בית המדרש

  • משפחה חברה ומדינה
  • מאמרים נוספים
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

יעקב בן בכורה

הרב שפירא או הרמטכ"ל חלוץ?

מהם המרכיבים להצלחה במלחמה? מהי "רוח צה"ל" שעליה מתחנכים מפקדי הצבא? על הצורך במכריעים אמיתיים בשאלות מוסר ואתיקה.

undefined

הרב אברהם נחשון

תשרי תשס"ז
4 דק' קריאה
צו 8 לפרופ' אסא כשר
מי מבין יותר בביטחון, הרב שפירא או הרמטכ"ל חלוץ? במבט ראשון השאלה נראית פרובוקטיבית, הרי ברור שהרמטכ"ל ששירת שנים ארוכות בצה"ל מבין בביטחון הרבה יותר מאשר ראש ישיבה, שלמד תורה, ישב ופסק בבתי-דין, והיה רב ראשי! הרי אין הרב שפירא יודע כיצד מפעילים מטוסים, וכיצד מנווטים אותם! אין הוא מבין בארגון חטיבות ואוגדות, ולא לאיזה ציוד הם זקוקים. יתרונו של הרמטכ"ל הוא ברור לחלוטין. אך הדבר נכון רק במבט ראשון, ולצורך הבנת התשובה, עלינו להבין את מרכיבי תפיסת הביטחון.

לביטחון ולהצלחה בקרב ישנם שלושה חלקים. הראשון הוא ידע מקצועי - כיצד לתפעל את הציוד הצבאי, כיצד לנהל יחידות לוחמות, כיצד להשיג מודיעין, באילו אמצעי לוחמה להשתמש בכל מצב. השני - מערכת ערכים ותפיסות עולם המנחות את החייל ואת הפיקוד בתפקודו הצבאי. כאן עומדות לדיון שאלות שלכל אחת מהן ישנה השפעה על שדה הקרב, למשל האם יש קדושה לארץ-ישראל? האם יש קדושה לעם ישראל? האם צריך ומותר לפגוע באזרחי האויב בשעת מלחמה? האם ניתן לקחת אוכל ששייך לאויב בזמן הקרב ולהשתמש בו? (סיפר לי חייל שבאמצע המלחמה, מאחר שצה"ל לא סיפק אוכל לאחת היחידות, נכנסו החיילים לאחת מחנויות האוכל שבכפרים, ולקחו ממנה אוכל, ואחד המפקדים הבכירים הגיע ואמר להם שאין הדבר מוסרי, ושצה"ל אינו "בוזז" אוכל של ערבים... ).

האם יכול מסוק לחסל מחבל מהאוויר, כשלידו נשים וילדים, שייתכן שייפגעו?
האם כשיש כינוס או הלוויה של מחבל מהחיזבאללה מותר להפציץ את כולה, ולבצע הרג המוני?
האם מעמדם של מחבלים שנתפסו על-ידי צה"ל הוא כשל אסירים רגילים, או שניתן להתייחס אליהם בצורה שונה?
האם ניתן להפציץ בונקר שבו מסתתרים מחבלים היורים קטיושות על הצפון, ושידוע שבתוכו ישנו מצבור תחמושת, שכאשר הוא יתפוצץ יימחק כפר שלם מעל פני האדמה?
האם חובה על טייסי צה"ל לפגוע פגיעות כירורגיות בערי האויב, או שמותר להם להיות גמישים?
האם מותר להשיב פגז ארטילרי למקורות הירי, אף אם הם נמצאים בלב אוכלוסייה אזרחית?
האם ביחסינו לאוכלוסיית אויב יש הבדל בין שעת קרב, לבין שעת הפסקת אש, לבין שעת שלום?
האם מותר להפציץ מקורות חשמל ומים לאוכלוסייה אזרחית, כדי ליצור לחץ על ארגוני טרור לשחרר חטופים ולהפסיק ירי?

אלו הן דוגמאות לשאלות מוסר ואתיקה ביטחונית, שאלות שיש להן גם ממד הלכתי, ובהן אין לרמטכ"ל הבנה עודפת מאשר לשום אדם אחר במדינה. שאלות אלה חורצות את גורל הקרב לא פחות מאשר השאלות המקצועיות, וגם הצבא מודע לכך, ולכן הושיב צוות עבודה, שהוציא חוברת בשם "רוח צה"ל", המפרטת את ערכי היסוד של הצבא ואת מקורותיהם.

ומכאן לשאלת הפתיחה - בנושא ערכי היסוד המנחים את צה"ל, ובנושא מקורות הערכים שהם מוסר ואתיקה, מבין הרב שפירא הרבה יותר מהרמטכ"ל. הרב שפירא, שלמד מוסר וערכים והשקיע את מיטב ימיו בעיסוק בהם, הוא הפוסק העליון בשאלות ערכיות ביטחוניות, ועל הרמטכ"ל ללמוד ממנו הרבה עד שיוכל להתחיל להביע דעה בתחום זה. צה"ל, בהכירו בחולשת אנשי הביטחון בתחום הערכי, "גייס" את פרופ' אסא כשר שיכתוב בעבורו את הקוד האתי. קוד זה מבטא את ערכי פרופ' כשר, ואת ערכי החברה שאליה הוא שייך. אך גם על פרופ' נכבד זה ללמוד הרבה מוסר יהודי וערכים יהודיים לפני שיחווה דעות בעניינים אלה, וכדאי שילמד זאת אצל רבנים השייכים למגזרו של הרב שפירא, כדי שהתוצר הבא יתאים יותר לעם ישראל לתורתו ולמורשתו.

להיכן נושבת רוח צה"ל?
לא אתייחס במסגרת מאמר זה לתחום השלישי הקשור לביטחון, שהוא בניין כלל אישיותו של החייל, שגם בו מבין הרב שפירא הרבה יותר מהרמטכ"ל ומפרופ' כשר, לעומת זאת אעסוק מעט ב"רוח צה"ל" כפי שמופיעה בחוברת שמנפיק צה"ל לחייליו, ושעליה מתחנכים הפיקוד הבכיר, הקצינים והחיילים. וכך נאמר במקור: "רוח צה"ל יונק מארבעה מקורות: מסורת צה"ל ומורשת הלחימה שלו כצבא ההגנה לישראל; מסורת מדינת ישראל על עקרונותיה הדמוקרטיים, חוקיה ומוסדותיה; מסורת העם היהודי לדורותיו; ערכי מוסר אוניברסליים המבוססים על ערך האדם וכבודו".

וכאן נשאלות שאלות רבות. לגבי הנקודה הראשונה: לאיזו מורשת צה"ל הכוונה, האם לבריחה מלבנון, או לגירוש ערביי חיפה ובאר-שבע במלחמת השחרור? האם למבצע אנטבה, או למלחמת לבנון השנייה, שבה יחידות המילואים לא היו מצוידות כנדרש?

ולגבי הנקודה השנייה, מהי מסורת מדינת ישראל ועקרונותיה הדמוקרטיים? האם מדובר על הדמוקרטיה לפני שלטון אהרן ברק, שבה היו נושאים שהציבור היה צריך להכריע בהם, ובית המשפט קיבל את הכרעת הציבור, או לעידן ברק שבו "הכול שפיט", ו"מלוא כל הארץ משפט"? (אני מבקש את סליחת הקוראים, על כך שאני מצטט משפט כזה בביטאון תורני, כשכוונתו של האומר היא להחליף את "מלוא כל הארץ כבודו"). האם כוונת רוח צה"ל היא למדינה דמוקרטית עם חופש ביטוי, או למדינה שסוגרת תחנות רדיו שאינן לרוחה, ואינה מאפשרת חופש ביטוי לחלק ניכר מאזרחיה?

לגבי הנקודה השלישית - מדוע אין היא הראשונה? הרי ממנה נובע הכול, והיא נקודת המוצא לכל דיון ערכי הנוגע לכלל ישראל, לארץ-ישראל ולמדינת ישראל.

ולגבי הנקודה הרביעית - האם לאויב בשעת מלחמה יש ערך כאדם, והאם צריך לשמור על כבודו? האם שמירת כבוד עם ישראל, ושמירת ערך חיי היהודים בארץ שווים פחות, שווים יותר, או שהם שווים לערך האויב?

שאלות אלה צריכות שיעמדו בבסיס הדיונים הערכיים, האתיים והמוסריים, שנידונים במסגרת רוחו של צה"ל, וכדי לענות עליהן יש להיוועץ במומחים לענייני מוסר הלכה ואתיקה בעם ישראל, שהם רבנים, מחנכים, ואנשי תורה ואמונה.

----------
מתוך הירחון "קומי אורי" היוצא לאור ע"י תנועת קוממיות.
לפרטים והזמנות: kumiori@gmail.com
טלפון: 02-9974424
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il