בית המדרש

  • פרשת שבוע ותנ"ך
  • מקץ
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לרפואת

אליהו בן הדרה

יוסף דוגמא לדורות

אפרים ומנשה משמשים כסמל לכך שיהודי, אפילו ילד, יכול להישאר יהודי גם אם נבלע בין הגויים. זו היא הברכה, שכל אבא מברך את בניו

undefined

הרה"ג דוב ליאור

כו כסלו תשס"ח
2 דק' קריאה
פרשתנו עוסקת בתיאור מעשיו של יוסף הצדיק, ובעיקר בהצלחתו הנפלאה שיצא מבור הכלא למרום הפסגה של מלכות מצרים, שהייתה באותו זמן המדינה הגדולה בעולם. כאן אנו פוגשים את הנהגתו המוסרית הנעלה של יוסף הצדיק - בעומדו בניסיון עם אשת פוטיפר, ובכך שגם בהיותו שר האוצר הוא מתבלט ביושרו ובניקיון כפיו ומביא את כל הכסף לגנזי המלך. (דבר נדיר - שליט נאמן ומסור לתפקידו, שלא קידומו האישי עומד לנגד עיניו).
כך ירידתו של יוסף למצרים לפני כל בית אבא הניחה לא רק את התשתית לקליטת בית יעקב מהצד החומרי, אלא שימשה גם דוגמא חיה לכך שיהודי יכול להישאר בתמימותו ובצדקתו גם בתוך חשכת הגלות, ולא להסתאב בתרבות העם שהוא נמצא בתוכו.
יוסף מחנך את שני בניו שנולדו במצרים, שעל אף שהחברה שמסביבם היא חברת בני נסיכים, שכל מעיינם הוא לשייט בנילוס ובילויים בלילות, הם שוקדים על לימודם ומתנהגים כנכדים ליעקב ונינים לאברהם ויצחק, שצביון חייהם שונה מכל הסביבה.
ולכן כאשר יעקב אבינו מברך את יוסף לפני מותו ואומר לו: "בך יברך ישראל לאמור ישימך אלוהים כאפרים וכמנשה". אפרים ומנשה משמשים כסמל לכך שיהודי, אפילו ילד, יכול להישאר יהודי גם אם נבלע בין הגויים. זו היא הברכה, שכל אבא מברך את בניו, שגם אם חלילה ימצאו באווירה שלילית של ריקנות וקלות דעת, לא יגררו אחריה וימשיכו בדרך שחונכו עליה.
הגר"א אומר, שבכל פרשה אנו צריכים להתבונן מה ממנה אנו יכולים ליישם בחיינו. מפרשתנו אנו יכולים לשאוב את רוח העוז והגבורה שהתגלתה ביוסף ובניו. ב"ה אנו רואים שגם בתקופתנו גדל נוער נפלא המקפיד על תורה ומצוות, ומיישם בחיי היום יום את גדרי ההתנהגות של תורת ישראל, בתחום שבין אדם לחברו, ובתחום של בין אדם למקום. נוער חסון בנפשו, שהנושאים של עם ישראל וארץ ישראל תופסים את לבו. ויהי רצון שימשיכו כך ביתר עוז וביתר כח.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il