הגמרא במסכת עבודה זרה (ב' ע"ב) מתארת דו שיח עם מלכות פרס לעתיד לבוא:

ויש לדייק בדברי הגמרא, שהרי לגבי טענתם על בניית גשרים וכרכים שעשו כביכול לטובת ישראל, עונה להם הקב"ה שעשו לצורך עצמם. ואילו לגבי המלחמות שנעשו, הקב"ה עונה להם מלחמות אני עשיתי, הרי אותה טענה 'לצורך עצמכם עשיתם', היא בעצם גם מענה לדבריהם של מלכות פרס שמלחמות עשו לצורך ישראל, מדוע לגבי עשיית המלחמות יש תשובה בפני עצמה - 'מלחמות אני עשיתי'? מכאן לומדים יסוד חשוב כי מלחמות שבעולם אין בהם שום התערבות של בשר ודם. אין כוונת השותפים בה מעלה או מורידה, אלא מלחמות זו השגחה מיוחדת של הקב"ה, אימתי יהיו והיכן יהיו, "מלחמות אני עשיתי". ובחידושי הראב"ד למס' עבודה זרה, מוסיף: כיון שהיוצא למלחמה אינו יודע אם ינצח או לא, והניצחון הוא רק מאתו יתברך, על כן אמר מלחמות אני עשיתי.

על כולנו להרבות בתפילה ובתורה, לשלומם וטובתם של כל חיילנו ולמען כל תושבי ארצנו הקדושה, ויחזרו כולם לביתם שלמים בגופם, ושלמים בנפשם. ויקוים בנו דברי הפסוק (עקב ז' כא') "לא תערוץ בפניהם כי ד' אלוקיך בקרבך קל גדול ונורא... ונתנם ד' אלוקיך לפניך והמם מהומה גדולה עד השמדם". חזק ונתחזק בעד עמינו ובעד ערי אלוקינו, וה' ישלח רפואה שלימה לכל פצועי