מצות עשה ליתן לכהן ראשית הגז, שנאמר:

מצות עשה שכל זובח בהמה טהורה יתן לכהן זרוע ולחיים וקיבה, שנאמר:


מצוה לספר

מצוה גדולה (111)

הרב שמואל הולשטיין

add_alert

45 - "לא תעשוק את רעך"

46 - ראשית הגז

47 - מצוה לשבות ממלאכה

טען עוד

"שנים רבות חיכיתי ליום זה, בו אזכה לקיים מצוה נדירה זו של ראשית הגז", הכריז בשבוע שעבר מעל במת הטקס הגאון הרב זלמן מלמד שליט"א ראש ישיבת בית אל ורב הישוב. הרב שמזה שנים מחפש את ההזדמנות לקיים את המצוה, שמע כי אחד מתושבי הישוב החליט לרכוש לעצמו עדר קטן של כבשים. הרב ביקש מבעל העדר לקנות ממנו חמשה כבשים, שהם הכמות המינימאלית לקיום המצוה. האיש סירב למכור חמשה מתוך העדר המצומצם, עד ששמע כי מטרת הרכישה הינה לצורך המצוה, ואז נעתר לבקשה בשמחה.
הרב שמח על המצוה הקרובה, אך כשירד לראות את הכבשים הבין כי טרם הגיע הזמן לקיימה, היות וכמות הצמר של הכבשים היתה דלה מידי, ולא הגיעה לשיעור המינימאלי הנדרש, כ-240 גרם צמר נקי מכל כבש. עברו מספר חודשים, ולאחר שהכבשים התחילו להזיע תחת חום הצמר, ניתן האות. הרב התייצב השכם בבוקר בדיר שם קנה את חמשת הכבשים בכל אפשרויות הקניין השונות, כדי לצאת ידי חובת כל הדעות והשיטות, ואז החל במרץ במלאכת הגזיזה יחד עם קבוצה מתלמידי הישיבה. המחשבה כי בתוך מספר דקות ניתן לגזוז כבשה התבררה כחלום רחוק, והגוזזים הבלתי מנוסים עמלו שעות רבות בגזיזה, אולם החיוך ושמחת המצוה לא פגו אף לרגע. בסיום גזיזת כל אחת מהכבשים היה מתח באוויר - האם כמות הצמר שהיתה על הכבשה מספיקה לשיעור הנדרש לקיום המצוה?! הידענים הסבירו לנוכחים כי לאחר הגזיזה אי אפשר להוסיף כבשים נוספות לחשבון כדי להשלים את השיעור הנדרש. אמנם כמות הצמר היתה גבולית, אך בשקילה מדוקדקת התברר כי אכן ישנו צמר בשיעור הנדרש.
בהזדמנות זו כשבבעלותו כבשים משלו, החליט הרב לקיים את מצות נתינת 'זרוע לחיים וקיבה' לכהן, מצוה נדירה אף היא, לאלה מאיתנו שאינם רגילים לגדל ולאכול בהמות באופן קבוע. אחר הצהריים, שוחט שהוזמן למקום שחט את אחת הכבשים הגזוזות, והכין את מתנות הכהונה לנתינה לכהן.
לאחר סיום ההכנות יצאה מהדיר תהלוכה חגיגית אל עבר הישיבה בבית אל, לטקס סיום גזיזת הכבשה החמישית. מאות מילדי בית אל שהצטרפו לתהלוכה קיבלו שיעור מעשי על מצוות שלא הכירו ועל חיבת המצוות בכלל.
לאחר סיום הטקס נסע הרב מלמד לירושלים לישיבת 'מרכז הרב', שם חיכו לו מאות תלמידי הישיבה, ובראשם הכהן, לו היו מיועדים ראשית הגז והזרוע הלחיים והקיבה, הלא הוא - ראש הישיבה מרן הגאון הרב אברהם שפירא שליט"א. בטקס מרגש העניק הרב מלמד למרן הרב שפירא את מתנות הכהונה, כשמיד לאחר מכן פצחו כל תלמידי הישיבה בשירה אדירה: "קדשנו במצוותיך ותן חלקינו בתורתך...". לסיום נשאו הכל תפילה כי בעזרת ה' נזכה בקרוב לבניין בית המקדש ויעלה בידינו לתת לכהנים את כל כ"ד מתנות הכהונה.