מסופר על תלמיד חכם אחד, בשם רבי יהונתן, שחיבר פיוט לשבת בשם "יום שבת קודש הוא...". המחבר חתם את שמו בראשי התיבות של בתי השיר, במילים 'יהונתן חזק'. הפיוט כולו עוסק במעלת יום השבת, אך המילים בבית האחרון בשיר, מעוררות תמיהה.
וכך נאמר שם – "קולי קולות יחדלון, בעת שירי יגדלון... ואל יסיגו גבולי... ואל תשמשו בנזר שיר שפרה לי". כלומר, במקום לעסוק במעלת יום השבת, המחבר מבקש 'קרדיט' על השיר, ומבקש שלא יסיגו את גבולו. מה קרה שם? מי ניסה לגנוב את השיר?
על כך מסופר, שרבי יהונתן חיבר את השיר, אך לא השלים את הבית האחרון. והנה, יום אחד הוא מגלה, שאדם אחר לקח את השיר, והפיץ את השיר בציבור, כשהוא טוען שהוא מחבר השיר. תבע רבי יהונתן את הגנב הספרותי, והחל וויכוח גדול, עד שאמר רבי יהונתן – שימו לב! השיר הוא בסימן 'יהונתן חזק', כרגע חסר בו הבית האחרון, מי מאיתנו שיוכל לחבר בית שישלים את השיר, הוא המחבר האמיתי.
כמובן, שהגנב לא הצליח, ואילו רבי יהונתן חיבר את הבית העוסק בכך שזהו השיר שלו!
(השיר מופיע בזמירות השבת, אך רק מעטים שרים אותו. ומי יודע, אולי בגלל שהייתה מסביבו מחלוקת?)
סיפור זה מבטא מסר חשוב. זייפן יכול לקחת בעלות על דבר קיים, אך לא יכול לפתח ולקדם אותו. לעומתו, מי שיצר את העניין, הוא מחובר אליו בפנימיותו, הוא חי את המנגינה הפנימית של הדברים, וכשהאדם מחובר בפנימיות, הרי בכוחו לפתחו ולקדמו.
וכך מצאנו בפרשתנו, שהתורה מאריכה בסיפורו של אליעזר עבד אברהם, עד כדי כך שהיא חוזרת, כביכול, על הסיפור פעמיים. פעם ראשונה, היא מתארת את המקרה, ופעם שנייה היא מצטטת את אליעזר שמספר שוב את הסיפור למשפחתה של רבקה.
על כך אמרו חז"ל – "יפה שיחתן של עבדי אבות, יותר מתורתם של בנים", שהרי התורה תמצתה מצוות והלכות רבות, וכאן האריכה וציטטה את שיחתו וסיפורו של אליעזר, למרות שאנו הקוראים כבר מכירים את הסיפור מתוך שהתורה כבר סיפרה לנו.
כידוע, אם חסרה אות אחת בתורה, לפי רוב הפוסקים ספר התורה פסול. וכאן, אליעזר הוסיף אותיות רבות בתורה, נמצא שאליעזר ממש המשיך והוסיף והגדיל תורה בעולם, בבחינת "יגדיל תורה ויאדיר".
מחז"ל למדנו, שאליעזר זכה לכוח זה מתוך שהיה 'עבד' לאברהם, בטל לאברהם. ואכן, כשאליעזר מגיע לבית רבקה, מכבדים אותו כאיש עשיר ומכובד, והוא מכונה בתורה 'האיש', לשון מכובדת. אך כשהוא מתחיל לספר את סיפורו, הוא פותח מיד בהצהרה – "עבד אברהם אנוכי". ללמדך, שזו כל מהותו.
ולמרות שהוא עבד וגוי, ואברהם אף אומר לו שיצחק לא יכול לשאת את ביתו, כי יצחק הוא ברוך ואליעזר הוא ארור, בכל זאת אליעזר מוסיף פרשיה שלימה בתורה, כי הוא עבד של האבות הקדושים.
אליעזר בטל ודבוק לצדיק, ומכח זה הוא מחובר למנגינה הפנימית של התורה, ובכוחו להוסיף ולהמשיך תורת ה' בעולם. להוסיף בתים נוספים לשיר.
ויהי רצון שנידבק תמיד בצדיקים ותלמידי חכמים, ונזכה להתחבר למנגינה הפנימית של הופעת דבר ה' בעולם!