- הלכה מחשבה ומוסר
- ליקוטי מוהר"ן
ליקוטי מוהר"ן תורה קצ
כל אשר דיבר ה' נעשה
ר' נחמן הדגיש מספר פעמים שכל הטובה שיש בו, לא באה מנשמה גבוהה, או מחינוך מוקפד, אלא מעבודה קשה. אם מקבלים תורה במעמד אלוקי מובהק, אין מקום בכלל שלא לציית, ואיך נוכל לבחור כך בתורה?
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
קצ - ויגד משה את דברי העם אל ה
"וַיַּעֲנוּ כָל הָעָם יַחְדָּו וַיּאמְרוּ: כּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה נַעֲשֶׂה, וַיָּשֶׁב משֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל ה, וַיּאמֶר ה אֶל משֶׁה הִנֵּה אָנכִי בָּא אֵלֶיך בְּעַב הֶעָנָן בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּך וְגַם בְּך וְכוּ וַיַּגֵּד משֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל ה" (שְׁמוֹת י"ט) וְהוּא תָּמוּהַּ וְנִפְלָא מְאֹד כִּי מַה הֵם דִּבְרֵי הָעָם שֵׁנִית שֶׁעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר: "וַיַּגֵּד משֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם" כִּי לא נִמְצָא בַּכָּתוּב שׁוּם מַעֲנֶה וּדְבָרִים שֶׁהֱשִׁיבוּהוּ הָעָם שֵׁנִית אַחַר מַעֲנֶה הָרִאשׁוֹן "כּל אֲשֶׁר דִּבֶּר" וְכוּ וּמַה זֶּה שׁוּב "וַיַּגֵּד משֶׂה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל ה" אַך דַּע כִּי יִשְׂרָאֵל טָעֲנוּ וְאָמְרוּ עַל מַה שֶּׁאָמַר לָהֶם משֶׁה לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה עָנוּ הֵם "כּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה" כְּלוֹמַר כּל אֲשֶׁר יְדַבֵּר ה אָנוּ מֻכְרָחִים לַעֲשׂוֹת כִּי מֵאַחַר שֶׁיָּצָא הַדִּבּוּר מִפִּי ה לַעֲשׂוֹת זאת הַמִּצְוָה הֲרֵי אֵין שׁוּם בְּחִירָה וַהֲרֵי אָנוּ מֻכְרָחִים בְּמַעֲשֵׂינוּ וְזֶה "כּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה נַעֲשֶׂה" בְּוַדַּאי כִּי אֵין שׁוּם בְּחִירָה שֶׁלּא לַעֲשׂוֹת מֵאַחַר שֶׁיָּצָא מִפִּי ה וְעַל זֶה נֶאֱמַר תֵּכֶף "וַיָּשֶׁב משֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל ה" שֶׁהֵשִׁיב לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא טַעֲנַת יִשְׂרָאֵל מִיָּד הֵשִׁיב לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא "וַיּאמֶר ה אֶל משֶׁה הִנֵּה אָנכִי בָּא אֵלֶיך" דַּיְקָא "בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּך" דַּיְקָא הַיְנוּ שֶׁלּא אֲדַבֵּר הַדִּבְּרוֹת רַק עִמְּך לְבַד כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אָנכִי ה אֱלקֶיך, לא יִהְיֶה לְך" וְכוּ וְכֵן כֻּלָּם וְלא לְנכַח לְיִשְׂרָאֵל וְהֵם רַק יִשְׁמְעוּ בְּדַבְּרִי עִמְּך וְעַל יְדֵי זֶה יִהְיֶה לָהֶם כּחַ הַבְּחִירָה לַעֲשׂוֹת כִּרְצוֹנָם וְעַל זֶה נֶאֱמַר "וַיַּגֵּד משֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל ה" הַיְנוּ שֶׁמּשֶׁה טָעַן אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל ה הַיְנוּ מַה שֶּׁטָּעֲנוּ הָעָם תְּחִלָּה, טָעַן הוּא עַתָּה אֶל ה עַל עַצְמוֹ כִּי תִּקַּנְתָּ אֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם הַבְּחִירָה עַל יְדֵי שֶׁלּא תְּדַבֵּר רַק עִמִּי לְבַד אֲבָל אֶת עַצְמִי לא תִּקַּנְתָּ כִּי מֵעַתָּה לא יִהְיֶה לִי כּחַ הַבְּחִירָה מֵאַחַר שֶׁתְּדַבֵּר עִמִּי וְזֶה "וַיַּגֵּד משֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל ה" הַיְנוּ מַה שֶּׁדִּבְּרוּ הָעָם וְטָעֲנוּ תְּחִלָּה טָעַן הוּא עַתָּה אֶל ה כִּי מַה תְּהֵא עָלַי, כִּי לא יִהְיֶה לִי בְּחִירָה הֱשִׁיבוֹ ה "וַיּאמֶר ה אֶל משֶׁה לֵך אֶל הָעָם וְקִדַּשְׁתָּם הַיּוֹם וּמָחָר" וְלא צִוָּה לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַך רַק שְׁנֵי יָמִים וּמשֶׁה הוֹסִיף יוֹם אֶחָד מִדַּעְתּוֹ (שַׁבָּת פ"ז) וְכִוֵּן לְדַעַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא, כִּי כֵן הָיְתָה דַּעְתּוֹ יִתְבָּרַך כְּמוֹ שֶׁבֶּאֱמֶת לא נִתְּנָה תּוֹרָה עַד שְׁלשָׁה יָמִים וּבָזֶה הָיָה תָּלוּי בְּחִירַת משֶׁה לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה אוֹ שֶׁלּא לְקַבֵּל כִּי לא הָיָה אֶפְשָׁר לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה רַק אַחַר שְׁלשָׁה יָמִים כְּמוֹ שֶׁהָיָה בֶּאֱמֶת וְאִם לא הָיָה מוֹסִיף יוֹם אֶחָד, לא הָיָה מְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַך לא אָמַר לוֹ רַק שְׁנֵי יָמִים וְהוּא הֵבִין מִדַּעְתּוֹ וּבָחַר לוֹ לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה וְהוֹסִיף יוֹם אֶחָד שֶׁעַל יְדֵי זֶה הָיָה קַבָּלַת הַתּוֹרָה וּבָזֶה הָיָה תָּלוּי עִקַּר הַבְּחִירָה שֶׁל משֶׁה בַּמֶּה שֶּׁהוֹסִיף יוֹם אֶחָד מִדַּעְתּוֹ
"וַיַּעֲנוּ כָל הָעָם יַחְדָּו וַיּאמְרוּ: כּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה נַעֲשֶׂה, וַיָּשֶׁב משֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל ה, וַיּאמֶר ה אֶל משֶׁה הִנֵּה אָנכִי בָּא אֵלֶיך בְּעַב הֶעָנָן בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּך וְגַם בְּך וְכוּ וַיַּגֵּד משֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל ה" (שְׁמוֹת י"ט) וְהוּא תָּמוּהַּ וְנִפְלָא מְאֹד כִּי מַה הֵם דִּבְרֵי הָעָם שֵׁנִית שֶׁעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר: "וַיַּגֵּד משֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם" כִּי לא נִמְצָא בַּכָּתוּב שׁוּם מַעֲנֶה וּדְבָרִים שֶׁהֱשִׁיבוּהוּ הָעָם שֵׁנִית אַחַר מַעֲנֶה הָרִאשׁוֹן "כּל אֲשֶׁר דִּבֶּר" וְכוּ וּמַה זֶּה שׁוּב "וַיַּגֵּד משֶׂה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל ה" אַך דַּע כִּי יִשְׂרָאֵל טָעֲנוּ וְאָמְרוּ עַל מַה שֶּׁאָמַר לָהֶם משֶׁה לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה עָנוּ הֵם "כּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה" כְּלוֹמַר כּל אֲשֶׁר יְדַבֵּר ה אָנוּ מֻכְרָחִים לַעֲשׂוֹת כִּי מֵאַחַר שֶׁיָּצָא הַדִּבּוּר מִפִּי ה לַעֲשׂוֹת זאת הַמִּצְוָה הֲרֵי אֵין שׁוּם בְּחִירָה וַהֲרֵי אָנוּ מֻכְרָחִים בְּמַעֲשֵׂינוּ וְזֶה "כּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה נַעֲשֶׂה" בְּוַדַּאי כִּי אֵין שׁוּם בְּחִירָה שֶׁלּא לַעֲשׂוֹת מֵאַחַר שֶׁיָּצָא מִפִּי ה וְעַל זֶה נֶאֱמַר תֵּכֶף "וַיָּשֶׁב משֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל ה" שֶׁהֵשִׁיב לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא טַעֲנַת יִשְׂרָאֵל מִיָּד הֵשִׁיב לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא "וַיּאמֶר ה אֶל משֶׁה הִנֵּה אָנכִי בָּא אֵלֶיך" דַּיְקָא "בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּך" דַּיְקָא הַיְנוּ שֶׁלּא אֲדַבֵּר הַדִּבְּרוֹת רַק עִמְּך לְבַד כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אָנכִי ה אֱלקֶיך, לא יִהְיֶה לְך" וְכוּ וְכֵן כֻּלָּם וְלא לְנכַח לְיִשְׂרָאֵל וְהֵם רַק יִשְׁמְעוּ בְּדַבְּרִי עִמְּך וְעַל יְדֵי זֶה יִהְיֶה לָהֶם כּחַ הַבְּחִירָה לַעֲשׂוֹת כִּרְצוֹנָם וְעַל זֶה נֶאֱמַר "וַיַּגֵּד משֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל ה" הַיְנוּ שֶׁמּשֶׁה טָעַן אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל ה הַיְנוּ מַה שֶּׁטָּעֲנוּ הָעָם תְּחִלָּה, טָעַן הוּא עַתָּה אֶל ה עַל עַצְמוֹ כִּי תִּקַּנְתָּ אֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם הַבְּחִירָה עַל יְדֵי שֶׁלּא תְּדַבֵּר רַק עִמִּי לְבַד אֲבָל אֶת עַצְמִי לא תִּקַּנְתָּ כִּי מֵעַתָּה לא יִהְיֶה לִי כּחַ הַבְּחִירָה מֵאַחַר שֶׁתְּדַבֵּר עִמִּי וְזֶה "וַיַּגֵּד משֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל ה" הַיְנוּ מַה שֶּׁדִּבְּרוּ הָעָם וְטָעֲנוּ תְּחִלָּה טָעַן הוּא עַתָּה אֶל ה כִּי מַה תְּהֵא עָלַי, כִּי לא יִהְיֶה לִי בְּחִירָה הֱשִׁיבוֹ ה "וַיּאמֶר ה אֶל משֶׁה לֵך אֶל הָעָם וְקִדַּשְׁתָּם הַיּוֹם וּמָחָר" וְלא צִוָּה לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַך רַק שְׁנֵי יָמִים וּמשֶׁה הוֹסִיף יוֹם אֶחָד מִדַּעְתּוֹ (שַׁבָּת פ"ז) וְכִוֵּן לְדַעַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא, כִּי כֵן הָיְתָה דַּעְתּוֹ יִתְבָּרַך כְּמוֹ שֶׁבֶּאֱמֶת לא נִתְּנָה תּוֹרָה עַד שְׁלשָׁה יָמִים וּבָזֶה הָיָה תָּלוּי בְּחִירַת משֶׁה לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה אוֹ שֶׁלּא לְקַבֵּל כִּי לא הָיָה אֶפְשָׁר לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה רַק אַחַר שְׁלשָׁה יָמִים כְּמוֹ שֶׁהָיָה בֶּאֱמֶת וְאִם לא הָיָה מוֹסִיף יוֹם אֶחָד, לא הָיָה מְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַך לא אָמַר לוֹ רַק שְׁנֵי יָמִים וְהוּא הֵבִין מִדַּעְתּוֹ וּבָחַר לוֹ לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה וְהוֹסִיף יוֹם אֶחָד שֶׁעַל יְדֵי זֶה הָיָה קַבָּלַת הַתּוֹרָה וּבָזֶה הָיָה תָּלוּי עִקַּר הַבְּחִירָה שֶׁל משֶׁה בַּמֶּה שֶּׁהוֹסִיף יוֹם אֶחָד מִדַּעְתּוֹ
ליקוטי מוהר"ן (85)
הרב יהודה מלמד
83 - בא שבת בא מנוחה
84 - כל אשר דיבר ה' נעשה
85 - עיקר הולדה על ידי הדעת
טען עוד
עיקר המחלוקת בעולם, מהסתלקות ביאורי התורה
ליקוטי מוהר"ן תורה כ'
הרב יהודה מלמד | ג' תמוז תשפ"ג
דרי מעלה עם דרי מטה
ליקוטי מוהר"ן תניינא, תורה ז' (3)
הרב יהודה מלמד | ח' תשרי תשע"ד
"כי אֵם לבינה תקרא"
ליקוטי מוהר"ן תורה מח
הרב יהודה מלמד | כ"ו סיון תשפ"ג
השמחה שבפשטות
הרב יהודה מלמד | כ"ג אייר התשע"ד
במה נעבוד כשהבינה המלאכותית תחליף את כולנו?
האם מותר לקנות בבלאק פריידי?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
איך יוצרים את השבת ?
מדוע פורים גדול מכיפורים?
אחדות זו מעבדה של בירורים
למה אנחנו ממש דומים לשמן?
הלכות שטיפת כלים בשבת
האם מותר לפנות למקובלים?
השלמת התמונה
הכוח המיוחד של שבת שובה