בית המדרש

  • מדורים
  • נושאים נוספים
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש להצלחת

נריה בן אורה יוכבד

מעשר כספים

מעשר כספים זה מנהג מבורך ביסודו, אולם, אם לא נכיר את הגדרים ההלכתיים, יגרום הדבר להתנהלות שאינה על פי רוח חכמים

undefined

הרב אליקים לבנון

כ"ו טבת תשס"ח
2 דק' קריאה
שאלה:
בעלי ואני משתכרים יחד כ-6,000 ₪ לחודש, ואנו מגדלים ארבעה ילדים כן ירבו. קנינו דירה עם עזרה של ההורים, ואנו משלמים משכנתא, ובנוסף עוד כמה גמחי"ם. אנו מקפידים על נתינת מעשר כספים, כך שנותר לנו למחיה סכום קטן. מידי פעם ההורים "סוגרים" לנו את החוב בבנק אבל אני מרגישה מכך מאד לא טוב. לפעמים בעלי רוצה לקנות לי בגד, ואני מבקשת שלא יקנה, האם זה טוב?

תשובה: אשריכם שאתם מסתפקים במועט, ומשתדלים לעמוד על רגליכם, ולהתפרנס בכוחות עצמכם. את צריכה להעריך את בעלך על כך שהוא זוכר לקנות לך בגד, כדברי חכמים, שהבעל משמח את אשתו בבגדים חדשים (כמו שמצאנו בהלכות יום טוב, סימן תקכ"ט, ב'), וגם את ההורים התומכים בכם מידי פעם. לא כל ההורים יכולים ונכונים לכך, ועל כך מגיעה להם תודה. בדברייך ציינת שאתם מקפידים להפריש מעשר כספים להכנסותיכם. גם זה מנהג מבורך ביסודו, אולם, אם לא נכיר את הגדרים ההלכתיים, יגרום הדבר להתנהלות שאינה על פי רוח חכמים. המצוה מהתורה היא לתת צדקה, כמפורש ביו"ד סימן רמ"ז. שיעור נתינת הצדקה, נתון לרמות שונות של הכנסות ויכולת, והלכה זו מבוארת בסימן רמ"ט. כלומר: כל נתינה שאנו נותנים, אנו מקיימים בכך את מצוות צדקה. מי שיכול, מצווה לתת עד חמישית מהכנסותיו, מי שאינו יכול לעמוד בכך, יפריש מעשר מהכנסותיו, ומי שאינו יכול לעמוד גם בזה, ייתן "שלישית השקל בשנה" (יו"ד רמ"ט ב'). משמעות הדבר, שאם אדם נותן בכל חודש כמה שקלים לצדקה, ובמשך השנה, כמה עשרות שקלים, קיים בכך את מצוות צדקה. במשפחתכם, כאשר המשכורת של בעלך ושלך לא מאפשרת לכם לעמוד בהוצאות הבית, ובפועל, הנכם נזקקים לסיוע של ההורים, ודאי שהנכם פטורים ממתן מעשר כספים. כאמור, הנכם חייבים במצוות צדקה, אבל לא בשיעור אותו הנכם רגילים לתת. כמו כן, כתבת שאתם פורעים חובות. פריעת בעל חוב - מצווה! כך הורו לנו חכמים. כאשר עומדות בפנינו שתי המצוות הללו, מצוות צדקה מחד, ופריעת חובות מאידך, הרי לא יעלה על הדעת לומר שנקיים את מצוות צדקה על חשבון הגמחי"ם מהם לוינו כסף. ברור שבראש ובראשונה יש לפרוע את חובותינו, ובמיוחד, ברנות של גמילות חסדים, שאם נחזיר להם, הרי שוב ילך הכסף למטרות צדקה. אם כן, כל זמן שלא פרענו את החובות, ניתן צדקה, אבל לא מעשר כספים. וכן, כל זמן שאנו נזקקים לעזרת ההורים, לא נפריש מעשר מהכנסותינו, אלא פחות. אם תעברו לכלכלה כזו, גם בעלך יוכל לשמח אותך בקניית בגד חדש.
ועוד שלוש נקודות : האחת , אל תצטערו על מה שהפרשתם מעשר כספים בעבר, אדרבה, אתם צריכים לשמוח על כך שקיימתם מצווה לפנים משורת הדין, ובחשבון של הקב"ה הכל מצטבר.
השניה , עצה טובה למשפחתכם, לקבל הדרכה בכלכלת הבית וניהול החשבונות, כפי שהדבר נעשה בפעילות המבורכת של ארגון "פעמונים", פעילות המלמדת כיצד להימנע מהוצאות מיותרות, מבלי להכביד על זרימת החיים ביומיום.
והשלישית , כל משפחה חייבת לעמוד על רגליה, בלי עזרת ההורים. גם כשהורים אוהבים ותומכים, שאיפתנו כבנים היא, לא להתבסס על תמיכתם. כל נתינה שלהם היא למטרות של הרווחה ולא לקיום השוטף. וממילא גם אם פעם לא יתנו, לא ניפול מבחינה כלכלית. הדבר נכלל בדברי הפסוק: "על כן יעזב איש את אביו ואת אימו ודבק באשתו", על מנת שנהיה בני חורין!
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il