בית המדרש

  • שבת ומועדים
  • תקיעת שופר
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

ר' מאיר ב"ר יחזקאל שרגא זצ"ל

סדר תקיעות

undefined

הרב הגאון שאול ישראלי זצ"ל

אלול
2 דק' קריאה
שלשה סדרים הם של שלש שלש.
ראשית בא סדר המלכויות: תקיעה, תרועה, תקיעה.
מלכות ה' בעולם בראשית הבריאה, כשיציר כפיו של הקב"ה נברא בגן עדן ומלאכי השרת צולים לו בשר וסימפוניה אלקית מנעימה לו זמר והוא מיועד כל כולו לחזות בנועם ה' בקבלת עול מלכות שמים ובהמלכת מלכו של עולם על עולמו (ע"פ סנהדרין נט, ב) - ישרה היא התקיעה.

אולם, הפך האדם סדרו של עולם, והתרועה הישרה הפכה לקול שבור בו מעלות ומורדות, הפסקות והתחלות. יש ונשמע קול התרועה המסמלת הרגשת נצחון, והנך שומע בזה את תרועת האדם בהתקדמותו, הן בהשתלטותו על כוחות הטבע, הן בנצחון האדם על האדם ושלטון מלכות אחת המתגברת והולכת ותופסת מקום בראש.

דא עקא, שתרועות אלה יש והן מלוות עם זעקת שבר העולה מן השברים, וכל נצחון מלווה בכשלון, וניצול כוחות הטבע ושלטון במכמנים אלה מעבירים את האדם על דעתו ועץ הדעת טוב מלווה תמיד עם רע. ומתוך התרועה עולים השברים. גם כאן מלכות ה' היא המתווה את הדרך וכולם אינם אלא מטה בידו. עד קץ חזון. ובהתגברות על המכשולים תחזור מלכות שמים לקדמותה, או אז תבקע מחדש התקיעה הישרה.

שני בא סדר זכרונות.
כאן עובר לפנינו בסך זכרון האומה הישראלית מקדם קדמתה, ימי אבותינו הראשונים - תקיעה ישרה. אך העולם כולו לא זכה, הרי נבחר האדם המיוחד, והוא הוא אשר קורא לו להקים עם סגולה. ומאז: "תרועת מלך בו", "עם כלביא יקום וכארי יתנשא" (במדבר כג, כא ו-כד). גם כאן בא מיד הכשלון, ויחד עם ההתנחלות בא ההגררות אחר אלהי נכר הארץ ושוב מלווה את התרועה קול השבויים והולך העם לגולה, עד מתחיל מחדש להפציע אור חדש והתקיעה של עם החוזר לארצו.

ולאחרונה בא סדר השופרות - במה, בשופר?
סוד גדול שנמסר לישראל הוא שיפור מעשים, שעי"ז הכל חוזר לתיקונו. התינוק היהודי נולד בטהרה. כל מהותו טהורה וקדושה. הבל פיהם של תשב"ר, שאין בהם חטא (שבת קיט, ב). וגדל האדם ועמו גדלות התאוות והמאווים והמכשולים והתהיות, גם כאן באופן פרטי אצל כל אחד נשמעה תרועת נצחון, דומה הוא שיחכם על אבותיו, מתפאר הוא בהישגיו, אולם גם כאן לפתח הנצחון הכשלון רובץ.

ותרועה זו מעורבת עם השברים, ומסמלת את האכזבות שנוחל האדם, המעמידים אותו סוף סוף על כוחותיו המוגבלים ומכניעים את יהירותו היתרה.
או אז חוזרת התקיעה, והתרופה הנפלאה, המחזירה לאדם אמונתו ומבטיחה לו פדות ורווחה מתוך כשלונותיו בכח האפשרות הזאת של שיפור המעשים.
מכאן ובזה גנוז המהלך הסופי הישר של הזכרונות, ובזה גם סוף התיקון של האדם בכלל.

(מכת"י)

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il