מצוה לספר
ליל חג השבועות, בחדר אוצר הספרים מתכנסים בחורי הישיבה ומטובי ירושלים ויקיריה. מרן הרב קוק זצ"ל מסב בראש השולחן הארוך, והוא קורא בפניהם בקול ערב מספר המצוות לרמב"ם, ומבאר כל מצוה להסתעפויותיה, מיישב הסתירות ומיישר ההדורים. בשעה מאוחרת מוזגים יין ליושבים, והמזמרים פוצחים בזמירות חג נלהבות, עד שר' שלמה זלמן אביו של הרב קם ממקומו, אוחז בידו של הרב והם פוצחים בריקוד שמחה סוער יחד עם כל הנוכחים. הריקוד אינו נמשך זמן רב, ולאחר זמן קצר הרב חוזר לשיעורו. לקראת בוקר הרב סוגר את הספר, ומברך בחיוך לבבי את הקהל שיזכו כולם בשנה הבאה להמשיך ללמוד בספר המצוות במקום בו פסקו השנה.

תפילת שחרית הייתה מתנהלת באווירה מיוחדת במיוחד. לעליית כהן קראו לרב לעלות והוא החל באמירת 'אקדמות' בהתרגשות מיוחדת. וכפי שסיפר תלמידו הגדול הגאון ר' יעקב משה חרל"פ על אופן היכרותו עם הרב: "ירדתי ליפו במצוות הרופאים עלי, כדי לטבול בים. בחג השבועות התפללתי בבית הכנסת 'שערי תורה', בן עשרים ואחד הייתי אז. והנה שמעתי כיצד הרב, שהיה רבה של יפו בתקופה ההיא, אומר 'אקדמות' לפני הקהל ברטט ובבכיה - נזדעזעתי עד יסוד נפשי, ומאותה שעה ואילך דבקתי ברב באהבה עזה, והייתי לתלמידו וחסידו לעולם".

מצוה גדולה (111)

הרב שמואל הולשטיין

add_alert

26 - מצווה לאהוב כל אחד מישראל כגופו

27 - מצות עשה לשבות ממלאכה בחג השבועות

28 - מצוות עשה להלוות לעניי ישראל

טען עוד

בתום התפילה הלך הרב לביתו, שם דרש מענייני דיומא, ואז בליווי ציבור גדול צעד אל עבר הכותל המערבי. רבים הצטרפו אל הרב בהליכתו, עד שבהגיעם אל שערי העיר העתיקה כבר הייתה זו תהלוכה רבתי, ובראותם מרחוק את אבני הכותל המערבי פצחו כולם יחדיו בשירת "יבנה המקדש".

* * *

בסעודת ליל חג השבועות ישבו חסידים רבים סביב שולחנו של הצדיק ר' שלמה ליב מלינטשנא, וציפו לשמוע ממנו דברי תורה בענייני דיומא. אולם הרבי ישב ושתק, עד שאחד מזקני החסידים אזר אומץ וביקש מהצדיק שיגיד להם דברי תורה הקשורים למתן תורה ולקדושת היום.

הרבי התנער מהרהוריו ואמר כי 'היהודי הקדוש' נהג לומר כי "דרך ארץ קדמה לתורה", וזה לא דרך ארץ לדרוש בתורה אם רק מחר מקבלים אותה. המשיך הרבי ואמר: "אם כך אז מה צריך לעשות בליל שבועות? צריך להתכונן לקבל את התורה באימה וברטט!" ואז התחיל הרבי לרעוד כולו, תוך שהוא ממלמל - "באימה וברטט... באימה וברטט..." ולא נרגע עד שנאלצו לקחתו למיטה לנוח ולהרגע.

מצוה להורות
חג השבועות הינו ביום החמישים לעומר. בזמן שבית דין קבעו את החודש על פי ראיית הלבנה החג היה יכול לחול בין ה' לסיוון לז' בו, אולם בדורנו שהלוח הינו קבוע מראש חג השבועות חל תמיד בו' בסיוון.
מאחרים קצת את תפילת ליל החג על מנת שימי ספירת העומר יהיו מלאים לחלוטין מפני שנאמר בהם: "שבע שבתות תמימות".

נוהגים להשאר בליל החג ערים כל הלילה ולעסוק בדברי תורה, ומביאים האחרונים את הטעם מפני שבני ישראל ישנו בליל נתינת התורה והקב"ה נאלץ להעירם, ועל ידי לימודינו בלילה אנו מתקנים זאת. ואמר על כך האר"י ז"ל כי מי שלומד כל הלילה ולא ישן כלל, מובטח לו שישלים שנתו ולא יארע לו שום נזק.

נוהגים לקשט את הבתים בירק זכר למתן תורה, שאז הר סיני קושט כולו בירק. ונהגו לאכול בשבועות מאכלי חלב ויש בדבר טעמים רבים.

מובא בדרשות הר"ן ובשל"ה הקדוש כי בחג השבועות נידונים על לימוד התורה, לכן ראוי לכל אחד להתפלל שיזכה בשנה הקרובה ללמוד תורה לשמה ולזכות בכתר תורה.<