בית המדרש

  • משפחה חברה ומדינה
  • גירושין
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

רפאל בן יוסף

האם יש כיום יותר גירושין בחברה הדתית

האם אחוז הזוגות המתגרשים בציבור הדתי באמת הולך ועולה באופן משמעותי?

undefined

הרב אליעזר מלמד

כסלו תשס"ז
3 דק' קריאה
'שאלת השבוע' בשבוע שעבר היתה: "מה גורם לתופעת הגירושין בציבור הדתי?" רוב המשיבים קיבלו כהנחת יסוד שאחוז הגירושין בציבור הדתי עולה. אולם אין הדבר ברור. הציבור גדל מאוד, ובהתאמה, השמועות על מקרי גירושין התרבו, אך מי אמר שיש עלייה משמעותית?

ביקשתי מההיסטוריון פרופ' שאול שטמפפר להעריך את אחוז הגירושין בחברה הדתית בעבר. והשיב לי כי בחברה היהודית הדתית באימפריה הרוסית, לפני כמאה וחמישים שנה, "אחוז הגירושין היה לפחות 15 אחוז, ויתכן שאף יותר מזה. רוב הגירושין היו בעשור הראשון לנישואים. הסיבות העיקריות היו: בעיות כלכליות, היעדר אהבה, בעיות עם חותנת, ילדים מנישואים ראשונים, עקרות ואלימות". עוד כתב לי: "בחברה המסורתית רוב הנישואים היו של גבר ואישה שהתחתנו בפעם הראשונה, אך כשליש היו של זוגות שלפחות אחד מבני הזוג התחתן בפעם השנייה".

אם אכן דבריו צודקים, ואחוז הגירושין היה בעבר 15 אחוז לפחות, ואילו בימינו, לפי הערכה זהירה, אחוז הגירושין בציבור הדתי אינו מגיע לעשרה אחוז, אם כן היה נכון לשאול מה גרם בתקופתנו לירידה בשיעור הגירושין (ואם יש עלייה מסוימת, אזי אולי מדובר על חזרה לכיוון הנורמה שהיתה מקובלת).

לדון לכף זכות
יש להוסיף כי חזקה על אנשים תורנים יראי שמים שאינם מחליטים החלטת גירושין בקלות ראש, קל וחומר כשיש להם ילדים. ועל כן צריך להיזהר שלא להאשים את מי שנכשל בבניית משפחתו. החלטת נישואין היא החלטה אנושית, וכבכל החלטה אנושית - גם כאשר הכוונות טובות, עלולים להיכשל ולטעות. ולכן קבעה התורה שכאשר מתברר שההחלטה היתה מוטעית, מצווה להתגרש. אין תכליתו של האדם שיענה את עצמו ואת זולתו יומם ולילה, ואם חיי הזוג הפכו לקשים ורעים, מוטב להם שיתגרשו. אלא שיש למצות תחילה את כל הדרכים האפשריות לגישור, כדי ליצור זוגיות שמחה ואוהבת. אך אם הניסיונות כשלו, נכון למעט את הסבל ולהתגרש.

אמנם בחברה המתירנית ערך הנישואין ירד, וזו הסיבה העיקרית לעלייה באחוז הגירושין, עד שבקבוצות מסוימות אחוז הגירושין עלה אל מעבר לחמישים אחוז. ואכן, יש משפחות דתיות-מודרניות שמושפעות מהלכי רוח אלה. אולם בקרב רובו של הציבור הדתי, פירוק נישואין הוא דבר שאין מבצעים בקלות דעת (אמנם, ביחס לדחיית הנישואין, רבים יותר מושפעים מהחברה החילונית).

התפישה הנוצרית לעומת היהודית
יתכן שאנו מזדעזעים כיום יותר מגירושין, מפני השפעת הנצרות. בעבר, גם כשיהודים התגוררו בשכנות לנוצרים, תחושת הניכור כלפי דתם ותרבותם היתה עזה. אולם כיום, דרך כלי התקשורת השונים, התפישה השמרנית הדתית היהודית מושפעת במידה מסוימת מהתפישה הקתולית, שרואה בגירושין אסון וחטא שלא יכופר. שכך הם טוענים שאמר אותו האיש למאמיניו: משה התיר לכם גירושין מפני קשי עורפכם, ואילו אני אומר לכם שאסור להתגרש. אולם להבדיל, אצלנו, בעם ישראל, היחס לגירושין שונה. זה מקרה עצוב מאוד, ואפילו המזבח מוריד על כך דמעות, אבל מעשה נסבל, שבמצבים מסוימים מצווה לעשותו. ואף גדולי ישראל לא נמנעו מלשאת גרושות ואלמנות.

הטרגדיה
עם ההתפתחות המבורכת במקצוע הרפואה, ובעקבות העלייה המשמעותית בתוחלת החיים, נוצרה מציאות חדשה. לנשים בגיל העמידה קשה מאוד למצוא זיווג. בעבר, תוחלת החיים הממוצעת של הנשים היתה נמוכה משל הגברים, בעיקר בגלל מיתה בשעת לידה. במצב זה, במגזר הפנויים המבוגרים היו יותר גברים מנשים, וכך כל אישה שרצתה להינשא בשנית, גרושה או אלמנה, יכלה למצוא זיווג הגון.

כיום המצב התהפך. תוחלת החיים של הנשים עלתה אל מעבר לזו של הגברים. ככל שעולים בגיל, מספר הנשים הפנויות עולה ביחס לגברים הפנויים, עד שבגיל העמידה, על כל גבר פנוי בעל רמה סבירה ישנן עשר או עשרים נשים. במציאות הטראגית הזו, לאישה גרושה ואלמנה קשה נורא למצוא זיווג.

מה הפתרון? אינני יודע, זולת להתפלל לה', שיאריך את ימי הגברים, וירפאם מכל תחלואיהם, הגופניים והנפשיים, וכך תוכל כל אישה למצוא את בן זוגה.

________________
פורסם גם במדור 'רביבים' בעיתון בשבע
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il