בית המדרש

  • מדורים
  • חינוך ילדים
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לרפואת

יהודה בן הדסה הינדה מלכה

הילדה החריגה

בתנו כיום בת 6. כבר בגיל 3, שמנו לב להתנהגות חריגה, ולקחנו אותה לאבחון. כתוצאה מכך היא נמצאת עד היום בחינוך מיוחד בקבוצה טיפולית. כעת, לקראת העליה לכיתה א' אנו מתלבטים אם להמשיך בחינוך מיוחד או להעבירה לכיתה רגילה.

undefined

הרב אליקים לבנון

אייר תשס"ז
2 דק' קריאה
שאלה:
בתנו כיום בת 6. כבר בגיל 3, שמנו לב להתנהגות חריגה, ולקחנו אותה לאבחון. כתוצאה מכך היא נמצאת עד היום בחינוך מיוחד בקבוצה טיפולית. כעת, לקראת העליה לכיתה א' אנו מתלבטים אם להמשיך בחינוך מיוחד או להעבירה לכיתה רגילה.

תשובה:
על כל אדם: איש, אשה, ילד וילדה, ישנם שתי זוויות הסתכלות. האחת היא קריאה נכונה של מצבו בהווה, והשניה, קריאת הפוטנציאל הגלום בו. אם נרצה, אפשר להגדיר זאת כשאלת המצוי והרצוי. המצוי, נמצא כעת במצב מסוים, ומצב זה איננו רצוי מפני שאינו טוב. לעומת זאת, קיימת הגדרת המצב הרצוי, כלומר, היכן אדם זה צריך היה להיות, ויש לו את האפשרות להיות שם. דוגמא לדבר אנו מוצאים בסיפור על המפגש הראשון בין ר' יוחנן לריש לקיש (בבא מציעה פ"ד) - ריש לקיש שהיה ליסטים, ראה את ר' יוחנן שוחה בירדן, וקפץ אחריו למים, אולי כדי להרשים אותו. ר' יוחנן אכן התרשם מכוחו, ואמר לו: חילך לאורייתא! אם תחזור בך, אתן לך את אחותי לאשה. ריש לקיש אכן קיבל על עצמו להפסיק את הליסטות שלו, והפך להיות החברותא והגיס של ר' יוחנן.

לפנינו דוגמא לצורת ההסתכלות של ר' יוחנן. הוא יודע היטב מה מצבו הנוכחי של ריש לקיש, והוא מנסה שלא לראות את המצוי כעת, אלא את הרצוי, את הגנוז כפוטנציאל אצל ריש לקיש. הוא נותן לו יד תומכת, "חילך לאורייתא", וגם גיבוי נוסף ע"י "מתנה", הצעת שידוך לאחותו, דבר המביע אמון רב בכוחו.

קראתי את האבחונים של בתכם, והתרשמתי שבסך הכל אין לבתכם כל פגם מהותי. האבחונים הללו מציירים באופן אמיתי את המצוי, אך אינם נותנים פתח לראות את הרצוי. משל למה הדבר דומה, לאדם המתכופף כדי לקשור את שרוך הנעל, ובאותו רגע בא צלם ומצלם אותו כשהוא כפוף, וראשו ליד רגליו. זו תמונה אמיתית, המציגה בדייקנות את הרגע, אבל אין בה כדי להצביע על העתיד . התרשמתי גם מנקודת חוסר הביטחון שלכם בבתכם. אתם דואגים לה מאד, וחרדים לעתידה, ומתוך כך איבדתם את האמון בכוחותיה. דרך ההתנהגות שלה היא בעצם תגובה ליחס שלכם. מאחר ואתם סבורים שיש בה פגם חריג, היא מאמתת את דעתכם ע"י תגובות הולמות. לאור הנתונים הללו, אני יכול לומר כמעט בביטחון מלא, שאם תשנו את היחס שלכם אליה, ותחדלו לראות בה ילדה חריגה, תתנו אמון מלא בכוחות החיוביים שבה, ובבטחון גמור תאמרו שכל מה שהיה בעבר הוא תצלום של תמונה רגעית וממילא לא אמיתית, תוך זמן קצר תראו את השינוי בהתנהגותה. כבר עתה רישמו אותה לבית ספר רגיל, ובע"ה היא תשתלב בכיתה כילדה רגילה.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il