500 universal problem

Error 500 universal problem

universal problem

Guru Meditation:

XID: 36651


Varnish cache server

בית המדרש

  • משפחה חברה ומדינה
  • שיעורים נוספים
לחץ להקדשת שיעור זה

חזון הצמחונות לדורנו

הצמחונות מתוארת בכתבי הרב קוק כיעד אידיאלי למציאות עתידית. יותר מסימן אחד מורה על האפשרות שדורנו־אנו עומד בקריטריונים של המציאות הזו.

undefined

הרב אברהם סתיו

אלול תשפ"ב
4 דק' קריאה
אם נסכם את חזון הצמחונות והשלום של הרב קוק לכדי שורה אחת היא תיראה בערך כך: צמחונות היא חזון אידיאלי נשגב, שעדיין אין אנו ראויים ליישם אותו במציאות. את חזון הצמחונות שלו ניסח הרב קוק במאמר 'אפיקים בנגב' שנכתב בשנת תרס"ג, אשר שימש בסיס לחיבור המוכר לנו כיום, שאותו ערך הרב דוד כהן, הנזיר. מאה ועשרים שנה עברו מאז, ונדמה כי חליפות הזמנים ושינויי התנאים מאז מצדיקים בחינה מחודשת שלו, שאותה נבקש לעשות סביב שלוש נקודות:
א. הצורך בבשר. על מנת להתבונן בנקודה זו עלינו ללכת קצת אחורה ולשאול מדוע הותרה אכילת הבשר מלכתחילה לנח ולבניו, לאחר שנאסרה לאדם הראשון בגן עדן. הרב קוק עצמו כתב במקומות רבים את התשובה הבאה: "לא התירה תורה כי אם מפני דוחק חולשת הגוף". בכך צועד הרב קוק בעקבות גישת הרמב"ם וראשונים נוספים, שאותה ניסח יפה רבי יוחנן לוריא: "הדורות שלפני המבול היו בריאים וחזקים, ודי להם בפת וקטנית. אכן אחר המבול, שתש כוחם מפחד גדולה ואנחה על איבוד קרוביהם וחבריהם... אז צריכין חיזוק באכילת בשר ודגים ועופות".
מתוך גישה זו מסיק הרב קוק את המסקנה המתבקשת: "כשלא יהיה כל צורך בכך, ממילא גם תלמידי חכמים לא יזדקקו לאכילת בשר". יכול להיות שתקווה זו מתייחסת לעולם שבו בריאותו הגופנית של האדם תחזור לאיתנה, כפי שהייתה קודם המבול, אולם אפשר שהשינוי המבוקש יכול להיות גם שינוי חיצוני בהיצע המזון הקיים. ממילא יש מקום לתהות האם כיום - כאשר תחליפי בשר ממלאים את החנויות במחירים שקרובים להיות שווים לכל נפש, ותזונה צמחונית נחשבת לא פעם לבריאה יותר מאשר תזונה לא צמחונית - לא הגיע כבר (או עשוי להגיע בקרוב) תאריך התפוגה של ההיתר.
ב. מחירי התעשייה. משקלה של תרנגולת ממוצעת בשנת 1957 היה 905 גרם, ואילו בשנת 2005 היא כבר הגיעה למשקל של 4,202 גרם, והמשקל ממשיך לעלות כל הזמן, בעקבות התערבויות גנטיות של מגדלי העופות. זהו רק נתון אחד, "צמחוני" יחסית, שעשוי להמחיש קצת מן השינוי הדרמטי שעברה תעשיית הבשר מאז כתב הרב קוק את חזונו. ממציאות שבה בעלי החיים גדלו בתנאים פחות או יותר סבירים, לכזו שבה הם דחוסים בכלובי רשת צפופים בלי לראות אור יום או למתוח את איבריהם. יש מקום לדון אם צורת התנהלות זו מותרת כל עיקר, או שמא יש בה "אכזריות מופרזת" שאותה נטו הפוסקים לאסור אפילו לצורך האדם. אך על כל פנים ודאי הוא שההימנעות מצריכת בשר המיוצר באופן זה הולמת את רוח ההלכה ואיננה חסידות יתרה שלא ראוי לאחוז בה קודם אחרית הימים.
על המחיר הפרטני שמשלמים בעלי החיים יש להוסיף את המחיר הסביבתי של תעשיית המזון מן החי. "התרומה של גידול בעלי החיים לבעיות הסביבתיות היא בהיקף עצום, והפוטנציאל של התרומה שלה לפתרונן גדול באותה מידה. ההשפעה משמעותית עד כדי כך שהיא צריכה להיות מטופלת בדחיפות". זוהי השורה התחתונה של מסקנות הדו"ח שחיבר ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO) בשנת 2006. בין השאר מזהיר הדו"ח מפני פליטת גזי חממה, זיהום האוויר והמים והיווצרות חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה, וזאת מלבד הכחדה של מיני בעלי חיים רבים בשל הפקעת מרחבי מחיה עצומים לטובת התעשייה. בהקשר זה ראוי לציין כי רב סעדיה גאון הסביר את איסור אכילת הבשר שחל על אדם הראשון בכך שבעת בריאת העולם היה חשש שמא אכילת בעלי החיים תגרום להכחדת חלק מן המינים. יש מקום להסיק מכך שהתורה תולה את היתר האכילה בהתאמה שלו לתנאים האקולוגיים, וממילא לא ברור כי נכון להשתמש בו בזמננו.
ג. התעלות העולם. סוגיה זו דורשת עיון נרחב, בוודאי אם מבקשים לקבוע מתוכה הלכה, אולם קשה להתעלם מכך שהעולם המודרני הפך רגיש יותר לסוגים רבים מאוד של מי שנחשבו בעבר ל"אחרים" - בין אם מדובר בשינויים במעמד האישה, ביחסים בין גזעים, ביחס לאויב במלחמה, ואפילו במשקל הרגשי והתרבותי הניתן למותם של עוברים ברחם אמם. ככל שנראה ברגישות זו תופעה נכונה ומבורכת, תיקון של קללת "והוא ימשול בך" שנאמרה לאדם וחוה אחרי החטא - כך מסתבר שנשאף לתקן גם את ה"איבה" שהושתה בין האדם ובין הנחש, ואת חומת ההפרדה הרגשית שנבנתה לאחר המבול בין האדם לבעלי החיים.
בד בבד, נקודת מבט זו מדליקה גם נורת אזהרה מפני מגמות רדיקליות המבקשות להסיר כל הבחנה שהיא בין מינים, לאומים וצורות חיים; או תפיסות של תועלתנות נהנתנית המניחות את שאלת העונג והסבל כפריזמה היחידה שדרכה יש לבחון סוגיות ערכיות. משום כך יש לקדם ולעודד צמחונות הנובעת מתוך לקיחת אחריות על עולמו של הקדוש ברוך הוא, שרחמיו על כל מעשיו, ומבקשת לרומם את מדרגת האדם שנברא בצלם, ולא כזו החותרת לטשטש אותה.
בהקשר זה חשוב להדגיש שכאשר הרב קוק מדבר על שינויים שיתרחשו לעתיד לבוא הוא לא מדבר על בת קול שיוצאת מן השמיים, אלא על חוויה אנושית שצומחת מלמטה. בני האדם הם שיגיעו, בשלב זה או אחר, למצב שבו המחשבה על אכילת בעלי חיים קשה עליהם. ואם מאה ועשרים שנה אחרי שהרב קוק התווה את חזונו החזון מתחיל להתממש, אפשר שלא צריך להתנגד לו.

צמחונות, קרניבוריות, פלקסטריאניזם
ההבחנה הדיכוטומית בין "צמחוני" ל"קרניבור" (אוכל בשר) עושה עוול לסוגיה המורכבת של אכילת בעלי חיים, והיא שגויה במיוחד כשמבקשים להבין ולנתח את עמדת היהדות בעניין. כאשר התירה התורה את אכילת הבשר היא צירפה לכך אין־ספור הסתייגויות ומגבלות. חלקן הלכתיות, והן כלולות בדיני כשרות, וחלקן ערכיות: "לא יאכל אדם בשר אלא לתיאבון"; "עם הארץ אסור לאכול בשר". רבים מגדולי הדורות, ובהם האר"י הקדוש ורבי יוסף קארו, הורו להימנע מאכילת בשר מלבד בשבתות ובחגים. גם הרב קוק עצמו, לפי עדויות רבות, נמנע מאכילת בשר בימות החול, וכך העיד על עצמו גם בנו, הרב צבי יהודה. למעשה, זו הייתה המציאות הטבעית שאליה התייחסה התורה בעת העתיקה, כאשר מעטים מאוד היו יכולים להרשות לעצמם אכילת בשר יותר מפעם בשבוע. היקף צריכת הבשר בחברה המודרנית, אשר הוכפל ואף שולש לאורך המאה ה־19 וה־20, היא תופעה חדשה שהתורה לא הכירה וממילא לא התייחסה אליה.
הצמצום הכמותי באכילת בשר ("פלקסטריאניזם") מבטא ומייצר גם שינוי מהותי. ראשית, לאור השיקולים שנזכרו לעיל: צריכה מועטת של בשר נחשבת גם היום להתנהלות בריאה, או למצער לא מזיקה, בניגוד לצריכת בשר בכמויות גדולות; וצמצום הביקוש העולמי לבשר יחזיר את התעשייה להיקפים שיאפשרו תנאי גידול סבירים יותר לבעלי החיים ויפחיתו את הפגיעה הסביבתית. אך מלבד זאת, יש בכך כדי להזכיר שאכילת בעלי חיים אינה דבר טריוויאלי. להדגיש ש"אכילת הבשר לא הותר אלא על צד ההכרח", כלשונו של רבי יוסף אלבו. בעבר הרחוק, כאשר חלק ניכר מבני האדם היו מעורבים במו ידיהם בתהליך השחיטה וההכשרה של הבשר, המפגש עם המחיר הכרוך באכילה היה טבעי. אך כיום אנו זקוקים לפעולות יזומות של צמצום על מנת לשמר את המודעות, ומתוך כך להכשיר את הלבבות למדרגות רוחניות גבוהות יותר.

הרב אברהם סתיו הוא מחבר הספר 'צמחונות יהודית' שיצא לאור זה עתה בהוצאת ידיעות אחרונות
מתוך העיתון 'בשבע'
500 universal problem

Error 500 universal problem

universal problem

Guru Meditation:

XID: 36652


Varnish cache server

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il