בית המדרש

  • הלכה מחשבה ומוסר
  • נתיבות עולם - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
לחץ להקדשת שיעור זה
שיעור מס' 22

נתיב העבודה - המשך פרק ו'

שיעור יומי שנמסר כל בוקר לפני תפילת שחרית בישיבת בית אל.

undefined

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א

י"ז טבת תשפ"ג
3 דק' קריאה 11 דק' צפיה
ובפרק כל כתבי (שבת קי"ח ע"ב) אמר ר' יוסי יהא חלקי מגומרי הלל בכל יום ומוקי לה התם בפסוקי דזמרה. ופירוש דבר זה שיש לאדם להלל את הקדוש ברוך הוא בהלול שלם בכל יום, וזה לשון מגומרי הלל דהיינו הלול השלם. ובגמרא בפרק ערבי פסחים (פסחים קי"ב ע"א) אמר ר"י ב"ל בעשרה מאמרות נאמר ספר תהלים בנצוח בנגון במשכיל במזמור בשיר באשרי בתפלה בתהלה בהודאה בהללויה וגדול שבכולם הללויה שכולל שם ושבח בבת אחת עד כאן. פירוש שאר השבחים אינם מורים על אמתתו יתברך אבל השבח הנזכר בהללויה מורה על אמתת עצמו יתברך, ולכך חתם בסוף שם יה כי הלול הזה מורה על אמתתו יתברך. ולפיכך אמר יהא חלקי מגומרי הלל בכל יום, שההלל הזה הלול שלם שנותן האדם אל השם יתברך הלול שלם מצד הפעולות שהם מסודרים מאמתתו והשבח בזה מורה על אמתת השם יתברך, אבל שאר שבחים אינם באים על פעולות השם יתברך שהם מסודרים מאמתת השם יתברך, ולכך דווקא בשם הלל חתם השם לומר כי ההלול הזה על הפעולות הבאים מאמתתו יתברך. ומפני זה יש כאן מזמורים שיש בהם הללויה נגד הה"א שבשם יה, ובמזמור הללויה מן השמים יש בו עשרה הללויה שהוא המזמור השלישי והוא אמצעי, וכן הללויה אל בקדשו הוא בסוף המזמורים יש עשרה הללויה. כי חמשה מזמורים נגד הה"א מן השם, כי היו"ד מן שם יה אין להגיע האדם אל המדריגה הזאת רק באמצעית הה"א. ולפיכך במזמור השלישי מן חמשה המזמורים יש בהם עשרה הללויה וכן במזמור האחרון גם כן יש עשרה, כי במזמור האמצעי יש התעלות אל היו"ד וכן במזמור האחרון כי בגמר הה"א מתעלה אל היו"ד, ולפיכך במזמור האמצעי יש שם עשרה הללויה וכן באחרון. וכל אלו דברים מופלגים בחכמה מאוד, כי שם יה הוא שם אחד ולכך אין להיות עשרה הלולים נגד היו"ד בפני עצמו וחמשה הללויה נגד הה"א בפני עצמו כי אין זה חבור כלל, לכך יש חמשה מזמורים כנגד הה"א של השם והה"א מתעלה ביו"ד במזמור השלישי שהוא אמצעי, ובמזמור החמישי שהוא האחרון ובזה מתחבר הה"א עם היו"ד עד שיש כאן ט"ו הללויה נגד שם יה, ואין להאריך במקום הזה. ותקנו הזמירות קודם התפלה משום דכתיב (מלכים א' ז') לשמוע אל הרנה ואל התפלה והזמירות הם רנה והבן זה:
וקודם זה תקנו אשרי, משום דאמרינן בפ"ק דברכות (ד' ע"ב) אמר ר"א בר אבינא כל האומר תהלה לדוד שלשה פעמים בכל יום מובטח שהוא בן עולם הבא מאי טעמא אילימא משום דכתיב ביה פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון לימא הלל הגדול דכתיב ביה נותן לחם לכל בשר אי משום דכתיב ביה אלפ"א בית"א לימא אשרי תמימי דרך דאתא בתמניא אפי אלא משום דאית ביה תרתי עד כאן. ביאור זה כי הפרנסה נקרא חיים שהרי הפרנסה חיי הבריות ואין חלוק בין החיים ובין הפרנסה כלל, ובחבור גבורת השם פרשנו ושם בארנו אצל הלל הגדול. ולפיכך משבח הקדוש ברוך הוא בזה פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון, ואז הוא דבק בעולם הבא אשר שם החיים באמת כי העוה"ז יש לו חיבור ודביקות בעוה"ב מצד החיים, כי עולם הבא שם החיים הגמורים שאין להם מיתה כלל. ומקשה אם כן לימא הלל הגדול דכתיב ביה נותן לחם לכל בשר וגו' אלא משום דאתא באלפ"א בית"א. פי' מה שהשבח הזה הולך באלפ"א בית"א שהם כ"ב אותיות התורה, מורה כי שבח זה במדריגה עליונה הוא מדריגת התורה. ומקשה אם כן לימא תמניא אפי ומשני משום דאית ביה תרתי, פי' בשביל שהשבח הזה מסודר בכ"ב אותיות אלפ"א בית"א, ויש בה פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון בשביל כך הוא דבק בעולם הבא.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il