- משנה וגמרא
- סנהדרין
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד
בענין עד ודיין מצטרפים
הסבר מחודש בשיטת הרמב"ם בענין עד ודיין מצטרפים.
פנינו שטר עם הנפק והלווה טוען שהוא מזויף, וקיימו חתימת עד אחד וחתימת דיין אחד בלבד, אין השטר נחשב כמקוים ולא ניתן לגבות את ההלוואה.
הטעם הפשוט בראשונים הוא, שלמעשה על קיום חתימת העד השני יש לנו רק עד אחד והוא הדיין, וכיון שחסר העד השני שבשטר לא נתקיים השטר. וכבר הקשה המהרי"ט 1 , דאליבא דרבי יהושע בן קרחה הסובר שהלוואה אחר הודאה מצטרפין 2 , צריך להיות הדין שגובין בשטר זה. כיון שלדעת רבנן העד עצמו שקיים חתימתו מעיד על מנה שבשטר וגם הדיין המקיים חתימתו מעיד שהשטר מקוים, אם כן גם זו חשיבא עדות להוצאת ממון דהוי הדיין כמעיד ראיתי עדות שנתקבלה בבית דין, שהיא עדות שמוציאים בה ממון 3 . המהרי"ט עצמו סובר כי אכן השטר אינו מקוים אבל עדות על מלוה על פה יש כאן ולכן ניתן לגבות החוב מבני חרי. על דברי המהרי"ט חלקו כמה מן האחרונים, אך כדבריו מפורש במאירי על סוגיין. הוא חוכך להחמיר לצרף עד ודיין על סמך החידוש של רבי יהושע בן קרחה.
הרשב"א בחידושיו בסוגיין דן בשיטת הרי"ף והרמב"ם 4 אשר פרשו את ההלכה שלפנינו בעניין עדות בעל פה. והקשה הרשב"א מדוע לא נאמר שיצטרפו על יסוד דינו של רבי יהושע בן קרחה? ומסיק בשיטתם, שהדיין אינו נחשב עד היכול להצטרף עם עד ההלואה משום שאינו יודע אם באמת העידו בפניו או בשקר 5 .
אמנם נראה לומר דבר חדש. אפילו אם תמצי לומר כי עקרונית צודק המאירי, שדיין נחשב עד ויכול להצטרף עם עד הלוואה לחייב ממון, בנידון דידן אין אפשרות זו קיימת. נקדים ונאמר, אם יעידו ראובן ושמעון בפני בית דין על חיובו של לווה יוכל כל אחד מן הדיינים להצטרף עם לוי שהוא עד שלישי על ההלואה להעיד על חיוב ממון, אבל אם הדיין ירצה להעיד על חיובו של הלווה על סמך עדותם של ראובן ושמעון ויצטרף עם ראובן עצמו להוציא ממון ישתנה הדין, מפני שאז קיים החסרון "נכי תלת רבעי דממונא אפומא דחד" 6 , הרי ראובן עצמו המעיד בפנינו על ההלואה חשיב כבר חצי החיוב של הלווה והדיין המעיד על החיוב משתמש בעדותם של ראובן ושמעון כדי ליצור חיוב, יוצא שחצי מעדותו של הדיין מבוססת על עדותו של ראובן הנ"ל ובכך יוצא ששלשת רבעי הממון מוצאים על סמך עדות של ראובן ובכהאי גוונא לא ניתן להוציא ממון על פי התורה. נראה לומר כי אפשר להעמיס פשט זה בדברי הרמב"ם שכתב וז"ל "...אבל העד עם הדיין שהעידו שני העדים בפניו אין מצטרפים". מכל מקום דברי המאירי צריכים עיון רב, הרי הוא מדבר על המקרה שלנו וקיים לכאורה החסרון הנ"ל.
הטעם הפשוט בראשונים הוא, שלמעשה על קיום חתימת העד השני יש לנו רק עד אחד והוא הדיין, וכיון שחסר העד השני שבשטר לא נתקיים השטר. וכבר הקשה המהרי"ט 1 , דאליבא דרבי יהושע בן קרחה הסובר שהלוואה אחר הודאה מצטרפין 2 , צריך להיות הדין שגובין בשטר זה. כיון שלדעת רבנן העד עצמו שקיים חתימתו מעיד על מנה שבשטר וגם הדיין המקיים חתימתו מעיד שהשטר מקוים, אם כן גם זו חשיבא עדות להוצאת ממון דהוי הדיין כמעיד ראיתי עדות שנתקבלה בבית דין, שהיא עדות שמוציאים בה ממון 3 . המהרי"ט עצמו סובר כי אכן השטר אינו מקוים אבל עדות על מלוה על פה יש כאן ולכן ניתן לגבות החוב מבני חרי. על דברי המהרי"ט חלקו כמה מן האחרונים, אך כדבריו מפורש במאירי על סוגיין. הוא חוכך להחמיר לצרף עד ודיין על סמך החידוש של רבי יהושע בן קרחה.
הרשב"א בחידושיו בסוגיין דן בשיטת הרי"ף והרמב"ם 4 אשר פרשו את ההלכה שלפנינו בעניין עדות בעל פה. והקשה הרשב"א מדוע לא נאמר שיצטרפו על יסוד דינו של רבי יהושע בן קרחה? ומסיק בשיטתם, שהדיין אינו נחשב עד היכול להצטרף עם עד ההלואה משום שאינו יודע אם באמת העידו בפניו או בשקר 5 .
אמנם נראה לומר דבר חדש. אפילו אם תמצי לומר כי עקרונית צודק המאירי, שדיין נחשב עד ויכול להצטרף עם עד הלוואה לחייב ממון, בנידון דידן אין אפשרות זו קיימת. נקדים ונאמר, אם יעידו ראובן ושמעון בפני בית דין על חיובו של לווה יוכל כל אחד מן הדיינים להצטרף עם לוי שהוא עד שלישי על ההלואה להעיד על חיוב ממון, אבל אם הדיין ירצה להעיד על חיובו של הלווה על סמך עדותם של ראובן ושמעון ויצטרף עם ראובן עצמו להוציא ממון ישתנה הדין, מפני שאז קיים החסרון "נכי תלת רבעי דממונא אפומא דחד" 6 , הרי ראובן עצמו המעיד בפנינו על ההלואה חשיב כבר חצי החיוב של הלווה והדיין המעיד על החיוב משתמש בעדותם של ראובן ושמעון כדי ליצור חיוב, יוצא שחצי מעדותו של הדיין מבוססת על עדותו של ראובן הנ"ל ובכך יוצא ששלשת רבעי הממון מוצאים על סמך עדות של ראובן ובכהאי גוונא לא ניתן להוציא ממון על פי התורה. נראה לומר כי אפשר להעמיס פשט זה בדברי הרמב"ם שכתב וז"ל "...אבל העד עם הדיין שהעידו שני העדים בפניו אין מצטרפים". מכל מקום דברי המאירי צריכים עיון רב, הרי הוא מדבר על המקרה שלנו וקיים לכאורה החסרון הנ"ל.
גיור קטנים
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ט' אלול תשפ"א
מחילה
מסכת סנהדרין ט ע"ב
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י' סיון התשס"ג

קרקע עולם; מצוות שבגוף ומצוות שבכח
כתובות דף ג ע"ב; סנהדרין דף עד ע"א
הרב יאיר וסרטיל | סיוון תשע"ח

מסכת סנהדרין דף קי"ב - קצר (שמע)
הרב אביחי קצין | ט"ז חשוון תשע"ח

הרב נחשון רבינשטיין
ר"מ בישיבת בית אל.

אכילה בסוכה כשיורדים גשמים

מצוות האמונה - א'
ד' תשרי תש"ע
התמסרותו הגדולה של הרב אריה קורן לתורה
מתוך אזכרת ה- 30 לרב אריה קורן ביישוב בית אל, התשע"ה
כ"ט סיון התשע"ה

בענין עד ודיין מצטרפים
תש"ס
קילוף פירות וירקות בשבת
האם מותר לפנות למקובלים?
למה שמחים כבר משנכנס אדר?
למה אומרים "במה מדליקין" בערב שבת?
הסוד שמאחורי חגיגות פורים בעיר ירושלים
תהיו חמים!
נס חנוכה בעולם שכלי ?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
תיקון ימי השובבי"ם
איך מוסרים את הנפש בימינו?
למה ללמוד גמרא?
הלכות שילוח הקן
הרב אליעזר מלמד | תשנ"ד
ארבעה בנים, ארבע תשובות
הרב אליעזר מלמד

רעיונות לפסח
הרב עזריאל אריאל | תשנ"ז - תש"ס

בְּנִיסָן נִגְאֲלוּ וּבְנִיסָן עֲתִידִין לִיגָּאֵל
הרב שמואל אליהו | ניסן תשע"ד
שבנו ליישב את ארצנו
לנתיבות ישראל - מאמר "למצות הארץ" המשך
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ"ד אדר תשפ"ג

צבי לצדיק
הרב יעקב שפירא | אדר תשפ"ג
מהו הסוד של הבבא סאלי?
הרב משה חביב | אדר תשפ"ג
