בית המדרש

  • מדורים
  • חמדת שנת השבע
לחץ להקדשת שיעור זה

חלוקת פירות שביעית בבית חולים

undefined

הרב בצלאל דניאל

תשרי תשפ"ג
3 דק' קריאה
אמנם בשבוע שעבר התחלנו לעסוק בשמיטת כספים, אך מכיוון שעלתה שאלה מעשית וחשובה, השבוע נענה עליה ולאחר מכן נשוב לענייני שמיטת הכספים.
"שלום הרב, אשמח לעזרתך. פרוייקט פרי יומי של מיזם "שנת השבע", מאוד רוצה לחלק פירות שביעית דרך עזר מציון בבתי חולים. פניתי אליהם אך הם העלו את הבעיה שיש הרבה גויים בבתי החולים. הם מבקשים לקבל דעת תורה כדי לוודא שזה מותר מבחינה הלכתית. תודה רבה"
במסגרת אוצר בית הדין של מיזם "שנת השבע" פירות שביעית רבים מחולקים חינם אין כסף במסגרות שונות: ישיבות, כוללים ועוד. לכאורה בית החולים הוא מקום מתאים למצוא אנשים שזקוקים וראויים ליהנות מיבול השביעית. לכן היוזמה לחלק את פירות השביעית בבית החולים מבורכת.
אך לכאורה יש בעיה הלכתית שעלינו להתמודד איתה. בתוספתא שביעית (פרק ה, כא) כתוב שאסור להאכיל את הגוי פירות שביעית. אם כן, מהן האפשרויות העומדות בפנינו? פתיחת נקודת חלוקה שגם גויים יקחו ממנה לכאורה נוגדת את התוספתא. האפשרות השנייה, פתיחת נקודת חלוקה ליהודים בלבד, בבית חולים משותף ליהודים וגויים, איננה באה בחשבון מהרבה סיבות הלכתיות.
בכדי לענות על השאלה, נעמיק יותר בדברי התוספתא. נאמר שם כך: אין מאכילין לא את הגוי ולא את השכיר פירות שביעית, ואם היה שכיר שבת שכיר חודש שכיר שנה שכיר שבוע, או שקצצו מזונותיו עליו, מאכילין אותו פירות שביעית.
לכאורה התוספתא עוסקת בשני נושאים שונים: האחד הוא האכלת פירות שביעית לנכרים. השני הוא תשלום לשכירים באמצעות פירות השביעית. יש לברר מהו היחס בין שני הנושאים.
הרמב"ם (הלכות שמיטה פרק ה, יג) פוסק את הברייתא, ומוסיף שני דברים. הוא פותח את ההלכה בהלכה האוסרת להוציא את פירות ארץ ישראל לחוץ לארץ.הוא מוסיף גם ביאור מדוע מותר להאכיל את השכירים הללו – מפני שהם כאנשי ביתו.
לאור זאת, המהר"י קורקוס מבאר את ההלכה באופן הבא: כשם שאסור ל'טמא' את פירות השביעית בהוצאתם לחוץ לארץ, כך אסור להאכילם לנכרי. אך ביחס לנכרי העובד כשכיר אצל יהודי הדין שונה. הוא רשאי לאכול מפירות השביעית של בעל הבית, מפני שהוא נחשב כאחד מבני הבית. החזון איש (שביעית סימן יג, כו), ובעקבותיו הרב קנייבסקי (דרך אמונה הלכות שמיטה פרק ה ס"ק צט) פוסקים כדבריו, עם הבדל משמעותי: הם אומרים שאיסור האכלת הנכרי הוא מדרבנן בלבד, ולכן כאשר מזונותיו מוטלים עלינו הקלו. כלומר: ישנם מצבים בהם קשה לעמוד באיסור נתינת הפירות לנכרי, ובהם חז"ל הקלו.
ערוך השלחן חולק על הביאור הזה. הוא אומר שהברייתא עוסקת באיסור סחורה. לשיטתו, אין שום איסור להאכיל פירות שביעית לנכרי מצד קדושת הפירות. ההנחה של הברייתא היא שאם הוא מאכיל את הנכרי, מסתבר שעושה זאת בתורת חוב, ואסור לפרוע חובות בעזרת פירות שביעית. מותר לשלוח לנכרי מתנה, או לארח אותו ולתת לו פירות שביעית. אך אם הנכרי מסב על שלחנו, זה לא נחשב כסחורה ותשלום.
הראי"ה קוק (שבת הארץ קונטרס אחרון סימן כ, לאור סתירה לכאורה בין הברייתא הזו לבין הדרשה המובאת בספרא) אומר שיש שני דברים שונים. יש איסור לפרוע חובות באמצעות פירות שביעית. ברם, איסור זה אינו תקף במצבים בהם השכיר מסב על שלחן בעל הבית. בנוסף יש איסור דרבנן לספק לנכרי פירות שביעית, מצד קדושתם. אך מפני דרכי שלום לא תיקנו איסור זה על מי שמסב על שלחנו של בעל הבית.
אלו שלושת השיטות המרכזיות בסוגיה. מה כל אחד מהם יאמר על חלוקת פירות השביעית בבית החולים?

לפי ערוך השלחן ודאי שאין בעיה לחלק את הפירות בבית החולים, שכן חלוקה זו אינה נעשית בתורת סחורה.

הראי"ה קוק אומר שחז"ל התירו להאכיל את השכיר הסמוך על שלחן בעל הבית מפני דרכי שלום. הצורך להתחשב בנימוק ההלכתי של דרכי שלום ציבורי כפי שהוא בא לידי ביטוי בבית החולים משמעותי בהרבה מהנימוק של דרכי השלום על השלחן הפרטי, ועל כן קל וחומר שהיה מקל בחלוקת הפירות בבית החולים.

לפי החזון איש והרב קנייבסקי על פניו השאלה קשה יותר. הם אומרים שחז"ל ביטלו את האיסור כאשר מזונותיו של הנכרי מוטלים על בעל הבית. במקרה זה המזונות אינם מוטלים עלינו. אך נראה שגם לשיטתם נראה נכון להקל, שכן עומדות בפנינו שתי אפשרויות: לספק גם להם את פירות השביעית, או להימנע מחלוקת הפירות בבית החולים לחלוטין. המחיר של ההימנעות מהחלוקה הציבורית הגדולה הזאת בכדי להימנע מנתינת הפירות לנכרים גבוה משמעותית מהצורך להאכיל את הנכרי הסמוך על שלחנו.

נסכם:
לפי ערוך השלחן: כל איסור נתינת פירות שביעית לנכרים הוא אם הדבר נעשה בתורת סחורה, ולכן ודאי שמותר.
לפי הראי"ה קוק: חלוקת הפירות לנכרים אסורה מצד קדושתם, אך חז"ל הקלו מפני דרכי שלום. גם במקרה זה הנימוק של דרכי שלום עומד בעינו.
לפי החזון איש והרב קנייבסקי אסור לחלק פירות שביעית לנכרים מצד קדושתם. אך כשם שהקלו כאשר מזונותיו מוטלים עלינו, כך מוטל עלינו להביא את פירות השביעית לשוהים בבית החולים, למרות שנשלם את ה"מחיר" שגם נכרים יקבלו את הפירות.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il