בית המדרש

  • שבת ומועדים
  • חודש אלול
לחץ להקדשת שיעור זה

תשובת השנה

מהם שני הרגלים של חודש אלול? מה פירוש "שופר גדול"? על פיקדונות ועל גאולה רוחנית ופיזית.

undefined

הרב ישעיהו מייטלס

אלול תשס"ו
5 דק' קריאה
רוח גבורה בעקבות אהבת הארץ
בכל שנה המפגש שלנו עם א' בתשרי הוא שונה. לא הרי המפגש שלנו בשנה שעברה בא' בתשרי התשס"ו, שבו היינו אחרי גירוש אלפי יהודים מבתיהם, אחרי ההרגשה שקיים סדק בערבות ההדדית וחשש שקיימת התנתקות של חלקים מהעם מהקשר לארץ-ישראל ומא-לוהי ישראל, כהרי המפגש שלנו עם א' בתשרי בשנה שקדמה לה.

הנה אנחנו עומדים בערבו של ר"ה התשס"ז, כאשר אנו רואים את "תשובת המשקל" גם מצד האזרחים והחיילים וגם מצד הפוליטיקאים, את הגילויים של אהבת ישראל, את הנכונות להתאמץ בשביל ארץ-ישראל, התקרבות הלבבות לא-לוהי ישראל וגמילות החסדים האדירה שמקיפה את כל החוגים.

אין לי ספק שעמידתם העיקשת של תושבי גוש-קטיף, חבל עזה וצפון השומרון על אמונתם, על אהבת הארץ שבהם, על אהבת ישראל הבוערת בהם, הפיחה רוח גבורה בעם כאשר בתודעה הלאומית "נצרבו" המראות מלאי ההוד מצד אחד של התושבים והמצטרפים אליהם ומעשי העקירה הנוראים מצד שני.

על הפסוק הנקרא בר"ה: "וה' פקד את שרה כאשר אמר" כתוב במדרש רבה: "הקב"ה הוא בעל הפיקדונות, מה שמפקידים אצלו הוא מחזיר. עמלק הפקיד אצלו קוצים, והוא מקבל ויקבל חזרה קוצים. שרה הפקידה אצלו מצוות ומע"ט ותקבלם חזרה". עם ישראל הפקיד במשך השנה הרבה מצוות ומעשים טובים, הרבה מסירות נפש למען קדושת העם תורה והארץ. על כן אנו מקווים שנקבלם בחזרה מהקב"ה וכפליים.

כוח התשובה גדול מכוח הנבואה
התשובה עומדת במרכזם של החודשים הבאים עלינו לטובה. כשאנו מתבוננים בפסוקי התשובה בתורה ובנביאים אנו מבחינים שלתשובה תמיד מצטרף "אח תאום" והיא הגאולה. בתורה: "ושבת עד ה' א-לוהיך... ושב ה' א-לוהיך את שבותך ורחמך ושב וקיבצך מכל העמים... ומל ה' את לבבך" (דברים ל' ב'-ג'). וכן בנביאים: "ולקחתי אתכם מן הגויים וקבצתי אתכם... וזרקתי עליכם מים וטהרתם מכל טומאותיכם... ונתתי לכם לב חדש" (יחזקאל ל"ו כ"ד-כ"ו).

למה הדבר דומה? לאדם המהלך בשתי רגליו, כאשר הוא צועד צעד ברגל אחת הרגל השנייה נמשכת אחריה, וכאשר צועד ברגל השנייה הרגל הראשונה נמשכת מאליה. וכך הוא הולך ומתקדם.

הרב זצ"ל מזכיר עניין זה באורות התשובה: "התעוררות חפצה של האומה בכללה לשוב אל ארצה, אל מהותה אל רוחה ואל תכונותיה-באמת אור של תשובה יש בה" (י"ז ב'). וכן באגרות "ואם יבוא אדם לחדש דברים עליונים בעסקי התשובה בזמן הזה ואל דברת הקץ המגולה ואור הישועה הזרוחה לא יביט, לא יוכל לכוון שום דבר לאמיתתה של תורת אמת" (אגרת שע"ח ומופיע גם בהקדמת "אורות התשובה").

בכך מכוון הרב זצ"ל לדברי המהר"ל מפראג על הגמרא ביומא פו עמוד א: "אמר ר' יוסי הגלילי גדולה תשובה שמביאה גאולה". כשאדם חוזר בתשובה הריהו נגאל מהיצר הרע הנקרא מלך ובזה יוצא לחירות, ובכך הוא משפיע על הגאולה והיציאה לחירות מהאומות המושלות על ישראל. ראיה לדבר, יום הכיפורים, שהוא יום גאולה לנפש האדם היוצאת לחירות מהיצר הרע, הוא גם היום שבו יוצאים העבדים לחירות והאדמות חוזרות לבעליהן, ועל כך נאמר בפסוק: "ביום הכיפורים תעבירו שופר בכל ארצכם, ובכל ארצכם גאולה תתנו לארץ" (ויקרא כ"ה י'). יוצא אם כן שיום הכיפורים מרכז בתוכו גם את התשובה וגם את הגאולה (נתיבות עולם, נתיב התשובה).

על קשר זה עומד ר' צדוק הכהן מלובלין: כאשר בוחנים את אישיותו של חזקיהו המלך רואים שהוא ראוי היה להיות משיח - עניין הגאולה. ומאידך אומר לנביא ישעיהו "כלה נבואתך וצא" כאשר הנביא הוכיחו על חטאו. לימד אותו חזקיהו כי כוח התשובה גדול אפילו מכוח הנבואה. ולכן אף בנו מנשה, שהמשנה בפרק "חלק" בסנהדרין מונה אותו בין אלה שאין להם חלק בעולם הבא, בכל זאת, מכוח התשובה הקב"ה חתר לו חתירה תחת כיסא הכבוד, וקיבל את תשובתו. יוצא מכאן שבראייה של מי שראוי להיות משיח, כוח של התשובה הוא כוח אדיר המסוגל להתגבר על כל המכשולים (תקנת השבין עמ' 13).

עלייה עם ברכה
כדי להתעורר לתשובה, התורה קובעת כמצווה מרכזית בראש השנה את תקיעת השופר. רבינו סעדיה גאון מונה עשר סיבות לכך. והסיבה התשיעית להזכירנו קיבוץ נידחי ישראל שנאמר: "והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול" (מתוך המחזור). הרב זצ"ל מתייחס לביטוי "שופר גדול" ושואל - האם מדובר על "גדול" מבחינה פיזית בלבד?

אלא ודאי מדובר על עניין פנימי יותר. כידוע ישנה הקבלה בין השופר לגאולה. בשופר ישנן דרגות שונות: השופר המהודר הוא שופר העשוי מקרן של איל. ואילו שופר העשוי מקרן של בעל-חיים כשר גם בו יוצא ידי חובת תקיעת שופר, אך לא לכתחילה. פחות ממנו הוא שופר העשוי מקרן בעל-חיים טמא או שופר שעשה אותו גוי, שאם אין לו בשום אופן שופר אחר יכול לתקוע בשופר זה ולצאת בו ידי חובה אבל לא יברך עליו. כך גם בעניין הגאולה ישנן שלוש דרגות: העלייה לארץ-ישראל מתוך האידיאל לשוב לארץ אבותינו, ולקיים את המצוות התלויות בארץ, זוהי ודאי הגאולה המהודרת. פחות ממנה העלייה לארץ ממניעים לאומיים, כמו כל העמים כך אנו רוצים מדינה משלנו. גם זוהי עלייה מבורכת. אך בסוג השלישי המדובר בעלייה לארץ כאשר "האדמה בוערת מתחת לרגליים" והגויים רודפים אותם, או אז נזכרים בארץ-ישראל. זוהי גם עלייה, אך אין לברך עליה. לכן אנו מתפללים ומצפים ל"שופר גדול" - שהגאולה והעלייה לארץ יבואו מתוך האידיאל הגדול דווקא.

בתפילת העמידה אנחנו מזכירים את השופר בכל ימות השנה ולא רק בראש השנה "תקע בשופר גדול לחירותנו ושא נס לקבץ גלויותינו". התפילה והבקשה הזו מסתמכת על הפסוק "כנשוא נס הרים תראו וכתקוע שופר תשמעו" (ישעיהו י"ח ג'). אם נשים לב נראה שהסדר שונה בין דברי הנביא המקדים את הנס-הדגל לפני השופר. ואילו בתפילה מקדימים קודם את השופר לנס-הדגל. הרב זצ"ל מסביר זאת בכך שבתפילה מבטאים אנשי כנסת הגדולה את השאיפה והכמיהה שהסדר יהיה כך שקודם תהיה הגאולה הרוחנית ואח"כ הנס-הדגל המסמל את הגאולה הפיזית-הלאומית, אך הנביא הרואה למרחוק רואה איך הדברים יתרחשו במציאות ריאלית שבה תבוא קודם הגאולה הלאומית הרמוזה בנס- הדגל ורק אחר כך יבוא תהליך הגאולה הרוחנית הנרמז בשופר.

בימים אלו אנו רואים איך שניהם משתלבים יחד כאשר דגלי מחנות הצבא על כל חיילותיו משתלבים עם ריבוי התפילות ולימוד התורה, עם ריבוי מעשי החסד ואחדות ואהבת ישראל , לשלמות גדולה.

ארץ לבנון ובית המקדש
הארץ הצפונית לנו נקראת "לבנון" כשם בית-המקדש, שנקרא כך על שם שהוא "מלבין חטאיהם של ישראל", כך המציאות שהקב"ה סובב על-ידי המלחמה עם אויבינו מלבנון כדי שעל ידם "ילבינו חטאיהם של ישראל" ומתוך כך יתגלה משיח צדקנו במהרה בימינו אמן.

בירמיהו פרק ו' פסוק א' נאמר: "העיזו בני בנימין מקרב ירושלים ובתקוע ת קעו ש ופר ו על ב ית ה כרם שאו משאת, כי רעה נשקפה מצפון ושבר גדול", הנביא ירמיהו מייעץ לנו לחזור בתשובה כדי להמנע מהרעה הנשקפת מן הצפון וזו היא למעשה הפעם היחידה בתנ"ך שהמילה תשובה נרמזת בראשי תיבות לפי הסדר.

----------
מתוך הירחון "קומי אורי" היוצא לאור ע"י תנועת קוממיות.
לפרטים והזמנות: kumiori@gmail.com
טלפון: 02-9974424
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il