בית המדרש

  • קומי אורי
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לרפואת

אלקנה בן שלומית

מה נהדר היה מראה כהן

מסירות-נפש למען הגאולה, בחמלה רבה אמונתך, גדולי הדורות מקבלים פניו של גדול הדור.

undefined

הרב שמואל יניב

כסלו תשס"ח
3 דק' קריאה
מסירות-נפש למען הגאולה
לכל דור מועידה ההשגחה העליונה מנהיג ראוי לאתגר גילוי הקודש הייחודי לאותה העת, מעלותיו כדוד המלך בעל לב מלא חמלה וגם אמיץ, הנכון לקרב במסירות נפש בעבור האומה, השולט ברוחו, מקשיב לרחשי הדור ומהם מרוממם. בעל דעה רחבה הרואה את הסיכויים ואינו מתעלם מהסכנות, מסוגל להנהיג, ליזום ולקבל הכרעות קשות מתוך אחריות, איש שרוחו מבקשת את הקודש ו"ירא אלקים".
כזה היה איש האלקים, המאור הגדול הגאון מוילנא - הגר"א, שהיה הנחשון שהניע את תהליך הגאולה, שממעיין התורה חי ודבקה נפשו בגאולת ישראל. ומאז מותו עד היום, כתלמידיו אנו חיים בשאיפה הרוחנית הזו, וב"ה מעמיקים ומתעלים מחזונו. הראי"ה קוק היה מתלמידי הגר"א, ובנו הרצי"ה רבי ומורי הצדיק, והנזיר, והרב חרל"פ, והרב ישראלי, ור' אריה לוין הצדיק, ורבינו הרב אברהם אלקנה שפירא זצ"ל, וכל תלמידי הרב קוק שהולכים לאורו ומוסרים את נפשם למימוש תהליך הגאולה.
זכה דורנו לגאון ראש ישיבת "מרכז הרב" הרב אברהם אלקנה שפירא זצ"ל שעמד בראש הישיבה 25 שנים, עד גיל 96, והיה דשן ורענן כעץ שתול על פלגי מים, מתלהב כנער באהבתו לתורה; כמעיין המתגבר, מחדש בהלכה, בתלמוד, באגדה. היה דיין ונשיא בית הדין הגדול, והרב הראשי לישראל. ענק בתורה היה, שקדן מופלא, עד הרגע האחרון ממש דבק בתורה.

בחמלה רבה אמונתך
חמלה בלבו היתה, כאש המאירה, מחממת ומשקמת לבבות שבורים. ביגיעה עצומה עמל לשחרר עגונות ובכל מאודו עשה לעודד אלמנות. נספר סיפור אחד מאלפים שנחוש את חכמתו בחמלה. מעשה באלמנה שנפל עליה הכאב והטיפול בברכת ריבוי הילדים, והיתה הולכת לאישים דגולים לחזקה, וגם לרבינו נכנסה. שטחה לפניו את מצוקתה ועלבונה, הקשיב הרב בקשב רב והשיב: זה מצב איום ונורא להיות אלמנה, ועוד צעירה ומטופלת בהרבה ילדים, ואז הזדקף ואמר: התנערי מעפר קומי, תקווה גדולה לך, הילדים זקוקים לאישה בוטחת, לאמא בריאה ושמחה, הם יגדלו לתפארת עם ישראל וינחלו רוב ברכה.
את הסיפור הזה סיפרה האישה ב"שבעה", ואמרה: רק ממנו קבלתי נחמה, כוח להתגבר, מפאת שהוא הבין והזדהה עם גודל כאבי. בתחילה אמר "זה מצב איום ונורא" - ואזי יכולתי להשלים ולקבל את דבריו האחרונים, ובס"ד הבית התמלא ברכה ונחת כמאמרו.
יחסו של רבינו לאמו האלמנה היה מהודר ביותר, יום יום היה סועד אותה, גם בהיותו דיין עסוק ביותר, ואמו אמרה: מי ייתן ויכולתי לרחוץ את רגליו ולשתות את המים הזכים...

גדולי הדורות מקבלים פניו של גדול הדור
למרות מעמדו הנישא בשררת הרבנות המשועבדת למלכות, גיבור כארי היה להרחיק מעצמו את החנופה והשקר, דחה את הלחצים הסוחטים, ופסק את פסקי התורה הטהורה - שאין שום היתר לגרש יהודים, ואסור באיסור חמור למסור חבלי ארץ-ישראל לידי נוכרים, וכל פקודה מכל גורם לעשות זאת נוגדת את דת תורתנו הקדושה. ולכן כל חייל ושוטר הנקרא לפנות יהודים, ומזיק לרכוש המתיישבים, הרי הוא גוזל, ועל כל יהודי לעשות כל אשר ביכולתו למנוע עבירה של עקירה וגירוש. ועם ישראל הכיר והוקיר לו את מסירות הנפש, שגם בהיותו זקן לחם בכל עוז רוחו, וכשהגיעה שעתו להיכנס לגן-עדן בחג הסוכות בערב שבת קודש, ליוו אותו עשרות אלפים, והספד גדול עשו לו גם בחג כראוי לגדול הדור. ובבית-דין של מעלה יצאו לקראתו גדולי הדורות, הגר"א, הרב קוק והחפץ חיים, שביקשו את הגאולה ממקור התורה.
אשרי העין ראתה כהן ישיש בן 95 רוקד ושואג בנעילה. אשרי העין ראתה כיצד רבינו מתלהב בעת העמיק בדבקות בתלמודו ושיעורו. מה נהדר היה רבינו בחייכו במאור פנים בעשותו מצוות. אשרי הדור שצעירים דבקו בישישים כרבינו הטהור ושתו בצמא את דבריו עד גבול גן-עדן.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il