תפילות ביום הכיפורים

שאלה:
יש לנו ב"ה שלשה ילדים, הגדולה בת 5. יש לי רצון גדול להתפלל ביום הכיפורים בבית הכנסת, לפחות חלק מהתפילות.מה עדיף לבקש מבעלי שישמור על הילדים, לקחת אותם איתי לביהכ"נ, או אולי לוותר בצער על התפילות בביהכ"נ?

תשובה:
הרצון להתמלא מהתפילות ומהאווירה שבבית הכנסת הוא מבורך וטבעי, וצריך רק לשמוח על כך שזה רצונך.למעשה, לא תמיד אפשרי למלא רצון זה.

צריך להקדים שלש נקודות: האחת: מצות יוה"כ היא "ועיניתם את נפשותיכם". מן התורה אין מצוה מיוחדת של תפילה ביום הקדוש. חכמים הוסיפו את תפילת נעילה, שזה נותן לנו כיוון חשיבה, שיש ערך מיוחד לתפילותינו ביום זה. ובכל זאת, מצות היום היא התענית. השנייה: חובתך כאם וכרעיה. אני נוהג לומר למשפחות צעירות, שבשנות גידול הילדים, העיסוק המרכזי של האשה הוא פנימה, לתוך הבית. לכן, הַצַעתי שראוי לכל אשה צעירה לבנות מראש את הציפיות על פי זה, ולדעת שבשנים הללו כל תפילה בציבור היא 'זכיה מן ההפקר'. והשלישית: הרעיון להביא את הילדים עמך לבית הכנסת, זוכה להתייחסות שלילית ביותר בדברי קדמונינו. המשנה ברורה (בסימן צ"ח, ס"ק ג) מביא את דברי השל"ה הקדוש, המזהיר שלא להביא ילדים קטנים לביהכ"נ מפני שהם מפריעים למתפללים וגם מקבלים הרגלים שליליים כלפי ביהכ"נ.
לפי יסודות אלה אפשר לנסות ולהגיע למצב הרצוי במשפחה.

כמובן, הדרך הנכונה היא לשוחח על כך עם בעלך. אולם, מבחינתך, אל תבואי בתביעה לבעלך, אלא בהצעה ובקשה, שינסה למצוא את הדרך בה תוכלי להגיע לביהכ"נ. למשל, שיתפלל מוקדם יותר, ואח"כ יוכל להחליף אותך. קחי בחשבון גם את הקושי שלו.

אם בעלך היה שואל אותי, הייתי ממליץ לו שיעשה מאמץ לסייע לך במילוי רצונך, אך את חייבת לצאת מנקודת הנחה שאפשר שלא יתרצה.

לעומת זאת, חובת הצום ביום הכיפורים היא גורפת, ובזה ודאי שאם קשה לך, בעלך חייב לסייע לך. גם אם יהיה מצב בו לא תוכלי לטפל בילדים בגלל הצום, וזה יחייב את בעלך להיות שעות ארוכות בבית - זוהי חובתו! מוטב שיאפשר לך לצום מאשר שהוא יתפלל עם הציבור. יראה הקב"ה את ההשתדלות להתפלל ולצום, ויחתום את גזר דיננו, יחד עם כל עם