את הטוב צריך לאהוב, ואת הרע צריך לשנוא - "אוהבי ד' שנאו רע". את הרע אי אפשר לנצח באהבה אלא רק בגבורה ובשנאה. הגרוש העקירה וההחרבה של ישובי חבל עזה, היה מעשה רע ומרושע. מעשה כנגד התורה המחייבת לרשת את הארץ ולישב אותה, האוסרת למסור חלקי ארץ ישראל לנוכרים, וקל וחומר לשונאים ואויבים. הגרוש היה מעשה מרושע כנגד התושבים היושבים בחבל עזה, והרשעות נמשכת עד היום, בעיכובים מתמשכים בישוב התושבים במקומות קבע חדשים.
לכן כל מי שהשתתף בגרוש ובעקירה כי לא הבין בשעתו את הרע שבדבר, וכעת הוא כן מבין שזה היה מעשה רע ומזיק ורואה את התוצאות הנוראות, עליו לשוב בתשובה לפני בורא עולם ולקבל על עצמו לא לחזור לכסלה ולא לחטוא חס וחלילה בחטא כזה בעתיד. ואדרבא תיקון החטא יהיה בזה שיתנגד באופן פעיל וימנע מעשים רעים כאלה בעתיד. תיקון מסויים של הצבור שלנו היה בעמידה של הנוער בעמונה - באמונה.
מרן הרב קוק זצ"ל לימד אותנו לאהוב את הטוב בלבד, ולשנוא את הרע, ואם אותם אנשים עושים דברים טובים ורעים - לאהוב את הצד הטוב שבהם ולשנוא את הצד הרע שבהם. אנחנו אוהבים את הגבורה של החיילים הנלחמים באויבי ישראל, אנחנו מעריצים את מסירות הנפש של החיילים למען עם ישראל, ואנחנו שונאים את הרוע של החיילים המגרשים ועוקרים יהודים מביתם בארץ ישראל. אנחנו נאמנים לריבונו של עולם המְצווה אותנו לקיים את התורה לצדק, ליושר ולטוב. אנחנו נחזק את הצבא בפעולותיו הטובות, ונתנגד באותה מידה לפעולותיו הרעות. הקביעה מה טוב לישראל ומה רע לישראל, מה נכון על פי התורה ומה מנוגד לה, אינה נתונה לסמכותה הבלעדית של הממשלה, אלא תלויה ועומדת באישורם של תלמידי חכמים שבדור. כך נאמר במשנה בסנהדרין: "אין יוצאים למלחמת רשות אלא על פי בית דין", וכך נהג דוד המלך (ברכות ג').
עד לשנים האחרונות לא היו הוראות כלליות בצה"ל שמנוגדות לתורה. באחרונה חל שינוי - צה"ל מעורב בגרוש ועקירה. ובתוך צה"ל - השרות עם הבנות מנוגד לתורה. צה"ל עבר קוים שלשומרי תורה הם קוים אדומים. ואין ברירה אלא לחדד את האמירה. אנחנו נשרת במסירות נפש בצה"ל במלחמותיו נגד אויבי ישראל על פי צו התורה. וכמו כן לא נסטה בשום אופן מקוצו של יו"ד בשמירת שאר מצוות התורה, ונעמוד על זכותנו וחובתנו אלו בשלמות.