שאלה:
יש לנו ילד בן שנתיים וחצי, ואני ב"ה בהריון. בעלי נאלץ לנסוע לחו"ל למספר חודשים, והחלטנו להכניס את הבן למעון, כדי להקל עלי. הסברתי לילד שכעת, כשאבא לא בבית זה מאד יעזור אם ילך ברצון למעון. הוא ילד נבון, ובכל זאת הוא בוכה במשך כל השעות במעון. אני ממש קרועה כי אולי לא טוב לו שם. האם להתעקש או לחזור ולשהות איתו בבית כל היום?

תשובה:
אחד הדברים הנפלאים בגידול ילדים הוא, שלפי תגובותיהם אנו יכולים לזהות את בעיותינו שלנו. כאשר נשכיל לקרוא את עצמנו דרך המשקפים שלהם, נוכל להגיע לתיקון אצלנו. כפי שציינת, הבן שלכם נבון מאד והוא קולט נקודות שאת אינך מודעת אליהם. מושכל ראשון בחינוך ילדים הוא, לקבל החלטות ולעמוד עליהן מתוך הסכמה גמורה, ולא להשאיר החלטות בספק .

כאשר ילד חש שאמא אינה שלמה בלבה עם החלטתה, הוא מבין שההחלטה איננה טובה כל כך. הילד קורא בבהירות את התמונה, כאשר החל לבכות בפעם הראשונה, שזה תהליך טבעי לחלוטין לתינוק המתחיל ללכת למעון, הוא הרגיש שאת אינך בטוחה שהמעון הוא המקום הטוב עבורו. ואם זוהי הרגשתך, הרי אצל הרי אצל הילד מתחזקת התחושה עשרת מונים. הוא מגביר את בכיו, ואצלך הספק הולך ומתעצם. אם החלטת לשלוח אותו למעון, את חייבת לדעת ולהרגיש שבודאי זה המקום הטוב ביותר עבורו. הנימוקים לכך ברורים: הוא נמצא בחברת ילדים בני גילו, ויש לכולם מטפלת המתייחסת לכל צרכיהם וכו'. אלה הנקודות הגורמות לך להיות שלמה לחלוטין עם הליכתו למעון. את צריכה לחבק אותו ולהפרד ממנו בנשיקה, מתוך בטחון מלא שתוך מספר דקות יחדל מלבכות. הילד חש ברוגע שלך, גם כאשר את בבית והוא במעון.

אולם בדבריך ישנה נקודה נוספת. כתבת, שהסברת לו שעליו ללכת למעון כדי להקל עליך. אך ילד קטן חושב עדיין רק על עצמו. הוא ילך למעון בשמחה, אם תאמרי לו שזה הטוב ביותר עבורו - מפני שבבית אין לו חברים ובמעון יש חברים רבים. כאשר את אומרת לו שילך כדי להקל עליך, הוא נפגע מכך, מפני שהוא מרגיש שנוכחותו מפריעה לך, וזו הרגשה קשה גם אצל תינוק. בנוסף, את בעצם מעבירה אליו את האחריות על העזרה לאמא, ודורשת ממנו שיתחשב בכך שכרגע את לבדך בבית, ללא בעלך, ויקח על עצמו להיות עוזר בבית, בכך שילך למעון.

לסיכום, שני את כיוון החשיבה בשלושת הנקודות הללו: הראשונה, היי שלמה בהחלטתך לשלוח אותו למעון. השניה, נמקי זאת לעצמך ולו, בנימוק שזה הטוב ביותר עבורו ולא עבורך. והשלישית, אל תטילי עליו אחריות בטרם עת. בטוחני, שתוך מספר ימים הוא ילך