- מדורים
- הרה"ג אברהם שפירא זצ"ל
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב אברהם שפירא זצ"ל
האם יש נבואה בימינו?
כיום אנו לא מרגישים בחסרון הנבואה מפני שאנו יותר מגושמים וריקים, מבחינה זו כיום אנו במצב לא נורמלי, וכמו שכתבו חז"ל בסוף מסכת סוטה - לאותו דור נודע שהנבואה מסתלקת והיה קשה להם מאד כיצד יחיו כלל ישראל בלי נבואה, על כך באה הנבואה האחרונה לחזקם: "אז נדברו" ובסוף "זכרו תורת משה עבדי"
בהפטרת שבת הגדול אנו קוראים את הפס' האחרונים של ספר מלאכי: "אז נדברו יראי ד' איש אל רעהו ויקשב ד' וישמע ויכתב ספר זיכרון לפניו ליראי ד' ולחושבי שמו... זיכרו תורת משה עבדי אשר ציויתי אותו בחורב...". מובא בילקוט שמעוני (רמז תק"צ) שעד ימי מלאכי שהיה אחרון הנביאים היו נכתבים הדברים ע"י הנביאים עצמם, ומשנחתמה נבואה, אליהו כותב ספרי צדיקים ומעשיהם, גם אם לא נראה לעינינו.
בזמן מלאכי נסתיימה תקופת הנבואה. פרק זה במלאכי הוא האחרון בספרי הנביאים והוא מסתיים בפסוק "זכרו תורת משה עבדי". מדוע דווקא בנבואה זו של מלאכי הודגש הענין של זכרו תורת משה?!
בספר חדש שיצא לאור, פירוש תלמיד הר"ן על התורה, כתוב שבנבואות האחרונות של זכריה ומלאכי, יש נבואות שונות מנבואות שאר הנביאים. כל נביא היה רואה בבירור את נבואתו, ואילו בנבואות האחרונות מוצאים אנו כי הנביא נשאל האם הוא מבין מה שהוא רואה. הטעם לדבר נתן תלמיד הר"ן בספרו, משום שעניין הנבואה עמד להיעלם. והביאור, כי בכל דבר שבקדושה ישנה קודם לכל התנוצצות של קדושה, ובסופה יש פיחות כח הקדושה. כשהחלה הנבואה וקדושתה להיפסק היה פיחות בהשראת כח קדושת הנביאים, ומחזה הנבואה לא היה ברור לנביא. כלל ישראל נברא עם מתנות שמימיות מיוחדות. יש לו את בית המקדש, עבודת כהנים, אורים ותומים ונביאים. כיום אנו לא מרגישים בחסרון הנבואה מפני שאנו יותר מגושמים וריקים, מבחינה זו כיום אנו במצב לא נורמלי, וכמו שכתבו חז"ל בסוף מסכת סוטה - לאותו דור נודע שהנבואה מסתלקת והיה קשה להם מאד כיצד יחיו כלל ישראל בלי נבואה, על כך באה הנבואה האחרונה לחזקם: "אז נדברו" ובסוף "זכרו תורת משה עבדי", כלומר נבואה מסתלקת, אבל התורה לא מסתלקת. ישראל לא יוכלו לחיות בלי תורה, כשיהיו דבקים בתורה יוכלו להחזיק מעמד גם בלי נבואה. וכמו שאמרו חז"ל במסכת בבא בתרא (דף י"ב), שניטלה נבואה מהנביאים, אבל מן החכמים לא ניטלה, והסביר שם הרמב"ן, שהכוונה היא שיש נבואה בדרך של חכמה (עי' שו"ת חת"ס או"ח סי' ר"ח ד"ה מ"ש).
בתקופה ההיא החלו בהנהגה של "נדברו יראי ד' איש אל רעהו", מה שנסתלק מנבואה, ניתן בדרך של נדברו יראי ד'. יהי רצון שנזכה בביאת אליהו הנביא להשיב לב אבות על בנים ולהקריב קורבן הפסח במועדו בבית מקדשנו אמן.
בזמן מלאכי נסתיימה תקופת הנבואה. פרק זה במלאכי הוא האחרון בספרי הנביאים והוא מסתיים בפסוק "זכרו תורת משה עבדי". מדוע דווקא בנבואה זו של מלאכי הודגש הענין של זכרו תורת משה?!
בספר חדש שיצא לאור, פירוש תלמיד הר"ן על התורה, כתוב שבנבואות האחרונות של זכריה ומלאכי, יש נבואות שונות מנבואות שאר הנביאים. כל נביא היה רואה בבירור את נבואתו, ואילו בנבואות האחרונות מוצאים אנו כי הנביא נשאל האם הוא מבין מה שהוא רואה. הטעם לדבר נתן תלמיד הר"ן בספרו, משום שעניין הנבואה עמד להיעלם. והביאור, כי בכל דבר שבקדושה ישנה קודם לכל התנוצצות של קדושה, ובסופה יש פיחות כח הקדושה. כשהחלה הנבואה וקדושתה להיפסק היה פיחות בהשראת כח קדושת הנביאים, ומחזה הנבואה לא היה ברור לנביא. כלל ישראל נברא עם מתנות שמימיות מיוחדות. יש לו את בית המקדש, עבודת כהנים, אורים ותומים ונביאים. כיום אנו לא מרגישים בחסרון הנבואה מפני שאנו יותר מגושמים וריקים, מבחינה זו כיום אנו במצב לא נורמלי, וכמו שכתבו חז"ל בסוף מסכת סוטה - לאותו דור נודע שהנבואה מסתלקת והיה קשה להם מאד כיצד יחיו כלל ישראל בלי נבואה, על כך באה הנבואה האחרונה לחזקם: "אז נדברו" ובסוף "זכרו תורת משה עבדי", כלומר נבואה מסתלקת, אבל התורה לא מסתלקת. ישראל לא יוכלו לחיות בלי תורה, כשיהיו דבקים בתורה יוכלו להחזיק מעמד גם בלי נבואה. וכמו שאמרו חז"ל במסכת בבא בתרא (דף י"ב), שניטלה נבואה מהנביאים, אבל מן החכמים לא ניטלה, והסביר שם הרמב"ן, שהכוונה היא שיש נבואה בדרך של חכמה (עי' שו"ת חת"ס או"ח סי' ר"ח ד"ה מ"ש).
בתקופה ההיא החלו בהנהגה של "נדברו יראי ד' איש אל רעהו", מה שנסתלק מנבואה, ניתן בדרך של נדברו יראי ד'. יהי רצון שנזכה בביאת אליהו הנביא להשיב לב אבות על בנים ולהקריב קורבן הפסח במועדו בבית מקדשנו אמן.

'אחת שאלתי' - בלי עירבובים
הגאון הרב אברהם שפירא זצוק"ל | ח' אלול התשס"ו

סוכה ולולב לעם סגולה
הגאון הרב אברהם שפירא זצוק"ל | תשרי תש"ע

תפילה של ראש השנה
הגאון הרב אברהם שפירא זצוק"ל | אלול תשס"ו

"מי יאכילנו בשר?"
הגאון הרב אברהם שפירא זצוק"ל | סיוון תשס"ז

הגאון הרב אברהם שפירא זצוק"ל
ראש ישיבת מרכז הרב, הרב הראשי לישראל לשעבר. ממנהיגי הציונות הדתית.

בסוגיית מיטב שדהו
תש"ע
תורה ומלכות
מתוך כנס יום ירושלים התשס"ה - בישיבת מרכז הרב
ערב יום ירושלים התשס"ה

מחלוקת הרמב"ם והרמב"ן בפרשת נדרים
תש"ע

דין וכפייה בזמן הזה
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
דיני פרשת זכור
הלכות פורים ביום שישי: מתי עושים את הסעודה?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
דיני ברכות בתיקון ליל שבועות
כיצד הצפירה מובילה לאחדות בעם?
חכמת התורה ומדעים
למה באנו לעולם הזה?
תורה מן השמים
שבירת 7 המיתוסים של ליל הסדר
איך לומדים גמרא?

תענית יחיד
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | תשס"ט
הלכות טבילת כלים
הרב אליעזר מלמד | כח אדר א תשס"ח

הלכות ייחוד
הרב יוני לביא | אלול תשס"ח

הלכות ייחוד
הרב יוני לביא | אלול תשס"ח
האם בינה מלאכותית יכולה לפסוק הלכה?
לנתיבות ישראל - מאמר"עמדתנו ועקרונותיה" (המשך)
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"ג סיון תשפ"ג
עניין המדרש "ואף כשהם עתידים ליגאל - שכינה עמהם"
שיעור 23 - פרק י' (המשך)
הרב בן ציון אוריאל | ט"ו סיוון תשפ"ג
תלמוד תורה ודרך ארץ
הרב מרדכי גרינברג | י"ב סיון תשפ"ג
