס צריך לכתוב אצל קאנזול טורקי. ואולי ישיגיהו גם בריגא, אך אינו מעכב.
6) ליקח אתו מעביל הוא למותר, כי הכול ישיג בפה כבריגא כמעט, ולמה יצרך הוצאות ההובלה.
7) כמה ההוצאות מכל פוד , כמעט לא אוכל להגיד לו. ולהשערתי יוכל בנקל למסור כל חפציו שרוצה להעלותם עמו, להאגענסטווא הרוסית, שבודאי גם בריגא יש סניף להם, והם יובילו הכול עד יפו בשלימות איד"ש. ובודאי יעשה הכול מובטח ומתוקן. ואנחנו שלחנו עד אדעס, וכמדומני שעלה לכל פוד רו"כ א' כמעט, ואנחנו שלחנו מתחילה רק עד אדעס, אבל כבודו יוכל לשלוח ע"י החברא הנזכרת ישר עד יפו.
8) כל צרכי אוכל נפש משיגים בפה, אבל חמאה היא ביוקר. אולם יין וקאנייאק גם היותר המובחר הם בזול מאוד.
9) עסקים במעט כסף א"א לעשות בפה, זולת אם ירצה לבנות או לקנות בתים להשכירם ישאו פרי עד 8 פרוצנט לפעמים. אבל בכלל מעטים העוסקים בפה מאחב"י אך אם עשירים גדולים היו רוצים לעשות פאבריקען היו מרוויחים הרבה ליושבי', אבל אינם משגיחים לטובת אה"ק.
אני אץ וממהר להשיב לו במוקדם כרצונו. אקוה שיתענג על כל טוב בשבתו פה לאוי"ט איד"ש. והוא ית' יצליחם לו ולאחיו לעלות ברננה ובלבבות שמחות במהרה ככל או"נ המצפה לראותם בשמחה בא"י.
אלי' דוד


אגרת ח
ב"ה
שפעת ברכות והצלחות ושלומים אלף לידיד לבי ואהוב נפשי ח' הרב ר' אברהם יצחק הכהן קוק שיחי' לאורך ימים ושנים טובות ונעימות, הוא וביתו וב"ב ויגדלום לתורה וחופה ומעשים טובים בהרחבה ועונג רב.
שמחתי מאד מבשורתו כי ת"ל סוף סוף נפקחו עיני מנהלי עדתו שי' ועכבוהו, והוסיפו לו עד עשרים רו"כ לשבוע, ובעינינו הי' רחוק גם איהומן גם סלנט, ואם כי מאד חפצתי שיעתיק משכנו לליטא, אבל לא זו העיר.
איך שיהי' שמח אני מאד שנשאר במקומו בע"ה בכבוד, יצליחהו ד' בכל פינותיו ודרכיו.
בדבר הדפסת כי"ק, כמדומני זה כמה נדברנו מזה, ואז הי' דעתו שלא לצאת ע"פ תבל עם ס' דרוש ולא הלכה, ועתה נשתנה רצונו בזה, ואולי הצדק אתו. אבל העיקר בכ"ז שלא ידפיס בעצמו, לא בהגדה ולא בהלכה, וכבר ראה פעולותיו בהעיטור סופרים וחבש פאר, אשר לזולתו הי' עסק טוב ושמן, והוא הפסיד עוד משלו לא עלינו. על כן לדעתי אם יעלה בידו לתת במתנה למי שיקבל ע"ע להדפיסו על הוצאותיו, ודוקא להדפיסו במוקדם, וישליש בטחונות ע"ז שלא לאחרו, כי אז יתן לו במתנה גמורה, או שיתן לו חמישים (וכיו"ב) זאץ ממנו, והוא יעשה כרצונו, אם להו"ל עם העין יעקב ביחד או די הוא לבדו, או דוקא עם העין יעקב ופירוש רש"י, אך לא עם פנים ופירוש סביב, כי יעלה לסך עצום, רק כמו העין יעקב של העין-אלי' ואיך שיטב בזה יהי' טוב אבל לא יהי' לכ"ג שום עסק בזה.
וכיו"ב הייתי מיעצו גם בחבור בהלכה, לסדר חבור טוב ומהודר לא בפלפולים ארוכים רק בחדשות, וג"כ לתתו במתנה גמורה למי שמומחה בהדפסה לכל אבזרייהו, ואם יתננו לאחר אין חשש במה שאינו מדפיס על הלכות, שכן עשה גם הרב ר' יעקב כשהיה מ"מ בוילנא. אמנם נקל הוא להדפיס עמו קונטרס בדבר הלכה. כן נראה לדעתי וד' יצליחהו ככל אוות נפשו.
אין אני בן חורין מלהודיע את אשר אתי, והוא מצות עשה שבתורה טמא טמא יקרא, אינני בבריאותי כראוי ל"ע, אני מסובל תמיד במיחוש הפיבער ל"ע, אשר היא מהלכת בפה תמיד ל"ע, ואין כל אדם נקי מזה אם מעט ואם הרבה, גר ותושב, ותמיד אני מוכרח לקחת חינא ל"ע, וע"י הפיבער מתגבר גם השיעולים לפרקים ל"ע, וחלישותי רבה מאד, ד' יחזקני, אנא יזכירני תמיד בתפילתו שיאמצני ד' ית' בחמלתו לתורתו ולעבודתו הק'.
עגמת נפש הרבה יש לי בעניין השמיטה, שקודם החנוכה היו פה המ"צ ממושב פתח תקווה ובעל הבית נכבד מקולוניא אחרת, והפצירוני להקל להם ע"י הוראת המבי"ט והמהרי"ט בהבלעה, וכ"פ הפאת השולחן, ואם כי כבר השנה השישית, אבל ההפסד לא יתואר, אינו משום חיי נפש האיכרים אשר גם כן יעלו ליותר מש' בתי אבות הי"ו, רק פשוטו כמשמעו שכל הישוב ח"ו יתבטל לגמרי באין שום שם וזכר חלילה. והגאבד"ק יפו נ"י כתב לי שכבר הורה הגאון ר' יהושע ליב דיסקין ז"ל בהשמיטה שלפני' לסמוך עליהם, ואמר שמי שיסמוך עליהם מי יוכל למחות בידו, וכן נעשה. וגם אני השבתי בפשיטות כבר הורו. ודעתי עתה שונה הרבה מבשנת תרנ"ו, שאז נתווכחתי הרבה עם הגאבד"ק ביאליסטאק ז"ל בדובבעלן, יבדילנו ד' לחיים טובים ונעימים. אבל עתה הרבה הרבה נשתנו. אבל חברו עלי מחסידי הגאון ר' יהושע ליב דיסקין ז"ל כי לא ידעו כי מה שיצא לאסור בש' תרמ"ט למגדר מילתא אז נגד הפושעים שרצו ממש לעקור מצות שביעית, וסמכו ע"ד הגאון ר' יצחק אלחנן ז"ל, ואם כי הרביתי לדבר בהאספה שעשיתי בביתי, כי לע"ע גם הוא היה מתיר, וכמו שהרב דיפו כ' לי שהתיר לו, הן באחת אינם מאמינים לו, ואין להם אלא מה שהביאו טבלא חתומה בחותמו ועליו כעשרים רבנים ומופלגים, שלא להתיר גם ע"י א"י בשום דבר רק לאוקמי אילנא, ובכן נסתם הפתח, ואם שהישוב חרב ח"ו, וש' בתי אבות שומרי תורה ותרומות ומעשרות אין להם במה לחיות זה אין דאגתם. ואני קראתי עליהם מש"כ בחושן משפט בשלו יכול לקדש שם שמים ולא בשל אחרים והגאון ר' שמואל סלנט נ"י אף שאז (תרנ"ו) התיר עתה יאמר שאי אפשר לו לומר דבר, ןלזאת השבתי שלא אומר בזה מאומה, ורק כל מה שיודעים מהגאון ר' יהושע ליב דיסקין ז"ל שהתיר לא ישגיחו כלל על המחמירים. ואני מוכן לכתוב לגאוני גליציא ממכירי שליט"א, אך חלישותי וטרדותי לא הרשוני עד כה, ולהגאבד"ק שאוויל כתבתי, אבל הלא ידענו תשובתו. אולי יתחזק כתר"ה לעיין בהלכה זו.
לאשר כבר נתרבה המכתב וטרדות סבבוני לעשרות בטרם גמרתי עד כה ויתאחר היום הפאסט, ע"כ אני מפסיק באמצע, ואיד"ש אכתוב ע"ד ספקותי ב"ד. והנני בזה חותנו ודודה ידידם המצפה אשרם והצלחתם ולהתבשר ולבשר טוב מכלל ומפרט.
כו"ח יום ה' תשא תרס"ב. אלי' דוד




את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il