בית המדרש

  • פרשת שבוע ותנ"ך
  • לך לך
לחץ להקדשת שיעור זה

ממי ביקש גדול הדור ברכה?

undefined

הרב נתנאל יוסיפון

חשוון תשפ"ג
2 דק' קריאה
רבי אייזיל חריף החשיב כצדיק גמור, כל אדם מישראל, שעלה להשתקע בארץ ישראל.
פעם אחת, בא לרבי אייזיל יהודי מפשוטי העם, וביקש ממנו ברכה לקראת עלייתו לארץ ישראל. כיוון ששמע רבי אייזיל, שאותו יהודי עולה לארץ ישראל, נענה ואמר – 'עד שאתה בא להתברך מברכות פי, ברכני אתה מברכות פיך'.
הרכין הרב את ראשו בפני העולה, והעולה הניח עליו את שתי כפות ידיו, ובירכו... (סיפורי צדיקים, שמחה רז, עמ' 75).
אברהם אבינו היה העולה הראשון לארץ ישראל, והציווי על עלייתו לארץ, לך לך, הוא גם רגע לידת עם ישראל.
על הקשר בין אברהם לארץ, מספר לנו חז"ל (בראשית רבה לט, ח) דבר תמוה – "אמר רבי לוי: בשעה שהיה אברהם מהלך בארם נהרים ובארם נחור, ראה אותן אוכלים ושותים ופוחזים, אמר: הלואי לא יהא לי חלק בארץ הזאת. וכיון שהגיע לסולמה של צור (גבולה של ארץ ישראל – נ.י.) ראה אותן עסוקין בניכוש בשעת הניכוש, בעידור בשעת העידור, אמר: הלואי יהא חלקי בארץ הזאת. אמר לו הקדוש ברוך הוא: לזרעך אתן את הארץ הזאת".
מדרש זה מלמד, שלמרות שה' סתם בתחילה בפני אברהם את זהות הארץ שאליה נשלח, "אל הארץ אשר אראך", ו"לא גילה לו מיד, כדי לחבבה בעיניו, ולתת לו שכר על כל דיבור ודיבור" (רש"י שם), בכל זאת אברהם הרגיש בעצמו בייחודה של הארץ לפי אורחות חייהם המתוקנים של תושביה.
אולם, מדרש זה סותר לכאורה מדרש חז"ל אחר, שהרי על הפסוק (ויקרא יז, ג) "כמעשה ארץ מצריים... וכמעשה ארץ כנען... לא תעשו", דרשו חז"ל (מצוטט ברש"י שם) "מגיד שמעשיהם של מצריים ושל כנעניים מקולקלים מכל האומות", אם כך מדוע אברהם כל כך התלהב ממעשיהם?
נראה, שטוב ורע היה מעורב במעשי יושבי הארץ. ברמה הנמוכה והפשוטה היו אורחות חייהם מתוקנים, הם היו איכרים חרוצים ומסודרים, שניהלו משק חקלאי למופת. אולם, בענייני הרוח וקיום שבע מצוות בני נוח, הם היו מקולקלים משאר האומות, ונהגו באורחות חיים מושחתים של גילוי עריות, שבכך עוסקת הפרשייה בחומש ויקרא, המצווה שלא לנהוג כמעשה ארץ כנען.
וכאן מתחזקת התמיהה – מדוע אברהם התלהב כל כך מאורחות חייהם של האיכרים החרוצים והמסודרים, שהיו כל כך מקולקלים בגילוי עריות?
ונראה, שכאן אנו למדים יסוד חשוב בעניין ארץ ישראל. מעלתה של ארץ ישראל מתחילה בכך, שהאדמה - הארץ קדושה. האדמה היא הרובד הנמוך ביותר בבריאה, רובד הדומם, ולא סתם דומם, אלא דומם שכולם דורכים עליו. כלומר, מעלתה מתחילה ברבדים הבסיסיים והנמוכים, ומכוחם נבנים אט אט הרבדים הגבוהים יותר, כדוגמת רובד האוויר – הרוח, "אווירא דארץ ישראל מחכים".
אברהם אבינו רואה, שברובד הראשוני והבסיסי, יושבי הארץ מתוקנים, והוא מבין שזוהי הארץ המתאימה לשליחותו, לבנות ולתקן על גבי הרובד הראשוני את הרבדים הבאים הרוחניים והגבוהים. כמובן, אסור להסתפק ברובד ראשוני זה, שהרי נצטווינו לתקן את הרבדים הגבוהים, אך אנו בונים זאת על גבי הרובד המתוקן הראשוני.
ובימינו אלה, וודאי אחרי כל אשר עברנו בשבוע זה, עלינו לפעול להתחזק ולהאמין, שעם ישראל בארץ ישראל, אחרי אשר זכה לבנות את הרבדים הבסיסיים פה בארץ, יתרומם ובחר לבנות את הרבדים הגבוהים והרוחניים, ונשוב כולנו בתשובה שלימה אל ה'!
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il