בית המדרש

  • שבת ומועדים
  • תשובה
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

אשר בן חיים

דרכי תשובה בארץ-ישראל

מה ההבדל בין תורה לתפילה? מה בין דוד למשה? על דור סגולה ועל תשובה מתוך לחימה.

undefined

הרב בניהו ברונר

אלול תשס"ו
7 דק' קריאה
מעלת האדם בתורה מול מעלת האדם בתפילה
קניין תורה בנוי ממדרגה על גבי מדרגה. ככל שהאדם עולה במעלות התורה, כך חכמת התורה יותר טבועה בתוכו, וכך אנו בוחנים את מעלתו על חברו. העלייה בסולם המדרגות מותנית בהשקעה של שנות לימוד, בהשקעה של העמקה בלימוד, חזרות ושינון של הלימוד. בתפילה, לעומת זאת, ככל שהאדם חסר יותר כך תפילתו נשמעת יותר.

בזוהר בפרשת בראשית דף כ"ג עמוד ב: (תהלים ק"ב)
תפלה לעני כי יעטוף - והיא צלותא דעטיף כל צלותין קדמה עד דייעול צלותא דיליה בגין דא אקדים עני לכלהו.

ובגמרא במסכת ברכות דף לד עמוד ב': שוב מעשה ברבי חנינא בן דוסא שהלך ללמוד תורה אצל רבי יוחנן בן זכאי, וחלה בנו של רבי יוחנן בן זכאי. אמר לו: חנינא בני, בקש עליו רחמים ויחיה. הניח ראשו בין ברכיו ובקש עליו רחמים - וחיה. אמר רבי יוחנן בן זכאי: אלמלי הטיח בן זכאי את ראשו בין ברכיו כל היום כולו - לא היו משגיחים עליו. אמרה לו אשתו: וכי חנינא גדול ממך? אמר לה: לאו, אלא הוא דומה כעבד לפני המלך, ואני דומה כשר לפני המלך.
תלמיד חכם דומה לשר לפני המלך, ואילו יהודי שמתפלל דומה כעבד לפני מלך.

לפני הקב"ה קיים שוויון מוחלט בין גדול לקטן כשמדובר על תפילה, ואולם כשמדובר על תורה קיים חילוק בין גדול לקטן. התפילה בנויה על בקשת חסד, ומצד החסד אין חילוק במדרגתו של המקבל. התורה בנויה על דין, ובקשה מכוח הדין בנויה על השאלה מיהו המקבל, וכאן קיים חילוק בין האדם בעל המדרגה הגבוהה לאדם בעל המדרגה הנחותה.

דבקות בה' מכוח התורה או מכוח התפילה
התורה היא דבר ה', וכל הלומד התורה מתחבר לקב"ה. הרב בעל התניא מדמה את לומד התורה ל"מחבק את המלך בלבושיו". ברור שככל שהאדם לומד יותר, וככל שהשגתו בתורה גדולה יותר, כך החיבור שלו לקב"ה גדול יותר.

לעומתו המתפלל, כפי שמכיר יותר בחסרונו, ותפילתו נובעת ממעמקי לבו, כך הוא צועק ומבקש מהקב"ה שיעזור לו, ועצם הצעקה מביאה אותו לדבקות בה'. מידת הענווה היא המידה המרכזית המביאה את האדם לדבקות בה'.

בגמרא במסכת סוטה דף ה' עמוד א': וחד אמר: אני את דכא. ומסתברא כמ"ד אני את דכא, שהרי הקב"ה הניח כל הרים וגבעות והשרה שכינתו על הר סיני, ולא גבה הר סיני למעלה.

ר' צדוק הכהן מלובלין, בספרו "רסיסי לילה" פסקה כ"ו, מסביר שסוף כל המדרגות הרוחניות הוא גם תחילתן:
"במקום כלות האור שם הוא חוזר ונעשה הסוף התחלה וחוזר חלילה להיות סוף כל דרגין מתדבק בתחילת ועומק ראשית ונקרא ראש כל דרגין כי ראשית הכל הוא הש"י, והדביקות הגמור בו הוא עומק ראשית דהשתלשלות הנבראים והולך סדר השתלשלות עד תכלית המטה שהוא השיקוע בכל מיני חסרון המרחיקים מדביקות הגמור".
זהו תהליך של "רצוא ושוב", כך שההתעלות הגבוהה מחברת את האדם אל השורש הבראשיתי, ויש אדם שיוכל להתחבר לשורש זה דרך השתקעות בחסרונות שמרחיקים מדבקות, כשהוא מכיר בחסרונות אלו.

התורה מעלה את האדם אל השורש הבראשיתי, ואילו התפילה מחברת את האדם לשורש זה כשהוא מגיע למצב של חסרון מוחלט ואין לו אל מי לפנות אלא לרבונו של עולם.

ר' צדוק שם כותב שתפילה היא מלשון "תפל", שהאדם מרגיש את אפסיותו ואז הוא מידבק בקב"ה.

משה רבנו - כוח התורה, דוד המלך - כוח התפילה
משה רבנו, השליח הנאמן שהביא את התורה לעם ישראל, לימד אותם כיצד להתעלות ממדרגה למדרגה בקניין התורה. משה רבנו חטא במי מריבה, ולכן לא זכה להיכנס לארץ-ישראל. הנצי"ב מוולוז'ין בפירושו על התורה "העמק דבר" בפרשת חוקת מסביר שהקב"ה רצה שמשה ילמד את עם ישראל מה עושים כשיש עצירת גשמים בארץ-ישראל. אנו יודעים שעצירת גשמים בארץ-ישראל היא תופעה שכיחה, והדרך להוריד גשם בארץ היא על-ידי תפילה. הקב"ה מבקש ממשה ללמד את עם ישראל כיצד מתפללים, וזה יסוד ההנחיה למשה לקחת את המטה שהשתמש בו כל ימי הנדודים במדבר, אבל לא להשתמש בו אלא לדבר אל הסלע, כוח הדיבור הוא התפילה. משה לא מלמד את העם כוח מיוחד זה, ובזה הוא מוכיח שאין הוא יכול להנהיג את העם בארץ-ישראל.

דוד המלך, "נעים זמירות ישראל", משלים את מה שמשה החסיר, עיקר כוחו הוא כוח התפילה, ולכן הוא זוכה להקים את מלכות ישראל הנצחית.

התורה מכוח הבחירה והתפילה מכוח הסגולה
אדם הלומד תורה מכיר בערכה הגדול, ודרך הלימוד הוא הולך ומתעלה. לעומת כוחה של תורה, התפילה נובעת מהכרתו של האדם את חסרונותיו, והיא תופיע בעיקר אצל יהודים שכוח הבחירה אינו הכוח הדומיננטי שלהם אלא כוח הסגולה. "ישראל אע"פ שחטא ישראל הוא" (סנהדרין מ"ד עמוד א), נשמתם של פושעי ישראל זועקת כלפי מעלה, אפילו אם אינם מודעים לכך. ר' צדוק מסביר שם שישראל קנו את המעלה שאפשרה להם את הכניסה לארץ על-ידי החטא הנורא של בעל פעור, על-ידי מעשה השיטים שהם היו בשפל המדרגה. במציאות זו הם צעקו והתחרטו על הקשר שהיה להם עם בנות מואב, ומכוח צעקה וחרטה זו הם זכו להידבק בעומק הראשית, ובזה הם נפרדו לגמרי מן הגויים וזכו לארץ-ישראל.

ככל שמדרגת הסגולה נקייה יותר מבחירה, כך שבצד הנגלה נראה שישראל ח"ו שווים לאומות העולם, כך היכולת להגיע לדבקות בה' היא יותר גדולה. הגויים אינם מכירים כוח מיוחד זה של ישראל, כיצד יכולה להיות דבקות ה' למרות שכלפי חוץ נראה כאילו אין היא קיימת כלל.

הגויים מנסים ללמוד תורה, ולכן משה רבנו ביקש מהקב"ה שלא תשרה שכינה עליהם, "חכמה בגויים תאמין,
תורה בגויים אל תאמין" - מדרש רבה, איכה.

כוח התפילה הבנוי על הסגולה שהיא ההבדל בין ישראל לעמים אינו שייך כלל לאומות העולם, אבל בכל זאת ביקש שלמה המלך שה' ישמע אל תפילת הנכרי שיתפלל אל בית-המקדש.

בתורה יש חשש שאם ילמדו יציגו את עצמם כישראל, אבל בתפילה לא יוכלו, כיוון שאין להם הכוח של סגולת ישראל.

בכוח הבחירה יש לגויים אחיזה, ובכל זאת בזכות תפילתו של משה אין להם השגה בתורה, בכוח הסגולה אין להם אחיזה כלל, כוח זה טבוע בבני ישראל "עם זו יצרתי לי תהלתי יספרו" - ישעיהו מ"ג.

דורנו דור הסגולה
הראי"ה קוק מלמד אותנו באגרת תקנ"ה שדורנו הוא דור הסגולה, דור שלא הצד הבחירי שלו הוא הצד הבולט, אלא דווקא הצד הסגולי. סגולת ישראל מתגלית דרך המידות שבהן עם ישראל מצוין "רחמנים, ביישנים, גומלי חסדים". מידות אלו בולטות בדורנו, ולעומתן לבנו דאב על כך שרבים מישראל מנוכרים לשמירת תורה ומצוות על-פי ה"שולחן ערוך".

הרב קוק כותב שם, שלמרות המקובל כאילו הבחירה גדולה מן הסגולה, שהרי הבחירה תלויה באדם ואילו את הסגולה הוא קיבל במתנה מרבונו של עולם, האמת היא שהסגולה גדולה מן הבחירה, שהרי הסגולה היא מעשה ה' ואילו הבחירה היא מעשה אדם.

הגאולה עתידה להגיע בזכות הסגולה, כך אנו אומרים שלוש פעמים ביום בתפילה: "מביא גואל לבני בניהם למען שמו באהבה". הגאולה היא למען התגלות שמו של הקב"ה, ובגלל סיבה זו הקב"ה יביא את הגאולה ולא בזכות מעשיהם של בני אדם.

הסגולה - בכלל, הבחירה - בפרט
בדורנו כוח הסגולה מתגלה בכלל. די לראות את התקופה האחרונה, מלחמת "בין המצרים", כדי להבין שהרבה כוחות של חסד מתגלים בעם ישראל. אחוז המתגייסים למילואים גבוה מעל המצופה, יהודים רבים תורמים כסף, מזון, צעצועים לילדים. מתנדבים רבים גודשים את הערים שנפגעו מקטיושות, ולעיתים מספר המתנדבים הוא כל כך גדול שלחלקם לא נותרה תעסוקה. יהודים רבים מרחבי הארץ מתקשרים לבקש משפחות מן הצפון על-מנת לארח אותן ועוד ועוד.

הכח הבחירי מתגלה בפרטים המדקדקים במצווה קלה כבחמורה, שואלים שאלות בהלכה, לומדים תורה ומתפללים למען עם ישראל השרוי בצרה.

מספר הפרטים בהם מתגלה הכח הבחירי אינו מגיע בינתיים לרוב, ולכן בהחלטות הקשורות לחיבור בין עם ישראל לתורתו, אנו נתקלים בקשיים. בנושא אחיזתנו בארץ-ישראל, כמו הגירוש מחבלי ארצנו שחווינו בשנה שעברה, שמירת שבת במישור הציבורי, חינוך לתורה ומצוות, מערכת משפט על-פי תורה ועוד.

דרך התשובה בתקופתנו
קיימות שתי קבוצות בעם ישראל. הקבוצה האחת היא קבוצת הפונים אלינו, יהודים שקצה נפשם בתרבות החול הקלוקלת. בעבור יהודים אלו יש להקים מסגרות מיוחדות לבעלי תשובה, שבצורה הדרגתית יגלו להם את המאור הגדול של התורה. לימוד שיחבר אותם אל כוחה הפנימי המיוחד של התורה, עבודת ה', חסידות, ובנוסף לימודים עיוניים של מחשבת ישראל ומוסר, וכמובן הלכה.

הקבוצה האחרת היא קבוצת הרוב. קבוצה זו אינה פונה אלינו, אבל ברובה תקבל אותנו בסבר פנים יפות. כיוון שמדובר על אנשי סגולה, כדאי לדבר אליהם דברי אמונה, לחלק להם ספרי תהילים, להזמין אותם לתפילות, לשמוע מה הם צריכים. רב בדורנו צריך שתהיה לו הכשרה לטיפול פרטני באנשים כדוגמת עובד סוציאלי. התפילה היא הכוח המרכזי שאתו יש לפנות לקבוצה גדולה זו של יהודים.

מלחמת בין המצרים
המלחמה שנפתחה השנה בי"ז בתמוז בלבנון היא פועל יוצא של נטישת חבלי ארצנו בשנה שעברה. איננו יודעים לאן היא תוביל את העם היושב בציון, נראה לנו שגם מנהיגי העם אינם יודעים לאן הם מובילים את המערכה, ובוודאי שהמוני בית ישראל הם נבוכים. קיים כאן מאבק עיקש עם מוסלמים הרוצים לעקור אותנו מכל חבלי נחלתנו. קיימת חזית שחוד החנית שלה הוא הארגון המרושע הנמצא בלבנון, אבל מאחוריו עומדות מדינות כמו איראן וסוריה. מצד שני עומד ארגון החמאס הנמצא ביש"ע, ומלחמה זו עלולה להמשך זמן רב. מבוכה זו של העם עשויה להוביל לתהליך חיובי של תשובה, תשובה הבאה מתוך כוח הסגולה. יהודים רבים יחושו שהתקווה היחידה שלהם היא הישענות על רבונו של עולם עם פעולות מסוימות שנצטרך לעשות, אבל ברור שאנשים לא ישליכו את יהבם על פעולות אלו שיפתרו את עומק המשבר. אנו שומעים ביטויים רבים של "אין מה לעשות", "אין פתרון לטרור המוסלמי", "לעולם לא יהיה עמם שלום" ועוד ועוד. הרצון להמשיך ולהתקיים כאומה בארץ-ישראל יוביל בעז"ה לגילוי כוחות של אמונה הצפונים בתוך עם ישראל. דווקא מתוך שפל המדרגה יתגלה כוח הסגולה הצפון בעם ישראל, ומתוך הצרה הגדולה תבוא הישועה "ועת צרה היא ליעקב וממנה יושע" (ירמיהו ל' ז').

הגאולה האחרונה בעיקר על-ידי הקב"ה
כשיחזקאל מתאר את השלבים של הגאולה אחרי קיבוץ הגלויות, ניכר מתוך פשט הפסוקים שהקב"ה הוא הפועל. בכל הדורות הקב"ה מנווט את תהליכי הגאולה, אבל בדור האחרון הוא לא משאיר הרבה לבני האדם, אין די זמן, זמן הגאולה מתקרב.

יחזקאל פרק ל"ו כ"ב-כ"ח:
לָכֵן אֱמֹר לְבֵית יִשְׂרָאֵל כֹּה אָמַר ה' אלוקים לֹא לְמַעַנְכֶם אֲנִי עֹשֶׂה בֵּית יִשְׂרָאֵל כִּי אִם לְשֵׁם קָדְשִׁי אֲשֶׁר חִלַּלְתֶּם בַּגּוֹיִם אֲשֶׁר בָּאתֶם שָׁם: וְקִדַּשְׁתִּי אֶת שְׁמִי הַגָּדוֹל הַמְחֻלָּל בַּגּוֹיִם אֲשֶׁר חִלַּלְתֶּם בְּתוֹכָם וְיָדְעוּ הַגּוֹיִם כִּי אֲנִי ה' נְאֻם ה' אלוקים בְּהִקָּדְשִׁי בָכֶם לְעֵינֵיהֶם: וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם מִן הַגּוֹיִם וְקִבַּצְתִּי אֶתְכֶם מִכָּל הָאֲרָצוֹת וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל אַדְמַתְכֶם: וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם: וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב חָדָשׁ וְרוּחַ חֲדָשָׁה אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם וַהֲסִרֹתִי אֶת לֵב הָאֶבֶן מִבְּשַׂרְכֶם וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב בָּשָׂר: וְאֶת רוּחִי אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם וְעָשִׂיתִי אֵת אֲשֶׁר בְּחֻקַּי תֵּלֵכוּ וּמִשְׁפָּטַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם: וִישַׁבְתֶּם בָּאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לַאֲבֹתֵיכֶם וִהְיִיתֶם לִי לְעָם וְאָנֹכִי אֶהְיֶה לָכֶם לֵאלוקים:
הרמח"ל מאריך בכתביו ב"דעת תבונות" וב"כללים ראשונים", שבדורות האחרונים ההנהגה המרכזית של עם ישראל היא הנהגת הייחוד, הנהגה שהקב"ה מוביל אותה על-מנת לזרז את תהליך הגאולה.

מכל האירועים המתרחשים בדורנו, ובוודאי מהאירועים בשנה האחרונה, ניכר בעליל שהקב"ה פועל בארץ-ישראל על-מנת ליצור בירור עמוק של זהותנו הישראלית. הקשיים הם בתוכנו, ברצון שלנו להלחם על קיומנו, בהבנת הקשר שלנו עם ארץ-ישראל, בהבנת ההבדל בין ישראל לעמים. הקב"ה שולח את האויבים הקמים עלינו על מנת שהם יעוררו אותנו לבירור פנימי של נושאי יסוד אלו. עם ישראל מסוגל לגבור על אויבים גדולים ועצומים מאנשי הטרור שקמים עלינו, אבל בשביל לגבור עליהם צריך לחזק את עולם הרוח הפנימי, והקב"ה מחייב אותנו להגיע לבירור עמוק זה.

שומה עלינו לסייע לעם ישראל בבירור חשוב, מהותי וקיומי זה, ונזכה ל"אור חדש על ציון תאיר ונזכה כולנו במהרה לאורו".

----------
מתוך הירחון "קומי אורי" היוצא לאור ע"י תנועת קוממיות.
לפרטים והזמנות: kumiori@gmail.com
טלפון: 02-9974424

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il